זינוק יומי אדיר של כ-50% בערכה של מניית מלאנוקס ביום חמישי האחרון סיפק למשקיעים בבורסה המקומית דוגמה מובהקת ליתרונות ההשקעה הסלקטיבית במניות ספציפיות במסחר, לעומת רכישת תעודות סל או מכשירי השקעה אחרים, העוקבים אחר המדדים השונים.
החשיפה התקשורתית הנרחבת שלה זכתה מלאנוקס בעקבות יום מסחר בודד שינתה את תפיסתם של משקיעים רבים לגבי השקעה בה, והם הפכו להיות "חלק מהעדר", וצירפו אותה לתיקי ההשקעות שלהם.
אולם אותם משקיעים צריכים לזכור, כי במקרים רבים נהירה אחר ה"כוכבת" האחרונה בבורסה, ללא בדיקה מעמיקה והסתכלות לטווח ארוך, עלולה לכאוב להם בכיס הרבה יותר.
גם בסיכום 2007, אחרי זינוק שנתי של 31% שרשם מדד המעו"ף, מרבית הפעילים בשוקי ההון המקומי לא שיערו בנפשם את היקף ההפסדים שיסבו להם ההחזקות דווקא במניות הלוהטות באותה תקופה, שנראו אז כהחזקות המבטיחות ביותר, ונתפסו בעיני רבים כחלק מהמניות הכדאיות ביותר להשקעה.
בפרספקטיבה לאחור, בחינת תוצאות "מחזור 2008" במעו"ף, שביצע בית ההשקעות הדס ארזים, מראה כי ההפסדים של המשקיעים שהעדיפו להמשיך ולעקוב אחר המניות שהיוו בסיס לתיקי השקעות רבים בארץ, ונכללו במעו"ף בסוף 2007, גדולים משמעותית מאלה שבחרו לעקוב באופן עיוור אחר כל מניות המדד המוביל, המתעדכן מדי כמה חודשים.
בעוד שמדד המעו"ף איבד 12% בארבע וחצי השנים שחלפו מאז, מניות "מחזור 2008" במדד צנחו פי שניים וחצי, בכ-30%, ועל מרבית הנזק אחראיות חברות ההשקעות בנדל"ן וקבוצות ההחזקה הממונפות.
המעו"ף שומר על המניות המוצלחות
מ-25 המניות המובילות בבורסה אז נותרו כיום 17 בלבד במדד הראשי. חמש חברות - אפריקה ישראל, קרדן NV, דסק"ש, כלל ביטוח ואורמת - נגרעו ממנו בעקבות הביצועים הגרועים שהפגינו, ושלוש נוספות - וריפון, מכתשים אגן ואי.די.בי פיתוח - נמחקו מהמסחר.
"למעו"ף, בניגוד למדדים אחרים בבורסה, יש יתרון מובנה בכך שהוא נפרד מהחברות המפסידות, ושומר אצלו את המצליחות", אומר שי שמש, מנהל השקעות בכיר בהדס ארזים.
לדבריו, על ההפרש בין ביצועי המדד לבין ביצועי החברות שנכללו בו לפני ארבע שנים וחצי אחראיות בתקופה האחרונה בעיקר העליות בחברות הטכנולוגיה, ולפני כן במגזר הנפט והגז. "אלה חברות שהגיעו ממדד ת"א 75, תמכו בו לתקופה מסוימת, וסחבו את ההצלחה שלהן למעו"ף. ההפרש בין הביצועים הוא החשבון האמיתי של כל הרפתקאות הנדל"ן במזרח אירופה והמינופים האדירים של אותן חברות".
שמש מוסיף, כי "נתונים אלה מראים שבעצם מדד ת"א 75 סופג את המכות החזקות בדרך של החברות למטה, ולכן הוא משקף הרבה יותר את התמונה האמיתית של המתרחש בבורסה, ומציג בצורה טובה יותר את המומנטום בשוק ההון".
טענה זו באה לידי ביטוי בירידה של 34% שרשם מדד ת"א 75, מול ירידה של 12% במעו"ף.
86 מיליארד שקל - זהו סכום העתק המצרפי שאיבד "מחזור המעו"ף 2008" מאז ועד כה. את הנזק הגדול ביותר לסכום הכולל הסבה אפריקה ישראל, שנקלעה למשבר, הגיעה להסדר חוב מול מחזיקי האג"ח ואיבדה כמעט את כל ערכה - יותר מ-95%.
ובמספרים, חברת ההשקעות בנדל"ן של לב לבייב השילה קרוב ל-18.5 מיליארד שקל, ו"תרומתה" לירידה המצרפית של 30% בחברות המדד מאז קרובה ל-6%.
חברת השקעות נוספת (בנדל"ן וגם בפיננסים ותשתיות) שהייתה אז בין מניות המעו"ף, ושוויה צלל בהיקף דומה באותה תקופה, היא קרדן NV של יוסף גרינפלד ואבנר שנור, אולם ערכה בשיא היה נמוך הרבה יותר, ולכן במספרים, השווי שאיבדה מתקרב ל-6 מיליארד שקל "בלבד".
עוד חברת השקעות עם תרומה שלילית משמעותית ל"מחזור 2008" היא דסק"ש מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, הסובלת כבר זמן רב מהחולשה במניות הבנק השוויצרי קרדיט סוויס. החברה השילה מערכה יותר מ-10 מיליארד שקל, עם ירידה של 90% במנייתה.
פריגו דווקא זינקה
המספרים מראים כי גם לחברות ההשקעה שנותרו במעו"ף חלק מרכזי בנזק לתיקי המשקיע מסוף 2007.
במספרים, השמדת הערך שרשמה החברה לישראל שנייה רק לזו של אפריקה ישראל - עם ירידה של 50% במניה בתקופה זו - והיא משקפת לה שווי שוק נוכחי של 17.7 מיליארד שקל. תרומתה השלילית למעו"ף מגיעה ל-5.2%.
שווי קבוצת דלק של יצחק תשובה ירד בשיעור דומה לזה של החברה לישראל, וזאת למרות תקופה של עדנה ועליות חדות שממנה נהנו חברות חיפושי הגז שבשליטתה, שהצטרפו בשלב מאוחר יותר למעו"ף.
269% - זה הזינוק שנרשם בשוויה של חברת התרופות פריגו מתחילת 2008 ועד כה, שמראה כי לא תמיד כדאי להקשיב לעצותיהם של האנליסטים ומנהלי ההשקעות המקומיים, שבפועל פספסו את הכוכבת של האמיתית של המדד. במספרים הוסיפה פריגו בתקופה זו לערכה קרוב ל-31 מיליארד שקל, לשווי שוק נוכחי של 43 מיליארד שקל.
"התרומה של פריגו לביצועי החברות בתקופה זו מתקרבת ל-10%, ובנטרולה מתקרבות הירידות המשוקללות של יתר חברות המעו"ף מ-2008 ל-40%. בתחילת 2008 המשקל שלה במדד היה 3.6% בלבד, והיום היא הגיעה למשקל של יותר מ-11% ממנו", אומר שמש. הוא מוסיף, כי מי שדבק בהחזקה בכל אותן מניות שהיו קונצנזוס בשוק טרם משבר 2008, נפגע מאוד. זאת בניגוד למגמה ההפוכה שהציגה פריגו.
"פריגו היא מניה שכמעט לא קיבלה כיסוי בשוק המקומי, וההחזקה של גופים מוסדיים רבים בה הייתה בחסר. לכן היא פספוס גדול, משום שהיא הייתה מתחת למשקלה במדד. זו מניה שעיקר המסחר בה מתנהל בארה"ב, ואילו בישראל לא גילו בה עניין רב. רק לפני כשנתיים הגיעה הנהלת החברה לבורסה המקומית, והייתה זו הפעם הראשונה שבעצם התחילו לדבר עליה".
עלייה של 10% בשוויה של מניית ענקית הפרמצבטיקה טבע, שהוסיפה לערכה 14 מיליארד שקל לשווי חברה של 155 מיליארד שקל, מוכיחה יחד עם פריגו, כי יש מן האמת בטענה שהשקעה בענף התרופות, הנחשב דפנסיבי, כדאית בתקופות של אי ודאות.
מה קרה למדד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.