לקדימה יש מנהיג שעושה

כארבע שנים היתה ציפי לבני ראש מפלגת קדימה. בבחירות לכנסת ה-18, הנוכחית, היא הובילה את קדימה לניצחון על הליכוד בראשות ביבי נתניהו, 28-27. היא סירבה להסכים לתנאים שהציגו לה המפלגות החרדיות בתמורה לתמיכה בה לראשות הממשלה. על פי נטייתם הטבעית, הם הלכו אל נתניהו. למרות שהפסיד בבחירות, הטיל נשיא המדינה על נתניהו את תפקיד הרכבת הממשלה, כי עמד לרשותו גוש התומכים הגדול ביותר, הימין-חרדים-דתיים. לבני הפכה לראש האופוזיציה.

"לבני לא עשתה כלום"

כשלוש שנים שקטה קדימה. אמנם, בתחילת תקופה זו היו כמה חברי כנסת מקדימה שבררו אפשרות של עריקה לליכוד (תמיד יש כאלה), אבל גם אז המהלך נבלם. לבני, בניגוד לכל התחזיות, הצליחה לשמור על שלמות המפלגה, משימה קשה ביותר כאשר חברי הכנסת תאבי התפקידים יושבים באופוזיציה. ואז יצאה בת-קול על בחירות קרבות, בקדימה עשו פריימריז למנהיגות המפלגה. שאול מופז יצא מנצח, לבני פרשה.

"היא לא עשתה כלום באופוזיציה" - זה היה הסלוגן של אנשי קדימה, שתמכו בהדחתה של לבני (ורבים בציבור קנו את הסיסמה הזאת, וכדרכם - מבלי ממש לבדוק). היום מתברר שזו היתה טענה נכונה מאין כמותה. על רקע העשייה של מופז, מצטיירת לבני כחסרת מעש בצורה קיצונית. הנה הדברים שלבני לא עשתה:

מופז עושה המון

היא לא אמרה שהיא עוזבת כדי לעשות לביתה - ולמחרת חזרה בה (כפי שעשה מופז לאחר הפסדו בפריימריז ללבני). לבני, לאחר הפסדה למופז, אמרה שהיא הולכת - והלכה.

היא לא אמרה שנתניהו שקרן, ובתוך שעות אחדות הצטרפה לממשלתו. לבני לא הצטרפה לממשלה, ויצאה כעבור כחודשיים. היא לא אמרה כי "תקיפה ישראלית באיראן היא בלתי נמנעת" (מופז, 6 ביוני 2008), והיא לא אמרה שעזבה את הממשלה בגלל שהיא מתנגדת (!!!) לתקיפה באיראן (מופז, 24.7.12).

רצו וקיבלו

לבני לא נכנסה ויצאה, התחייבה וחזרה בה, תמכה והתנגדה, חזרה ושבה וחוזר חלילה. היא לא אמרה ועשתה דברים והיפוכם. זה נכון. לעומת העשייה המגוונת של מופז, לבני באמת לא עשתה "כלום". חוץ, כאמור, משמירה על שלמות המפלגה ודרכה. אבל לא זה מה שרצו רוב חברי קדימה. נפשם חשקה במנהיג ש"עושה דברים". אז יש להם.

איראן והשוויון בנטל

קושיה: אם מופז יודע שנתניהו באמת מתכוון לתקוף באיראן וכדי לחזק את עמדתו הוא רוצה בקואליציה את הנגבי התומך בתקיפה. אם מופז הטוען (עכשיו) שתקיפה היא אסון - למה עזב את הממשלה? למה לא נשאר כדי לחזק את המתנגדים לתקיפה? האם זה לא ענין חשוב בהרבה מהשוויון בנטל (שבו ניתן לטפל במועד מאוחר יותר?).