מנחם בן: הומוסקסואליות היא דבר מתועב, אך אסור לומר זאת

מנחם בן עושה זאת שוב. בעזרת רוח גבית מהנהלת רשות השידור, זכה בן לשחזר את 15 דקות התהילה אותן הרוויח כאשר הפך לפני כמה שנים לדייר מן המניין בבית "האח הגדול".

כאילו אין לרשות השידור מספיק בעיות, בתחילת השבוע נקרא בן, הידוע בדעותיו ההומופוביות ובסגנונו הבוטה, לשמש גורם "מאזן" לקרן נויבך בתוכניתה "סדר יום". כצפוי, המהלך גרר ביקורות קשות נגד מנהל קול ישראל, מיקי מירו, מנהל רשות השידור, יוני בן-מנחם, ונגד בן עצמו.

- איך אתה מסביר את המהומה שהתחוללה השבוע?

"אני רואה את כל העניין כמלחמה על חופש הדיבור, כשבצד הרע נמצאים אלה שסוגרים את קול ישראל ואת התוכנית של נויבך בפני רוחות חדשות, ובצד הטוב נמצאים אלה שפותחים ומאווררים את הבית שנקרא רשות השידור. המחשבה שתוכנית שמשודרת בפריים-טיים של הרדיו הציבורי שייכת לקרן נויבך - היא בדיחה. זה חלק מהמלחמה על התודעה.

"הביאו אותי לגוון ולרענן את השידור הציבורי ולהפוך אותו לטוב יותר, וכמו שאני מבין את זה, כל ההתנגדות שייכת לצד הטוטליטרי, למעין ניסיון לדכא את חופש הדיבור. אנשים חושבים שבזה שיפגינו מולי הם יגנו על חופש הדיבור, אבל בעצם זה הפוך - הם מגינים על סגירת הדיבור".

- חלק ניכר מהמפגינים והמתבטאים נגדך נחשבים דווקא לליברלים. להבנתך הם מתנגדים לחופש הדיבור?

"אני חושב שאני מייצג עמדה סופר-נאורה. הם בדיוק כמו אנשי הפוליטקלי-קורקט, שקובעים שהאדם נוצר מהקוף. מי שחושב שמוצא האדם מן הקוף הוא חשוך ודביל. זה חושך תודעתי מוחלט לחשוב ככה. האנשים האלה הם שטופי-מוח כמו הצפון-קוריאנים.

"הם גם חושבים שהומוסקסואליות היא דבר שצריך לעודד. כבר אמרתי שההומואים עצמם הם אנשים מקסימים, מעודנים, יוצרים נפלאים, בחלקם כמובן, אבל הומוסקסואליות היא דבר מתועב. אבל פשוט אסור להגיד את זה, כי אז ידחקו אותך ויזרקו אותך, כמו שזרקו אותי מקשת.

"תראה איזה התנפלות טוטליטרית היתה על חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי שאמרה דברים, בהכללה גורפת ולא נכונה, אבל גרעין האמת שלהם היה נכון. אכן, חלק גדול מההומואים הפכו להומואים אחרי אונס או דברים חמורים אחרים. יש מאות ילדים בתל-אביב שמשמשים כזונות ממין זכר - זאת תופעה שמעולם לא היתה בתולדות ישראל, אבל אי-אפשר לומר זאת בגלל השלטון הטוטליטרי של הפוליטקלי-קורקט".

- אתה חושב שאתה בכלל מתאים לרדיו ציבורי? אולי אתה פרובוקטיבי מדי?

"מה זה רדיו ציבורי? זה אומר להגיד רק דברים שהם פוליטקלי-קורקט או אהבליות ימנית? בדברים שלי אין שום הסתה. אני פשוט פותח את הדלת ואת החלון להרבה דברים חדשים. בניגוד למה שחושבים, אני לא שמרן. התנסיתי, למשל, בטריפים של LSD. כמו הביטלס. הטריפים האלה הפכו את עולמי. אני נולדתי מחדש בטריפים האלה".

- הפסקת עם הטריפים?

"הפסקתי עם זה מזמן. אני כמובן לא יודע כי לא התנסיתי, אבל מה שיש בשוק בשנים האחרונות זה לא הטריפים הטובים והמקוריים של שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 עם כל הצבעים הפסיכדליים. הדבר הזה נעלם, וכיום הטריפים האלה מתחבאים בכספות של חברות תרופות.

"אני לא אומר שאני אבוא לשידור ואגיד ש-LSD זה דבר טוב בלי לפרט, אבל ברור שאם ידברו על סמים, אני אזכיר את המחקר הבריטי שהעלה כי ה-LSD היה הסם הכי פחות מסוכן, בעוד שאלכוהול היה הכי מסוכן.

"הדעות שלי הן חדשניות ומהפכניות בהרבה תחומים, ואם מזמינים אותי להגיד אותן, אני תמיד אשמח להזדמנות. להציג אותי כנציג החושך והשלטון, זה טמטום שמרני טוטליטרי מהסוג הבולשביקי".

- "סדר יום" היא בכלל תוכנית שאתה מקשיב לה?

"לא. ממש לא. כשאני פותח ב-9:00 את הרדיו, אני מעדיף להאזין לרזי ברקאי בגלי צה"ל. האמת היא שמעולם לא הקשבתי לתוכנית הזאת, פרט לפעם אחת שבה הזמינו אותי לדבר ולא יכולתי, כשהייתה כל השערורייה ההומואית סביבי בקשת. אבל הקשבתי כדי לשמוע את ההתייחסות כלפיי, ואכן התוכנית נפתחה בזה שקרן קבעה בפתיח שהיא שמחה מאוד שפיטרו אותי מקשת, כי אין מקום לאנשים עם דעות כאלה. אתה מבין?"

- יש דברים שהיית משנה בתוכנית?

"יש לי הצעות מצוינות לשפר את התכנים. 'סדר יום' לא יכולה לעסוק רק בנושאים כלכלים-חברתיים. זה הרי מכביד ומייבש ברמה מסוימת. אני בהחלט הייתי מכניס למשל את הדיבור על הטענות של דודו אהרון, שהוא מקופח בגלגלצ, והייתי מעיר שזו חוצפה.

"אני אמנם נגד רוב הזמר המזרחי, שהוא ירוד, אבל הזמרים שאני הכי אוהב הם ממוצא מזרחי - מאהוד בנאי ועד מיכה שטרית, כולל עמיר בניון ואתי אנקרי. גם האשימו אותי בגזענות אנטי-מזרחית. אתה מבין? פשוט אין גבול".

- הרגשת מתיחות מצד צוות התוכנית ונויבך?

"התנהגו אליי באנטיפטיות מכוונת. עשו לי מה שנקרא 'פרצוף'. גם אמרו לי בגסות-רוח שאני לא רצוי פה כי נכפיתי עליהם. אבל מה זה 'נכפית עלינו'? זה לא הבית שלהם. זה מה שהם לא מבינים".

 תגובות לא מאוזנות