"המכנה המשותף של המדיניות הכלכלית בשנים האחרונות הוא שהממשלה נגררת - והרבה פחות יוזמת ומובילה. זה דפוס שחוזר אצל הממשלה הזו: היא עושה את הדברים הנכונים, רק אחרי שממש אונסים אותה לעשות אותם. המחאה החברתית וועדת טרכטנברג, הם דוגמה לכך.
"עכשיו, הממשלה עושה את הצעדים בעקבות איום של הנגיד, כי עד לפני שבועיים, הגירעון התנפח לממדים עצומים, דיוני התקציב בכלל לא התקיימו, והיה נראה שהממשלה לא הולכת לעשות כלום. למזלנו, הנגיד פישר הרים דגל אדום ואיים על הממשלה". כך אמר היום (ב') ל"גלובס" פרופ' מומי דהן, ראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, הנמנה עם תומכי המחאה החברתית.
- מה טוב בחבילה?
דהן: "נכון לבלום את התרחבות הגירעון באמצעות העלאת מסים".
- ומה פחות טוב?
"לא נעשה מספיק בתחום של צמצום הפטורים האין-סופיים שיש במערכת המיסוי. מגיעים לדבר הקל, שזה העלאת מע"מ".
- על הרווחים הכלואים השמעת ביקורת קשה ב"גלובס" בעת האחרונה.
"הממשלה עושה דבר שאינו מוסרי, ואני חושב שהממשלה צריכה לעשות קודם כל דברים מוסריים. אי אפשר לתת בדיעבד הטבת מס למישהו. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. בטח לא אם מדובר בתאגידים בינלאומיים, מהעשירים ביותר שיש".
- אתה קונה את הסיפור של העמקת הגבייה?
"גם הרווחים הכלואים וגם העמקת הגבייה הם שני תרגילים בחשבונאות יצירתית. כל פעם שהממשלה נקלעה למצוקה, ימצאו את 'העמקת הגבייה'. בעצם, שליש מהתוכנית באוויר (5 מתוך 14.5 מיליארד שקל - א.פ.)"
- החבילה מאוזנת מבחינת התפלגות הפגיעה?
"שר האוצר ניסה להגיד היום כי זו הכבדה על השכבות החלשות, אבל גם על השכבות החזקות. אי אפשר לעשות הנגדה בין, מצד אחד, העלאת מע"מ - שהיא פרמננטית, מיידית, ואין ספק לגביה - לרווחים הכלואים, וגם העמקת הגבייה שהם 'מסים שנמצאים באוויר'".
- איך הגענו למצב הזה?
"חלק גדול מהתרחבות הגירעון אינו נובע רק מהאטה כלכלית, אלא בעיקר מהורדת מסים אגרסיבית ביותר שנעשתה בשנים האחרונות, והגדילה את הגירעון הפרמננטי. מהפחתת המסים הזו בעצם נהנתה בעיקר האוכלוסייה החזקה. עכשיו מגישים את החשבון, לפחות חלק גדול ממנו, לאוכלוסייה החלשה ביותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
