הצרכן הישראלי נמנע מלעסוק בניסיון להבין כיצד מנוהל הכסף שלו. מוזר.
השקעתי לא מעט זמן במחשבה על הנושא הזה, הרי מדובר בצרכן הישראלי - אותו צרכן שמשווה בשקידה את מחירי הבמבה בסופר, וכועס (בצדק) כשהקופאית מעגלת את האגורות כלפי מעלה. אותו צרכן בדיוק אפילו לא מתקרב לאותה רמת מעורבות, כאשר מדובר בניהול של הכסף שלו. כיצד, אם כך, ניתן להסביר את התופעה המוזרה הזו?
דומה שהצרכן הישראלי מפחד. הוא מפחד מהלא נודע, מפחד מלעסוק בתחום שבו הוא אינו מבין דבר; תחום שבו, כך נדמה לו, ככל שהוא יתעמק יותר, כך יבין פחות. הצרכן הישראלי מחפש את "המומחה", שיגיד לו מה לעשות - בין אם מדובר בשיחות סלון, בסטטוס של חבר טוב בפייסבוק, או בשיחת טלפון לקרוב משפחה שעובד בבית השקעות.
אחרי ש"המומחה" אומר את דברו, הצרכן הישראלי מרגיש טוב יותר עם עצמו, אך הוא לא מעורב מספיק כדי לדעת מהן השאלות שחשוב להעלות.
ייתכן שהעובדה שהישראלי חושש כל כך "לצאת פראייר", היא שגורמת לו להימנע מלחקור ולהתעמק בתחום. נראה לו שבמקרה הטוב הוא יצליח להבין ש"מישהו דופק אותו", אך הוא לא יצליח להבין איך לצאת ממעגל הפראייריות הזה. מצב כזה יפגע קשות בדימוי העצמי של הישראלי, הרבה מעבר לסטטוס שלו כצרכן, והדבר גורם לו ככל הנראה להתרחק כמו מאש מלנסות להבין מה נכון לעשות עם הכסף שלו.
מקורו של החשש הזה הוא בימים אחרים, ימים של טרום העידן הדיגיטלי. היום המידע נגיש עד כדי כך, שבאמצעות מספר פעולות פשוטות ניתן להגיע לתובנות שיכולות לחסוך לנו לא מעט כסף.
זה לא פחות פשוט מלהשוות את מחירי החטיפים בסופר, וזה יכול לחסוך לנו הרבה יותר.
שלוש שאלות מפתח
שאלות המפתח שצריך לשאול הן שלוש במספר: מהי התשואה, מהו הבנצ'מרק הרלוונטי, ומה הפער ביניהם.
אם מנהל ההשקעות אומר לכם בהתרגשות, שהוא הניב תשואה של 5% מתחילת השנה בהשקעה מסוימת, לפני שתחליטו אם זה טוב או רע תבדקו מהי התשואה שהניב הבנצ'מרק הרלוונטי.
למשל, אם מדובר בהשקעה מנייתית, תבדקו את מדד ת"א 100. אם הוא הניב תשואה גבוהה יותר באותו פרק זמן, תבקשו הסברים - בעיקר אם עבור תשואת החסר שהושגה עבורכם, אתם משלמים דמי ניהול.
כמעט 100 שנים חלפו מאז טבע פרנקלין רוזוולט את המשפט הבלתי נשכח "אין לנו לפחד מדבר, לבד מהפחד עצמו". זכרו זאת - בעיקר כשמקור הפחד הוא במיתוס ישן, ועלותו עלולה להיות גבוהה.
*** הכותב מכהן כמנהל שיווק בקסם תעודות סל. קסם עשויה להיחשב בעלת עניין אישי בנושא הכתבה לנוכח השקעתה בניירות ערך ובמכשירים פיננסיים הנזכרים בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים לכל אדם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.