לעניים אין ייצוג בכנסת

קובעי המדיניות בירושלים רוצים שתאמינו כי הגזירות החדשות גובשו מתוך צורך כלכלי טהור לאחר שמיטב המוחות ישבו יחדיו והגיעו למסקנה חד משמעית שהכסף צריך לבוא מהעלאת מע"מ, קיצוץ רוחבי, מס על עשירים ומס על מעשנים.

רגע לפני פרסום הגזירות דאג ראש הממשלה בנימין נתניהו שתקראו כאן ב"גלובס" על כך שהוא "מחזק את הוועדה המייעצת למועצה לכלכלה לקראת הכנת התוכנית הכלכלית", ולשם כך מינה חברים חדשים, ובהם אפילו נשיא בית הדין הארצי לשעבר לעבודה, סטיב אדלר.

ואם מגן העובדים בישראל השופט אדלר יהיה בין היועצים הכלכליים של נתניהו, אפשר הרי להיות רגועים.

בפועל, התקציב של מדינת ישראל לא באמת מגובש בוועדות מייעצות ואפילו לא בחדרים האפורים של אגף התקציבים. קל ונעים לקטר על "נערי האוצר", אבל בסופו של יום הם בסך הכול מזיזים את השמיכה מצד לצד על פי כללי המשחק הידועים, על פי הסדר הישן והטוב. הסדר הזה מחלק את האוכלוסייה לארבעה חלקים: עניים, מעמד ביניים, עשירים וחרדים.

בעשירים (ובמס החברות) משתדלים שלא לגעת בין בשל אידיאולוגיה שגורסת כי הם אלה שמייצרים את הצמיחה שבסופו של יום מחלחלת לכל עם ישראל; בין בשל הצורך להיטיב עם סקטור שיודע "להחזיר טובה"; ובין בשל העובדה שעשירים יש הרבה פחות מעניים ולכן לא חשוב כמה יעלו להם מסים, מהם לא תבוא הישועה.

בחרדים לא נוגעים. רק בשבוע שעבר הבהיר זאת נתניהו. החרדים ימשיכו לפקוד את עולם הקצבאות והתמיכות תוך נפקדות מעולם העבודה, הצבא והחברה האזרחית. וכשאוכלוסייה שלמה לא הולכת לעבוד ובכך גם לא משלמת מסים, האוכלוסייה היצרנית משלמת יותר ומקבלת בתמורה פחות. היא מקבלת פחות בריאות, פחות חינוך, פחות רווחה ופחות מהכול.

ככה נשארנו עם העניים ועם מעמד הביניים. הם מייצגים אמנם את הרוב, אבל לא את רוב האינטרסים בכנסת. שר חילוני מהליכוד יעדיף לחזק את תקציב "לימודי המורשת", ולשלוח תלמידים לביקור בחברון לפני שהוא שולח את החרדים ללמוד אזרחות ועבודה מהי.

אפילו יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' מראה סימנים לכך שגם היא אולי שייכת לאותו סדר ישן. היא טרחה לבקר את עבודתה של ועדת פלסנר בעניין השוויון בנטל, והסבירה שהיא תעשה את הדברים עם החרדים "בהסכמה".

במילים אחרות, יחימוביץ' צריכה את החרדים לצידה לא פחות מהצורך שלה בקול שלכם. איך זה מסתדר ביחד? בעולם של הסדר הישן והטוב, זה מסתדר מצוין. אין שום קשר בין ההצבעה שלכם בקלפי לבין המהלך של מחר בכנסת.

כל שנותר כעת הוא לעשן פחות (ממילא רע לבריאות), לתדלק פחות (מזיק לסביבה) ולמות מהר יותר (יקל על שירותי הרווחה). אבל בפעם הבאה שתגהצו את כרטיס האשראי שלכם ותשלמו יותר מע"מ, תזכרו שזו לא גזירה משמיים וגם לא מדיניות כלכלית טהורה. זו אותה מדיניות של דילים פוליטיים, של סגני שרים לענייני כלום וצחי הנגבי לענייני הגנת העורף. העורף דווקא בסדר, זה האף שלא יכול לסבול את הסירחון.