קשיים תזרימיים באירונאוטיקס: סכסוך בין הבעלים

חילוקי דעות בין בעלי המניות ביצרנית המל"טים אירונאוטיקס, אינם מאפשרים הזרמה של הון הנדרש לפעילות החברה. כך נודע ל"גלובס". אירונאוטיקס נקלעה בסוף 2011 לקשיים תזרימיים (שלטענתה נפתרו מאז) וסיימה את השנה בהפסד. החברה זקוקה להזרמת הון באופן מיידי, אבל אינטרסים שונים של בעלי המניות - המייסדים אבי לאומי ומשה כספי; האחים אבי ואהרון (ז"ל) שקד; קרן הפרייבט אקוויטי ויולה; פועלים שוקי הון וקרנות המנוף KCPS ובראשית - מנעו עד כה הסכמה על הדרך שבה יוזרם ההון לחברה.

המחלוקת בין בעלי המניות באירונאוטיקס נסובה בעיקר על מי יזרים כספים, כמה, ולפי איזה שווי. עיקר המחלוקת היא בין בעלי המניות הוותיקים לשתי קרנות המנוף, שהן המשקיעות בסבב הגיוס האחרון של אירונאוטיקס. בקיץ שעבר השקיעו KCPS ובראשית 35 מיליון דולר יחד (כ-120 מיליון שקל לפי שער הדולר דאז) בחלקים שווים. ההשקעה של קרנות המנוף נחלקה לשתיים - כל אחת מהן השקיעה כ-47 מיליון שקל במניות מועדפות, וכ-13 מיליון שקל בהלוואה המירה למניות.

לדברי גורמים בשוק הפיננסי, השמועות על מצבה של החברה מוגזמות, וייתכן שיהיו בקרוב התפתחויות חיוביות בחברה.

מאירונאוטיקס נמסר בתגובה לנושא חילוקי הדעות בין בעלי המניות כי "החברה לא מכירה סכסוך עם בעלי מניותיה. נהפוך הוא, עיקר בעלי המניות הזרימו באחרונה הון משמעותי לחברה".

באשר לבעיות התזרימיות, מוסרת החברה כי "היקף הפעילות של החברה ירד בשנת 2011 בשיעור של כ-10%. אכן בשנת 2011 החברה תרשום הפסד, שעיקרו נובע ממחיקות חשבונאיות והתאמות שנעשו בגין רכישת חברת קונטרופ וחברות אחרות. לקראת סוף שנת 2011 נקלעה החברה לקשיי תזרים זמניים, שעליהם גישרה באמצעות בעלי מניותיה. החברה ביצעה תהליכי התייעלות ניכרים, ואכן בשנת 2012 קיים שיפור ניכר בתוצאות".

גורמים בשוק מעריכים כי באחרונה התקבלה הצעה לרכישת מניות באירונאוטיקס, "שהייתה מדהימה, אך זו עדיין לא השעה והשווי המתאימים למכירת החברה". לא ידוע אם הצעה זו יועדה רק להחזקת קרנות המנוף בחברה, או לכלל בעלי המניות באירונאוטיקס.

ההשקעה של קרנות המנוף נעשתה לפי שווי של 270 מיליון דולר (לפני הכסף) לאירונאוטיקס. המניות המועדפות, בסדרה של תנאים שונים, מבטיחות להן תשואה - הקודמת לבעלי המניות האחרים בחברה - שעשויה להגיע ל-15% בשנה בתרחישים שונים. ההלוואה ההמירה הינה צמודת מדד, בריבית של 4.9%, וניתנת להמרה למניות אירונאוטיקס לפי שווי חברה של 300 מיליון דולר.

בכל מקרה מובטחת לכל אחת מקרנות המנוף תשואה שנתית מינימלית של 7.5%, צמודה למדד, למשך ארבע שנים. כבטוחה להלוואה, קיבלו קרנות המנוף שעבוד ראשון על 32% ממניות החברה הבת קונטרופ.

כשהתמונה עוד הייתה ורודה

אירונאוטיקס מפתחת, מייצרת ומשווקת כלי טיס בלתי מאוישים עבור צבאות וגופים אזרחיים בעולם, ומשרדיה הראשיים נמצאים ביבנה. החברה נחשבת לחמישית בגודלה בתעשייה הביטחונית בישראל, במרחק ניכר מארבע החברות הגדולות - תעשייה אווירית, אלביט מערכות, רפא"ל ותע"ש.

בבעלות אירונאוטיקס כמה חברות בנות, שמפתחות ומייצרות שורה של מוצרי הגנה וביטחון נלווים, ובהם פתרונות תקשורת (חברת קומטקט), מוצרי ניווט מתקדמים (חברת אל סיאלו), ומרעומים (חברת אוריון). בתחילת השנה השלימו רפא"ל ואירונאוטיקס את רכישת חברת קונטרופ בחלקים שווים.

קונטרופ מפתחת מערכות אבטחה ותצפית אלקטרו-אופטיות מתוחכמות המותקנות על גבי המל"טים. הרכישה בוצעה לפי שווי של 300 מיליון שקל לקונטרופ. חלקה של אירונאוטיקס, שכבר החזיקה 18% בחברה, עמד על 96 מיליון שקל. בעשור הקודם נרשמה צמיחה מרשימה בפעילות אירונאוטיקס, שאף הביאה להתרחבות וגיוס של מאות עובדים. על פי ההערכות, שנת 2010 הייתה שנת שיא בפעילותה של החברה, וההכנסות בה הסתכמו בכ-160 מיליון דולר.

אך בשנה וחצי האחרונה נרשמה ירידה משמעותית בהכנסות החברה, ואת שנת 2011 היא אף סיימה בהפסד. בעקבות כך נאלצה אירונאוטיקס להתמודד עם משבר פיננסי. חלק מהסיבות לירידה בהזמנות נעוצה במשבר הכלכלי העולמי, אשר פגע בתקציבי הביטחון של ממשלות רבות בעולם, והביא לפגיעה בהכנסותיהן של כלל החברות הביטחוניות בישראל. בעקבות הירידה בהיקפי הפעילות פיטרה החברה לפני כשמונה חודשים עשרות בודדות של עובדים, וכיום היא מעסיקה כ-700 עובדים בארץ ובחו"ל.

מהחברה נמסר כי "מאז הרבעון האחרון של שנת 2011 לא ביצעה החברה פיטורי עובדים הראויים לציון, למעט התאמות נדרשות ובשיעור זניח יחסית למצב כוח-האדם שלה. לחברה אין כוונה לבצע פיטורים נוספים".

רק לפני חודשיים התמונה הייתה נראית ורודה בהרבה. אירונאוטיקס הודיעה כי נבחרה לספק מערכות מל"ט לצבא פינלנד בעסקה שהיקפה נאמד ביותר מ-30 מיליון דולר. אירונאוטיקס התמודדה מול תשעה מתחרים, ובחברה הגדירו את העסקה כ"זכייה באוסקר של שוק המיני-מל"טים". המשנה למנכ"ל, דני אשחר, אמר אז בגאווה, כי "זאת עסקת המיני-מל"ט היקרה והנרחבת ביותר שנעשתה מחוץ לגבולות ארה"ב, והיא שייכת לנו". בחברה סיפרו אז במה הייתה כרוכה הזכייה בעסקה - עובדי אירונאוטיקס הדגימו את יכולותיו של המל"ט במשך שנה וחצי באתרים שונים ברחבי פינלנד, ובתנאי מזג אוויר שונים כגון קור קיצוני, משבי רוח, והבדלי יום ולילה.

תיאור זה ממחיש את השינוי המשמעותי שחל בתחום בשנים האחרונות ומקשה על החברה כיום. אם בעבר הספיקו שרטוטים על הנייר ומפרטים טכניים על מנת שלקוח יבצע הזמנה ואף ישתתף עם היצרן בעלות הפיתוח, הרי שהיום הלקוחות תובעניים בהרבה, ודורשים לבחון את המל"ט בטיסות בפועל ובמספר רב של תרחישים בטרם יבצעו הזמנה.

יתרה מזאת, אירונאוטיקס פועלת בשוק המל"טים הקטנים, שוק שמאופיין במספר רב של יצרנים ברחבי אירופה והעולם. זאת ביחס לשוק המל"טים הבינוניים והגדולים, אשר מלבד אלביט והתעשייה האווירית פועלות בו עוד חברות ספורות בעולם, בעיקר אמריקניות. מלבד זאת, בשנים האחרונות הדרישה של צבאות בעולם היא דווקא למלט"ים גדולים יותר, שעליהם ניתן להרכיב אמצעים מורכבים יותר.

אירונאוטיקס מסרה בנושא זה כי "מיותר לציין כי החברה עובדת בשוק תחרותי במיוחד, ולחלק מיריביה ומתחריה יש אינטרס להשמיצה, לפגוע בעסקיה, במוניטין שלה או של מי מהעומדים בראשה ולעכב את צמיחתה".

בעיה נוספת שמקשה על אירונאוטיקס, היא העובדה שאין לה פעילות משמעותית נוספת מלבד המל"טים. כך, בתקופות שפל אין לה, נכון להיום, זרוע משמעותית של פעילות נוספת שעשויה לאזן את הירידה במכירות המל"טים.

לדוגמה, חטיבת המל"ט של אלביט (שנקראה בעבר "חץ הכסף") חוותה ירידה ניכרת בפעילותה בשנים 2009-2010 שלוותה בפיטורי עובדים. אך במקרה של אלביט חיפו חטיבות הפעילות האחרות שלה, בעיקר חטיבת היבשה, על החולשה בשנים הללו.

אחרי השנים השחונות, וגם בעזרת הגב הפיננסי הרחב יותר של אלביט ובעל שליטה יחיד (מיקי פדרמן) שחושב לטווח הארוך, זכתה אלביט בכמה חוזים גדולים בתחום המל"טים.

לעומת אלביט, אירונאוטיקס נמצאת בבעלות של מספר רב של בעלי מניות בעלי אינטרסים שונים. חלקם משקיעים פיננסים שהשקיעו בחברה מתוך מטרה להשביח את החברה ולמכור את חלקם הלאה, וחלקם משקיעים אסטרטגיים בעלי אורך רוח שמוכנים לתמוך בחברה בתקופות שפל. ההבדלים הללו גורמים לאווירה עכורה בין חלק מבעלי המניות, דבר שמונע מהם להגיע להסכמה על הזרמת ההון, במיוחד כשחלק מהמשקיעים כלל לא מעוניינים בו.

"עתיד החברה נראה טוב"

לדברי גורמים בשוק ההון, אירונאוטיקס היא חברה פרויקטלית, וככזו היא זקוקה מדי פעם להזרמת מזומנים מהבעלים על מנת לגשר בין תקופות של שפל וגאות.

לדברי כמה גורמים בשוק, "קרנות המנוף נמצאות באירונאוטיקס בעיקר בחוב, ואינן עוצרות הזרמות מזומנים לחברה - להיפך, הן מסכימות להזרמה בדרך של אקוויטי, דבר שבעלי מניות אחרים לא מסכימים לו בשלב זה". גורם אחר מוסיף שבכל מקרה "עתידה של החברה נראה טוב, גם אם בדרך היא תאכל ותאכיל כמה מרורים".

גורם המעורה במצבה של אירונאוטיקס אמר ל"גלובס" כי "לחברה יש בעלי מניות חזקים ויהיו לה חוזים טובים, כך שיש לה עתיד חזק. מדובר בחברה תעשייתית חשובה שמעסיקה לא מעט עובדים וחווה תקופה קשה. זו בדיוק המטרה של קרנות המנוף".

המצב הפיננסי המאתגר של אירונאוטיקס נחשף ב"גלובס" בתחילת השנה, כאשר בדוחותיה של קרן המנוף KCPS צוין כי בסוף הרבעון השלישי של 2011 הייתה אירונאוטיקס מצויה בהפרה של חלק מההתניות הפיננסיות שעליהן התחייבה במסגרת ההלוואה שקיבלה מקרנות המנוף.

ב-KCPS כתבו אז כי "לחברה, בעיקר ברמת הסולו, אתגרים תזרימיים משמעותיים, הנובעים בחלקם ממאפייני השוק הביטחוני, ובעיקר פערים תזרימיים הנובעים ממימון פרויקטים בהיקפים כספיים גדולים, ותלות במספר לקוחות מצומצם. זאת, במקביל לקבלת פרויקטים דרך זכייה במכרזים, אשר מקשים על תכנון ארוך טווח, ומייצרים תנודות משמעותיות בהכנסות אל מול בסיס הוצאות קבוע".

לאומי עדיין המנכ"ל

חשוב לציין כי לקשיים העסקיים באירונאוטיקס נוספו בשנה האחרונה גם בעיות מניהול החברה. בתחילת השנה הוקמה ועדת איתור כדי למצוא מחליף לאבי לאומי, מייסד החברה והאיש המזוהה עמה שניהל אותה ב-14 השנים האחרונות.

ועדת האיתור החליטה בתחילת חודש ינואר למנות לתפקיד המנכ"ל את שחר קרביץ (38), שעבד באירונאוטיקס ב-12 השנים האחרונות בכמה תפקידים, האחרון שבהם הוא מנכ"ל החברה הבת קומטקט, אשר מפתחת פתרונות תקשורת למערכות ביטחוניות.

אירונאוטיקס אף הוציאה הודעת יח"צ מסודרת שבה בירך יו"ר החברה, איתן רף, על המינוי. אלא שבסופו של דבר המינוי לא יצא לפועל. בשלב זה נכנסה לתמונה קרן ויולה, שביקשה למנות לתפקיד את ישראל לבנת, נשיא החטיבה הביטחונית של נייס בשנים 2006-2011.

לבנת נחשב למנהל בעל ניסיון רב בתחום הביטחוני, וטרם הגיעו לנייס כיהן כמנכ"ל חברת אלתא. לאחר שלבנת הבין את המצב העסקי המורכב והמחלוקות שקיימות בין בעלי המניות בחברה, החליט לא לקבל את התפקיד. בינתיים ממשיך לאומי למלא את התפקיד מנכ"ל. בהתייחס למשרת המנכ"ל כותבים באירונאוטיקס כי "שחר קרביץ לא מונה לתפקיד מנכ"ל מטעמים אישיים, למרות שהחברה סברה כי הוא מינוי ראוי".

 אירונאוטיקס