התשואות הנמוכות במיוחד על איגרות חוב ממשלתיות בכל העולם, לאור הנהירה של משקיעים אליהן, נובעות מ"הלם ובהלה של הורדת המינוף" בשווקים - כך סבור הפרופ' לכלכלה פול קרוגמן, בטורו האישי ב"ניו יורק טיימס". קרוגמן מסביר כי המציאות החדשה הינה תוצאה של מצב בו "כולם פשוט מנסים לצמצם את החוב שלהם באותו הזמן".
"ההלוואות של משקי הבית בארה"ב הצטמצמו, עסקים יושבים על הרים של כסף כיוון שאף סיבה לבזבוזים לא נראית באופק, ובזמן שהמכירות ממשיכות לרדת - והתוצאה היא שהמשקיעים לא יכולים להשקיע בשום דבר", הבהיר קרוגמן. "ולכן, כולם קונים אג"ח ממשלתיות, גם אם ההחזרים עליהן נמוכים מאד".
לפני משבר הסאב-פריים, ציין קרוגמן, האג"ח האמריקניות ל-10 שנים נשאו תשואה של 2% (מתואמת אינפלציה), אולם באחרונה איגרות החוב הללו נושאות תשואה שלילית של 0.6% בתיאום האינפלציה, קרי - "המשקיעים, במובן מסוים, מציעים לממשלה כסף בחינם ל-10 השנים הקרובות - ואף מוכנים לשלם לה לשם כך".
תשואות האג"ח ל-10 שנים נסחרות כעת סביב 1.55%, בעוד תשואות האג"ח הגרמניות נסחרות בממוצע סביב 1.4% - שפל כל הזמנים.
לפיכך, סבור קרוגמן, כעת הפתרון הוא כי הממשלות יתמקדו פחות בהורדת הגירעונות שלהן לאור "הכסף הזול" שהן מקבלות, ויתמקדו יותר בעידוד הצמיחה: "הממשלות קיבלו את מה שהן רצו, וכעת צריך להפסיק עם האובססיה סביב הגירעונות לטווח הקצר", טוען קרוגמן.
"נכון, יש לנו בעיה תקציבית בטווח הארוך, אבל זה יהיה פשוט טירוף שלא להשקיע בטווח הקצר בפרויקטים חינוכיים ופרויקטי תשתית. מהניסיון של השנים האחרונות, קיצוץ משמעותי בהוצאות גורם להמשך הדיכוי של הכלכלה, ולא מאושש אותה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.