מחנק אשראי? אלי יונס דווקא מסתער על השוק העסקי

"אלי יונס נמצא על הסוס", אמר לנו גורם בשוק ההון לאחר פרסום התוכנית האסטרטגית שהציג מנכ"ל מזרחי-טפחות בשבוע שעבר. התוכנית, הנחשבת שאפתנית מאוד, כוללת יעד תשואה על ההון של 14.5% ב-2017 (היעד הגבוה ביותר מבין הבנקים), ועמידה בתנאי הלימות ההון שקבע בנק ישראל, שנה לפני המועד. לפי התוכנית, מזרחי-טפחות יגיע ליעד הלימות הון הליבה של 9% כבר בסוף 2013.

במסיבת העיתונאים שהתקיימה בשבוע שעבר להצגת התוכנית הקפידו יונס ואלדד פרשר, ראש החטיבה הפיננסית, לומר כי הם לא ממציאים את הגלגל, וכי הבנק ימשיך קדימה באותה מתכונת. ואולם אם בוחנים היטב את הנתונים והתחזיות שמציג הבנק, מגלים שבשנים הקרובות מזרחי-טפחות ישנה את התמהיל שבו עבד בשנים האחרונות. מזרחי-טפחות - שכיום מגדיר עצמו בנק קמעונאי ומוטה משכנתאות - מתכנן לשים דגש בשנים הקרובות דווקא על הסקטור העסקי, ולהגדיל מאוד את כוחו באשראי מסחרי ועסקי, תחום שבו הוא כיום שחקן קטן יחסית.

מה מסתתר מאחורי המספרים?

היעד הרשמי של יונס הוא לשנות את תמהיל האשראי של מזרחי-טפחות, כך שחלקו של הבנק באשראי עסקי יגדל מ-30% כיום ל-35% עד 2017. לכאורה עלייה זניחה, אך אם בוחנים את המספרים, מגלים שמדובר בשינוי דרמטי. כיום, היקף האשראי העסקי של הבנק עומד על כ-36 מיליארד שקל, מתוך סך אשראי של 119 מיליארד שקל. יונס מתכנן שבסוף 2017 יעמוד היקף האשראי של מזרחי-טפחות על 174 מיליארד שקל, כש-35% מתוכו יהיה כאמור אשראי עסקי.

כלומר יונס מתכנן להגדיל את האשראי העסקי של הבנק מ-36 מיליארד שקל ל-61 מיליארד שקל - קפיצה של 70%. מזרחי-טפחות יקצה בשש השנים הקרובות עוד 25 מיליארד שקל לאשראי עסקי, מתוך 55 מיליארד שקל שבהם הבנק מעוניין לצמוח בפעילות האשראי הכוללת.

ומכאן ניתן ללמוד:

(1) הצמיחה באשראי העסקי תהיה 46% מהצמיחה השנתית באשראי הבנק. כיום תמהיל האשראי במזרחי-טפחות הוא 30% בעסקי ו-70% בקמעונאי. בשש השנים הקרובות תמהיל האשראי החדש שיינתן ישתנה מהותית, ויהיה 46% באשראי עסקי ו-54% באשראי קמעונאי.

(2) מדובר בשיעור צמיחה שנתי באשראי עסקי של 9.2% בממוצע - צמיחה גבוהה באופן חריג, בפרט בתקופה שבה הבנקים בעיקר מהדקים חגורות ולא ממהרים להגדיל את האשראי. במילים אחרות, מזרחי-טפחות הולך בכל הכוח על אשראי עסקי.

עם זאת, נציין כי גם ב-2017 יהיה מזרחי-טפחות מוטה למגזר הקמעונאי, שיהווה 65% מסך תיק האשראי של הבנק. הבנק חוזר למעשה לתמהיל שבו היה בעבר. אלא שגידול מסיבי בתחום המשכנתאות בשלוש השנים האחרונות גרם לו להגיע ל-70% בתחום הקמעונאי. בבנק מעריכים שכבר לא נראה כזה גידול דרמטי בתחום המשכנתאות, ולכן מעבירים משקל לתחום המגזר העסקי.

רוצה לעקוף את דיסקונט

האשראי לציבור במערכת הבנקאית עומד כיום על כ-800 מיליארד שקל. לפי התחזיות של מזרחי-טפחות, תגדל עוגת האשראי בחמש השנים הקרובות בכ-4% בשנה, ותגיע בסוף 2017 לכמעט טריליון שקל. לעומת זאת, מזרחי-טפחות מציב לעצמו יעד צמיחה של 6.5% בשנה - גבוה באופן משמעותי לעומת המתחרים. 45% מהצמיחה תגיע, כאמור, מהאשראי העסקי.

היעדים של יונס נראים שאפתניים; מה שיסייע לו לעמוד בהם, היא הלימות ההון של מזרחי-טפחות ורווחיותו השוטפת הגבוהה. "אין מחנק אשראי", אמר יונס בשבוע שעבר, "מי שרוצה אשראי שיבוא אלי". ואכן, בניגוד לשאר הבנקים, מזרחי-טפחות יכול לצמוח באשראי וליהנות מהעובדה שמתחריו מוגבלים יותר.

כיום, מזרחי-טפחות הוא שחקן גדול במשכנתאות - אך קטן יחסית באשראי העסקי בישראל. אם נתרגם את היעדים של יונס לנתחי שוק, הרי שהמטרה של מזרחי-טפחות היא להפוך תוך שש שנים לשחקן השלישי בגודלו באשראי עסקי, במקום בנק דיסקונט.

יונס מתחרה זה תקופה עם דיסקונט על המקום השלישי בענף הבנקאות. בפרמטרים של שווי שוק, רווח, ואשראי כולל, מזרחי-טפחות כבר עקף את דיסקונט. בהון עצמי, כמות סניפים ואשראי עסקי - דיסקונט עדיין גדול יותר, וכאמור, נראה מהתוכנית כי יונס הציב יעד להפוך את מזרחי-טפחות להיות הגוף השלישי בגודלו באשראי העסקי.

האשראי העסקי של דיסקונט בפעילות בישראל עומד כיום על 50 מיליארד שקל. ספק רב אם סד מגבלות הלימות ההון שבהן נתון דיסקונט, לצד חוסר היעילות בבנק, יאפשרו לו לצמוח בשנים הקרובות בקצב צמיחת השוק. אם מזרחי-טפחות יעמוד ביעדי התוכנית האסטרטגית החדשה, וזה אינו טריוויאלי, הרי שבשנת 2017 עם אשראי עסקי של 61 מיליארד שקל, הוא יתחרה ראש בראש מול דיסקונט על המקום השלישי.

הסיכונים והמחיר

תוכניות אסטרטגיות תמיד נראות נהדר על הנייר - עד שהן נתקלות במציאות. לצד הרצון של מזרחי-טפחות להפוך לשחקן גדול יותר באשראי העסקי, הבנק יצטרך לפתח גם את מערך ניהול הסיכונים העסקי. מזרחי-טפחות מצטיין בניהול סיכונים בתחום המשכנתאות, בשל הניסיון וההתמקצעות שצבר בתחום, ואולם יש מקום לשיפור במערך ניהול הסיכונים של הבנק לגופים עסקיים.

די להיזכר בשתי הלוואות של מאות מיליוני שקלים כל אחת שנתן מזרחי-טפחות בשנים האחרונות: לשעיה בוימלגרין לרכישת אזורים, ולארקדי גאידמק. את שתיהן ניתן להניח שיונס היה מעדיף לשכוח. במקרה של בוימלגרין, לדוגמה, נאלץ מזרחי-טפחות להפריש חלק גדול מהחוב.

על כן, לעת עתה לא מתכוונים במזרחי-טפחות להתחיל להעניק אשראי במגה עסקאות, אלא להתמקד בעיקר בעסקאות בינוניות, בהיקף של 200-300 מיליון שקל, ובמתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים.

ולא צריך לשכוח את הגורמים האקסוגניים. יונס מונה בעצמו את הסיכונים החיצוניים: שינויים רגולטוריים, חקיקה עוינת לבנקים, החרפת המשבר הגלובלי שתוביל למיתון בישראל וכמובן הדרדרות במצב הביטחוני באזור. כל אחד מאלו עלול לשבש ליונס את התוכנית האסטרטגית, ולהשאיר אותה על הנייר בלבד.

האם יונס יישאר כדי ליישם את התוכנית השאפתנית?

"דיברת עם הרופא שלי? יש משהו שאני לא יודע?" כך, בציניות אופיינית, ענה אלי יונס בשבוע שעבר במסיבת העיתונאים לשאלה האם יישאר במזרחי-טפחות עד תום התוכנית האסטרטגית, ב-2017. "אני כאן, ואני מתכוון להישאר", אמר יונס בנחרצות. ועדיין, קשה שלא לשאול האם זה באמת יהיה המצב. בכל זאת, יונס נמצא במזרחי מ-2004. אם יישאר עד סוף התוכנית האסטרטגית, הוא יסגור 13 שנים בתפקיד - תקופה ארוכה מאוד. למעט גליה מאור בלאומי, אין מנכ"לים במערכת הבנקאית שנשארו בתפקיד התובעני תקופה כה ארוכה.

תרחיש סביר שעשוי לקרות הוא, שיונס יישאר בבנק - אך יהפוך יו"ר. החוזה של יונס עד מאי 2014. יעקב פרי, שמכהן מ-2003 כיו"ר הבנק במשרה חלקית (למורת רוחו של בנק ישראל, שרוצה לראות יו"ר בנק במשרה מלאה), יגיע בפברואר 2014 לגיל 70. לא מן הנמנע שאחרי 11 שנים בתפקיד היו"ר, פרי יחליט לפרוש, ויונס יחליפו וימשיך להיות הדמות שתוביל את הבנק למימוש התוכנית השאפתנית, אך הפעם מכיסא היו"ר.

 השינוי הצפוי