"ענף הזית לא בקריסה. לא נסכים שהמחיר יעלה"

מה מסתתר מאחורי הבהלה להצלת ענף הזית בישראל? מבדיקת "גלובס" מתברר כי למרות ירידת המחירים החדה בעולם והגידול בשמן זית מיובא - הצרכן הישראלי המשיך לשלם ברוב המקרים מחיר גבוה, וכי בניגוד למוצהר - תחשיב כלכלי שמפרסם היום (ד') "גלובס" מצביע על רווחיות בענף הזית.

בתחילת השבוע, נזכיר, הורו שר התמ"ת, שלום שמחון, ושרת החקלאות, אורית נוקד, על הקמת ועדה בין-משרדית שתגבש בתוך 30 יום מהלכים שיובילו להצלת ענף הזית בישראל. ההחלטה למנות את הוועדה התקבלה על רקע הימשכות המשבר בענף שמן הזית, שנובע מיבוא של שמן זול מאירופה.

עם זאת, נתוני נילסן מגלים כי בשנה החולפת עמד מחירו הממוצע של ליטר שמן זית לצרכן על 35.7 שקל, לעומת מחיר של 35.4 שקל לליטר בתקופה קודמת - עלייה של 0.8%.

בעוד שבמותגים המובילים המחיר לצרכן ירד בפועל - במותגים הקטנים, שבאופן מצרפי אחראים ל-30% ממכר שמן הזית בשוק המבורקד, חלה מגמה הפוכה.

כך, למשל, מחירו של שמן זית במותג הפרטי של רשת מגה קפץ בשנה החולפת ב-12.5%, למרות שמדובר בשמן זית המיובא מאירופה, שעלות היבוא שלו ירדה משמעותית. מחיר שמן זית טעמן קפץ ב-7.5% ועוד.

על פניו, נראה כי המקור לעליית המחיר לצרכן במותגים הקטנים הוא רשתות השיווק שביקשו להגדיל רווחים. יצרני שמן זית ישראלים טוענים כי החקלאים התרגלו לרווחיות גבוהה במיוחד, ופתחו כעת, באמצעות ענף הזית במועצת הצמחים, במסע שמטרתו להלך אימים על הציבור בכדי למנוע את השחיקה הצפויה להם ברווחיות, וזאת על גבו של הצרכן הישראלי.

"כולנו צריכים להשתומם איך החקלאים עלו על בריקדות ודרשו 18 ו-20 שקל לק"ג שמן ב-3 השנים האחרונות, ועכשיו, כשהם צריכים להסתפק ברווח של 20%, הם מאיימים בעקירות של מטעים. זה קשקוש. תעשיית המזון משוועת לרווח של 3%-4%, וכאן הם לא מוכנים להסתפק ברווחיות צנועה יותר", אומר ל"גלובס" אמיר גור לביא, מבעלי שמן זית זיתא.

רווח גבוה יותר

בענף החקלאות, גידולי הזית הם מהיציבים בענף. עץ הזית אינו מושפע בנקל ממזג-האוויר ומניב פרי שנים רבות. היבול שונה משנה לשנה, ובישראל התברכו בשנים האחרונות ביבולים טובים במיוחד.

לפי תחשיב כלכלי שעסק ב"כדאיות הקמת 1 דונם מטע זית לשמן בהשקיה", במחיר של 16 שקל לק"ג שמן זית, יש לחקלאי שיעור תשואה פנימי (רווח) של 20.1% בשנה, דהיינו רווח של 3.2 שקלים לק"ג.

מדובר בתחשיב שנערך על-ידי ראובן בירגר, ששימש כמדריך הזית הראשי של משרד החקלאות, ואשר נמצא עד לאחרונה באתר מועצת הצמחים-ענף הזית. התחשיב הזה כולל גם את 4 השנים הראשונות שבהן החקלאי לא משווק פרי ולמעשה אין לו הכנסות, כך שבנטרולן מדובר ברווח גבוה יותר.

בענף הזית במועצת הצמחים טוענים כי מדובר בתחשיב ישן, וכי תחשיב שנערך על-ידי ברכה גל, כלכלנית בכירה במשרד החקלאות, מצביע על עלות ייצור גבוהה הרבה יותר. התחשיב של גל כולל שורה ארוכה של נתונים, אך באופן מפתיע אינו כולל את תשלומי המענקים הניתנים לחקלאים ואינו כולל את השורה התחתונה.

מנכ"ל מועצת הצמחים, צבי אלון, טוען כי "לפי התחשיב, ההוצאות השוטפות הן 17.2 שקל ועוד החזר הון של 2.08 שקלים, וכך עלות הייצור מגיעה ל-19.3 שקל לק"ג שמן זית".

בענף לעומת זאת, חולקים עליו. "התחשיב נעשה לפי 36 עצים לדונם - מודל שלא קיים שנים רבות. בשנים האחרונות נוטעים 75-120 עצים לדונם. יש כאן הוצאות הנהלה כבדות של 1 שקל לק"ג שמן. בפועל הן עומדות בסתירה קשה למציאות, ולכן כל התחשיב אינו רלוונטי", אומר גור לביא.

"עלבון לאינטליגנציה"

- בענף הזית טענו בימים האחרונים כי שמן הזית המיובא נחות בהשוואה לשמן הזית הישראלי.

"לבוא ולהגיד שהשמן שמגיע מכל העולם הוא שמן מקולקל, ורק כאן יודעים לעשות שמן זית טוב ובריא - זה עלבון לאינטליגנציה. זו באמת בושה. ב-10 השנים האחרונות כל המטעים שנטעו כאן הם של זנים אירופאיים. אז אני לא מבין, הזנים האלה הניבו שמן מחורבן באירופה, וברגע ששמו אותם באדמת הקודש הם פתאום מייצרים שמן מצוין? אם זה זן לא טוב - למה הבאתם אותו לארץ?", אומר גור לביא. "יתר על כן, יש תמיד נטייה לראות אותנו כמעצמה, אבל אנחנו אחד חלקי 500 מתפוקת השמן בעולם. האם אפשר לטעון כי רק האחד חלקי 500 שנמצא בישראל הוא טוב - וכל השאר הוא רע?".

"השמן המיובא הוא ברובו נחות", אומר מנהל ענף הזית במועצת הצמחים, ד"ר עדי נעלי. "יש בעולם ובאירופה שמנים מצוינים, אבל הם לא עולים 10 שקלים כמו המחיר היום. יש מלאי באירופה משנים קודמות, בשל ציפייה שהייתה לעלייה בצריכת שמן הזית העולמית".

- זו האשמה חריפה שמדובר בשמן זית ישן. על בסיס מה אתה אומר זאת?

"אני בקיא במה שקורה בעולם. לא אמרתי שכל השמן המיובא אחיד. ספרד מייצרת 40% מתצרוכת השמן העולמית, ו-70% מהתוצרת נמסק במועדים מאוחרים יותר. הם לא יכולים למסוק שמן זית כתית מעולה".

גור לביא מגיב לטענות ואומר: "זה כל-כך מגוחך, שזה לא שווה התייחסות. האם יש כאן קונספירציה נגד ישראל ושמים את הזיתים בשמש באירופה כדי שהם יתקלקלו? לאף אחד אין עניין ליישן לא את השמן ולא את הזיתים. מי שבוחר לקנות שמן גרוע, גם בארץ וגם בחו"ל - אז מוכרים לו שמן גרוע".

כמה דונמים נעקרו?

לפי נתוני ענף הזית, בישראל יש 330 אלף דונם עצי זית, 250 אלף מתוכם הם מטעי "בעל", קרי מטעים שאינם דורשים כל השקיה. ברובם במוחלט, מטעי הבעל הם במגזר הערבי - מגזר המאופיין בגידול, ייצור ושיווק שמן זית עצמי.

המכר של גידולי הזיתים במגזר הערבי לייצור שמן זית ישראלי הוא שולי ביותר, וכך גם השפעתו על המחיר, כך מודים גם בענף הזית. לשם המחשה נציין כי הגידולים במגזר זה אחראים ל-1% בלבד מהחומר הגולמי המשמש לייצור שמן זית "זיתא", השחקן השני בגודלו בשוק. נוסף אליהם יש 15-20 אלף דונם של גידולים המשמשים לתעשיית השימורים ואינם משמשים לתעשיית ייצור שמן הזית.

"יש עוד כ-20 אלף דונם שעדיין לא מניבים פרי. מה שמותיר על השולחן 30 אלף דונם בלבד של מטעים המיועדים לייצור שמן זית, ולא 330 אלף דונם. יש כאן ניסיון פסול להעצים את הבעיה, הן בהיבט של ההיקף שלה והן בהיבט התמחיר, וכל זאת תוך אמירות מופרכות ומעליבות", אומר גור לביא.

בענף הזית מאיימים כאמור, בעקירת מטעים, ואף טוענים כי נעקרו כבר מאות דונמים של מטעי זיתים, אך ממש במקביל מודים כי כלל אין בידם נתונים על עקירות המטעים. "נעקרו מאות דונמים", אומר נעלי.

- היכן וכמה בדיוק דונמים של מטעים נעקרו ומתי?

"אני לא יודע. החקלאים לא מדווחים לי. אני יכול לתת לך טלפון של חקלאי שעקר מטעים".

"אנחנו לא מרוויחים"

גם במבט על מחירי שמן הזית בעולם לפי אתר OIL WORLD, ובתרגום המחיר לשקלים בהתאם לשערי המט"ח באותה העת, חווה שמן הזית בעולם ירידת מחירים אך מאופיין בתנודתיות.

מחיר טון שמן זית עמד ביולי 2012 על 9,127 שקל. מדובר במחיר הנמוך ב-16.5% מהמחיר שנרשם ביולי 2009 ואשר עמד על 10,929 שקל, אך נמוך ב-2.6% בלבד ממחירו ביולי 2011 שעמד על 9,338 שקל. עם זאת, חשוב לציין כי בין אוגוסט 2009 לספטמבר 2009 כבש שמן הזית שיא, ומחירו האמיר ל-14,000 בקירוב.

החקלאים טוענים כי מגדלי הזיתים באירופה זוכים לסבסוד בגובה של 1.85 אירו לק"ג, אולם בתחשיב שנערך על-ידי שמואל סלבין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, עבור חברת זיתא, נטען כי הסבסוד בישראל למגדלים שבא לידי ביטוי בעלויות המים, מענקי נטיעה וסבסוד ביטוח חקלאי, מגיע ל-2.64 שקלים לק"ג שמן. באירופה, טוען סלבין, עומד הסבסוד על 1-1.5 שקלים בלבד.

"הדוח של סלבין מגמתי. ניסינו להצטרף כגורמי מקצוע לדוח ונדחינו. זיתא, שהזמין את הדוח, רוצה לייבא בזול", מאשים נעלי.

בינתיים, כאמור, הוקמה ועדה בין-משרדית שאמורה להגיש בתוך 30 יום את המלצותיה להצלת הענף. הפתרונות המוצעים על-ידי החקלאים הם העלאת המכס על היבוא, מהלך שיביא ישירות לעלייה במחיר שמן הזית לצרכן.

"אנחנו מחפשים סל פתרונות, ונכון, אנחנו לא אומרים שהעלאת המכס אינה חלק מהפתרון", אומר נעלי.

- כשהמכס יעלה, מי ישלם על כך?

"וכשהמכס ירד, האם הירידה התגלגלה לצרכן? אולי חלק מפערי התיווך של הרשתות יצטמצם?".

אחד מיצרני שמן הזית הגדולים תומך בהעלאת המכס. "אנחנו לא מרוויחים, החקלאים מרוויחים מעט, והרשתות לא מרוצות. עד שלא תהיה רגולציה מסודרת, יהיה תמיד מאבק", הוא אומר.

העלאת המכס צפויה לשחק לידיהם של החקלאים לא רק בשל ההגנה על הייצור בישראל, אלא בעיקר כיוון שהמחיר שבו הם מוכרים את הזיתים ליצרני שמן הזית יעלה מיידית. המחיר הזה, מתברר, מושפע מהותית לא מעלויות הגידול אלא מרמת המחירים לצרכן.

לדברי אחד היצרנים, "המגדלים יודעים שהאלטרנטיבה שלי היא יבוא, ולכן הם לא יכולים למכור לי במחיר שבו אני לא יכול להתחרות עם המותגים המיובאים".

"קורה תהליך לא טוב באירופה, כי במשך 5 שנים המחירים מאוד נמוכים וגורמים להפסדים קשים לחקלאות הזיתים באירופה. חקלאות הזית בישראל לא בסכנת קריסה. אני לא חושב שהחקלאות כאן צריכה לפשוט את הרגל, אבל חייבים לשים על השולחן את הנתונים האמיתיים ולדון בהם. צריך לראות איך לא גורמים לקריסת החקלאות מבלי לפגוע בצרכן. הדבר שאנחנו לא יכולים להסכים לו הוא להעלות את המחירים לצרכן, כי בסוף הוא לא יצרוך שמן זית אלא יעבור לקנולה", אומר גור לביא.

רשת מגה מסרה בתגובה: "מחירי שמן הזית מגה לא רק שלא עלו, אלא במקרים מסוימים הם אפילו ירדו. מעבר לזה יש מבצעים מפעם לפעם".

"הציבור לא יכול לממן את החקלאים"

שיעורי הרווח של החקלאים הקטנים נמוכים משיעורי הרווח של החקלאים הגדולים. "היבוא הרג את העסק. לי עולה 2 שקלים יותר בייצור לק"ג ביחס למגדלים הגדולים. לפני היבוא היה לנו רווח של 20%, והיום אין לנו. בכובע של יצרן אני אומר שצריך להפסיק את היבוא, אבל אם הייתי כלכלן במשרד האוצר הייתי אומר שלא להפסיק את היבוא" - כך אומר ל"גלובס" שמעון פז, חקלאי מכפר שמואל שמעבד 90 דונם של מטעי זיתים ומשקה במים שפירים.

"יש בעיה בחקלאות הכפרית. למי שיש מטע קטן של עשרות דונמים, או שהוא מחויב להשקות במים שפירים כי אין לו מי קולחין, או שהמטע שלו מאורגן במסיק ידני בלבד. הוא באמת נמצא בבעיה. אלא שלחלק מהם - גם אם יקבלו 20 שקל לק"ג - זה לא יספיק, כי המטע שלהם לא מספיק יעיל, והתעשייה והצרכנים לא יכולים לעזור להם. אם המדינה חפצה בחקלאות כפרית מושבית, ראוי שהיא תחשוב איך עושים את זה ותוציא את היד מהכיס. אי-אפשר ליצור תמחיר לחקלאי לפי החוליה החלשה ביותר. הציבור לא מוכן ולא יכול לממן את זה".

בענף טוענים גם כי ההירתמות הנוכחית להצלת הענף נועדה לשרת את האינטרסים של החקלאים הגדולים ולא הקטנים. חלקם, כך נטען, שייכים למשפחות עשירות ומקושרות במשק, והם אלה שיקצרו בסופו של דבר את הפירות.

 השינוי במחיר השמן

 תנודתיות שמן זית