חשש: ייקור החלב והלחם יביא לעליית מחירים גורפת בשוק המזון

אם הממשלה תעלה את מחירי הלחם והחלב, ייפרץ הסכר לעליית מחירים בכל שוק המזון - כך מעריכים בכירים בענף המזון בשיחות עם "גלובס". לדבריהם, עליות אלה יעניקו "תעודת הכשר" לעלייה בכלל מוצרי המזון, גם במקרים שבהם היא אינה מוצדקת.

שר התמ"ת צפוי להחליט בקרוב האם להעלות את מחיר הלחם המפוקח, ואילו החלטה על שינוי מחיר המטרה של החלב צפויה באוקטובר.

"ספקי הלחם יודעים שאם המחיר המפוקח על הלחם יעלה, הם יוכלו להעלות את מחיר יתר מוצרי הלחם והעוגות", אומר קמעונאי. לדבריו, מכאן הדרך לייקור יתר מוצרי החיטה - קצרה.

לדברי בכיר בענף, "מחיר המטרה של החלב הוא גורם מאוד משמעותי, והוא בסיס לכל". אם הוא יתעדכן כלפי מעלה, יצרניות החלב יבקשו עליית מחיר כוללת של מוצרי החלב.

קמפיין המאפיות

החלטת שר התמ"ת צפויה להתקבל על רקע הקמפיין הנרחב שבו פתחו בימים האחרונים ראשי המאפיות ברמן, אנג'ל ודגנית-עינת. המאפיות תומכות בהעלאת מחיר הלחם ב-7% לפחות, וטוענות כי העלייה הנדרשת היא בשיעור של 18% בשל הקיפאון במחיר הלחם במהלך 2010.

במקביל, ספקי הקמח פועלים להעלאת מחירים. בימים האחרונים פנו יצרניות הקמח שטיבל, דגן וטחנות קמח ישראליות לרשתות וביקשו להעלות את מחיר הקמח הארוז ב-8%-10%. במקביל, פנו הספקים למאפיות ודרשו להעלות את מחיר הקמח בתפזורת המשמש לייצור מוצרי קמח ועוגות.

הדרישה הנוכחית הוצגה במקביל לעדכון מחירו המומלץ של ק"ג קמח לתעשייה, שפרסם משרד התמ"ת. המחיר המומלץ משקלל את השינויים במחיר החיטה ואת השינויים במחירי התשומות הנדרשות לייצור הקמח. המחיר הנוכחי עומד על 2,291 שקל לטון, עלייה מצטברת של 12% מאז פברואר 2011.

"אנחנו עושים כמיטב יכולתנו למנוע עליית מחירים, אבל אם הממשלה תעלה את מוצרי היסוד - איך נוכל לעצור את הסחף?", שואל קמעונאי בכיר.

מאז המחאה החברתית בקיץ שעבר, הספקים חוששים להעלות מחירים מחשש לתגובה חריפה של הצרכנים. בנוסף, רשתות השיווק, שחוות האטה בצריכה, חוששות כי עליות המחיר יעמיקו עוד יותר את ההאטה.

מדד האו"ם - הנמוך זה שנתיים

בזמן שבישראל מדברים על שיא במחירי הסחורות והמזון בעולם, נתוני האו"ם ומחירי הסחורות מראים אחרת. מבדיקת "גלובס" עולה כי בעוד שחלק ממחירי הסחורות עלה מתחילת השנה, סחורות אחרות דווקא הוזלו. יתרה מכך, מחיר חלק גדול מהסחורות רחוק מהשיא שאליו הגיעו בעבר ושבגינו עלו מחירי מוצרי המזון לצרכן הישראלי.

כך למשל, מחיר החיטה רשם עלייה חדה של 41% מתחילת השנה, אבל הוא עדיין רחוק ב-23% ממחיר השיא (בנטרול השינוי בשערי המט"ח). גם מחירי הקקאו והאורז, שעלו מתחילת השנה בשיעור של 13%-16%, רחוקים מהשיא ב-27% ויותר. מחירי הסוכר והקפה רושמים מגמה הפוכה, ואלה ירדו מתחילת השנה, כך שמחירם רחוק בכ-30% ממחיר השיא.

יוצאי דופן הם התירס והסויה, שרק לפני ימים אחדים רשמו שיא חדש, ומחירם מאז ירד רק באחוזים בודדים. אלה משפיעים הן על מוצרי התירס והסויה הסופיים לצרכן, והן על מחירי העוף והבשר בשל השימוש בגרעינים כמזון לבעלי החיים.

גם מדד מחירי המזון של האו"ם (FAO) מצביע על ירידה חודשית של 1.8% ביוני 2012, והוא המדד הנמוך ביותר מאז המדד שנרשם בספטמבר 2010.

בניגוד לדיבורים על שיא חדש במחירי המזון, מדד האו"ם מצביע על כך שהשיא נרשם דווקא לפני קצת יותר משנה, בפברואר 2011, ומאז הוא ירד ב-15.2%. לפי המדד, מחירי הדגנים והשמן ירדו בשנה החולפת בכ-15%, ואילו מחירי הסוכר ומוצרי החלב צנחו בשיעור חד של כ-25%. גם מחיר הבשר ירד באחוזים בודדים בלבד.

ראוי להזכיר כי בזמן שמחירי הסחורות כבשו בעולם שיאים חדשים בסוף 2007 ותחילת 2008, עליות המחירים גולגלו לצרכן. לעומת זאת, כשהמשבר הכלכלי העולמי פרץ בשנת 2008, ומחירי רוב הסחורות צנחו, לא חלה כל ירידה ברוב מחירי המזון לצרכן הישראלי. החברות ניצלו את הירידה במחירים לשיפור הרווחים ולביצוע מבצעי מכירה שהגדילו את מכירותיהן. עם זאת, בחלק קטן מהמוצרים חלה ירידת מחיר.

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על המחירים הוא הדולר, שחצה לאחרונה את קו 4 השקלים והשלים מתחילת השנה עלייה של 5.6%. אולם, גם בנטרול השינוי בדולר, תמונת מחירי הסחורות משתנה רק במעט.

גורם נוסף שעלול להשפיע על המחירים הוא מחיר הנפט, המשמש לייצור אריזות ולתובלה, אבל גם הוא, כך מתברר, מצוי בנסיגה. מחירה של חבית נפט עומד היום על 90.5 דולר ומשקף ירידה של 12% מתחילת השנה. בנוסף, המחיר הנוכחי רחוק ב-38% ממחיר השיא שנרשם ביולי 2008 - 147 דולר לחבית.

מה שבכל זאת משפיע לרעה על תעשיית המזון היא העלייה בתשומות - שכר העבודה ומחירי החשמל והמים. בחלק מהחברות צעדי התייעלות נטרלו חלק מההשפעה של העלייה בתשומות.

"אין מה להיחפז, וכרגע קשה לדעת אם יהיה צורך בעליית מחירים", אמר ל"גלובס" יצרן מזון גדול. "בינתיים כולם מאיימים, ואתה לא יודע מי מייצר ספין ומי באמת מתכוון".

היצרניות לא מגיבות

פנינו לעשרת ספקים מובילים בשוק המזון וביקשנו את התייחסותם להשפעת השינויים במחירי הסחורות על מוצריהם. 10 הספקים הגדולים סירבו לענות באופן פרטני על השאלות. חלקם סירבו להעביר כל התייחסות, ובראשן קוקה-קולה.

בקבוצת תנובה, יצרנית המזון הגדולה בארץ, אמרו כי הם עוקבים אחרי השינויים. גם בשטראוס אמרו כי הם עושים מאמץ להמשיך במגמה של ספיגת העלויות. באסם ויוניליוור, לעומתן, רומזים לעליית מחיר בהמשך.

"הספקים הגדולים פוחדים פחד מוות להעלות מחירים. אף אחד לא רוצה כותרת שהוא ראשון", אומר בכיר בענף.

לדברי בכיר אחר, "כל הספקים מחכים לראש השנה, לרבעון האחרון, ומקווים שהגזירות הממשלתיות יכניסו אווירה שתתאים להעלות מחירים, ואז יבואו בדרישות".

מצב היצרנים הקטנים מורכב יותר. "גם כשמחירי חומרי הגלם עלו בעבר, הספקים הקטנים לא הצליחו לקבל אישור להעלאת מחירים ברשתות שתשקף את מלוא העלייה בחומרי הגלם. נשארנו בפיגור, ולכן היום אנחנו וצריכים להעלות מחירים", מבהיר ספק קטן בשוק.

במשקי גרנות, המספקים תערובת למאכל בעלי חיים וגם שותפים בתנובה ובחברת א.ת לייצור פטם, מכינים את הקרקע לגל עליות מחירים. "מחירי הגרעינים עלו, ואלה משמשים קמח למאכל או מספוא לבעלי חיים. אין אפשרות שהייצור יוכל לספוג את העליות, והן יגולגלו באופן טבעי לצרכנים. מחיר העוף בשוק ירד. היום המשחטות מקבלות 10.5-11.5 שקל לק"ג עוף, בעוד שבעבר הן קיבלו 13 שקל לק"ג. הירידה במחיר היתה עקב ירידה במחירי התשומות. עכשיו זה יביא את מחיר העוף ל-14-15 שקל לק"ג", אמר יו"ר גרנות, איציק בדר.

 22

 מחירי הסחורות