אחת ההחלטות הדרמטיות בתולדות הרשות השנייה התקבלה השבוע, לאחר שהגוף הרגולטורי הודיע על הורדה של 4 מגזיני בוקר ממסך הערוצים 2 ו-10, לאחר ששודרו בהם אייטמים קנויים. אם לא די בזאת, הטילה הרשות על הזכייניות עיצומים כלכליים כוללים של עד 1.5 מיליון שקל.
ההחלטה התקבלה על-ידי מי שמשמשת כיום כמנכ"לית בפועל של הרשות השנייה ומתמודדת לתפקיד המנכ"ל, אילת מצגר. זאת בתום חצי שנה של עבודת תחקיר מאומצת. במהלך התחקיר התגלה, לדבריה, כי "למעשה לא נעשה תחקיר מקצועי כדי לעסוק בנושא מסוים, אלא פשוט מחפשים אנשים שמוכנים לשלם כסף כדי להופיע בטלוויזיה. כך, התוכן מוכתב על-ידי הגורמים שמוכנים לשלם כדי להיות שם".
- בתהליך העבודה הגיעו אליכם חוזים. על כמה כסף מדובר?
"זה נע בין 4,000 ל-7,000 שקל לסדרה של מופעים בטלוויזיה, שמספרם מעוגן בחוזה, ותלוי גם באורך האייטם. לפעמים, אם התוכנית משודרת בשידור חוזר, זה מעלה את המחיר, ולכן ההחלטה שלנו היא שהתוכניות האלה גם לא ישודרו בשידור חוזר. אם לא די בזאת, המרואיין גם יכול הרבה פעמים להחליט איזה שאלות בדיוק הוא יישאל ומה הנושאים שהוא רוצה שיעלו שם".
למורת-רוחן של הזכייניות, ברשות השנייה ביקשו גם לראות את ספרי ההכנסות. "ראינו הכנסות מכל מיני גורמים שלא היו פרסומות או חסויות שלהם, ואז הצלבנו את המידע בין ההכנסות מהגורמים לבין הופעתם בתוכניות. בראש ובראשונה אגיד שהבדיקה הייתה קשה, מכיוון שכל הדבר הזה הוא לא חוקי, ואנשים מסתירים את זה".
- נתקלתם בשיתוף-פעולה מלא של הזכייניות?
"לא, היינו בהחלט צריכים לעשות את הדברים בתחכום. כששאלנו את השאלות, קיבלנו תשובות לא מדויקות, והיינו צריכים לבדוק את זה מזווית אחרת".
- אלה תוכניות שמשודרות כבר המון שנים, והעובדה שכך הן מממנות את עצמן היא סוד גלוי. למה רק עכשיו החלטתם לעשות את המהלך הזה?
"מכיוון שהפעילות הזו היא לא חוקית. אנחנו רשות ציבורית ולא יכולים לפעול לפי גחמות או שמועות. צריך להוכיח בצורה מאוד ברורה את הנתונים שאנחנו באים איתם, במיוחד כדי לקבל החלטות כל-כך מרחיקות לכת".
- האם יש מקרים שבהם יש להתיר תוכן שיווקי?
"אני חושבת שהסכנות הן שתוכן יוכתב על-ידי גורמים מסחריים, ובסופו של דבר בעל המאה יהיה בעל הדעה. יש סוגות מסוימות, כמו תעודה, דרמה או חדשות, שצריכות להיות מחוץ לעניין הזה, וסוגות אחרות שבהן אין לכך נזק".
אצבע מאשימה לתעשיית הפרסום
- באחרונה התקיים דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, שעסק בטענות של רשת על תחרות לא הוגנת, לכאורה, מול קשת, שמשתמשת בערוץ 24 וערוץ 20 כדי לפגוע בה. מהי עמדתך בנושא?
"תחרות היא דבר טבעי שקיים בשוק הטלוויזיה. הטענות של רשת הועלו בפנינו בסמוך למועד הדיון בוועדת הכלכלה, ואנחנו בודקים אותן. צריך להגיד בצורה ברורה: קשת מחזיקה בערוץ 24 בדין. היא קיבלה אישור ממועצת הרשות השנייה להגדיל את האחזקות שלה בערוץ 24, בתנאים מסוימים. בדרך-כלל קשת פועלת בהתאם לתנאים האלה. כשהיה קידום של ערוץ 24 בשידורים של קשת, נקבעו לה הפרות".
מצגר שולחת גם אצבע מאשימה על עבר תעשיית הפרסום. "צריך לנתח את העובדה שהרייטינג עולה, אך לא מחירי הפרסום. המוצר הוא בעל ערך יותר גדול, אבל לא משלמים יותר עבורו. זה לא הגיוני מבחינה מסחרית".
לדברי מצגר, "המצב הקשה של ערוץ 10 בהחלט מבליט את האופציה שיכול להיות שמאוד קשה ל-3 גופים להתקיים ולהרוויח בשוק הטלוויזיה. אין ספק שחייבים להיות לפחות שני ערוצים ולפחות שתי חברות חדשות נפרדות, כדי ליצור את הפלורליזם בתקשורת שהיינו רוצים".
- מה באמת לגבי ערוץ 10, את אופטימית?
"אני היום לא אופטימית לגבי ערוץ 10, מכיוון שאני לא רואה שנמצא פתרון למצוקותיו. לערוץ יש חיים עד לסוף השנה הזאת. החוק לא מאפשר לערוץ הזה להמשיך לשדר מעבר ל-31 בדצמבר 2012. אז כרגע, בהיעדר תיקון חקיקה, אני לא אופטימית".
- התאריך שבו אתם הייתם אמורים לגבות את החוב מערוץ 10 חלף. אתם כרגע לא אוכפים את החוק. זה נועד להציל את ערוץ 10?
"זה לא סוד שלא רק הרשות השנייה אלא מרבית הגורמים בשוק הטלוויזיה היו בטוחים עד לא מזמן שיהיה תיקון חקיקה שיאפשר את המשך קיום הערוץ. עכשיו, משאין חקיקה כזו, הרשות ניצבת בפני מציאות שבה היא תצטרך לגבות את החוב. לא רק לערוץ 10, אלא גם לרשת, כי זה מה שהחוק קובע".
- זו אמירה חשובה. את הולכת להמליץ למועצה לחלט את הכסף?
"אני לא יכולה להגיד באופן רשמי מה אני הולכת להמליץ למועצה. אני מניחה שהנושא הזה יעלה לדיון בישיבת המועצה הקרובה. לא יהיה מנוס מלקבל החלטות בסוגיה הזאת בקרוב".
מערוץ 10 נמסר בתגובה: "כפי שכולם כבר מבינים המצב אליו נקלע ערוץ 10 לא נובע מהעדר ביקוש למוצר הטלוויזיוני של ערוץ 10, ויעידו על כך נתוני הרייטינג ומעמדה של חברת החדשות, אלא מהעובדה שהערוץ נדרש לשלם עשרות מיליוני שקלים לרשות השנייה, וזאת בנוסף למחויבויות התוכן והתמלוגים. לא לחינם במסגרת החקיקה לאיחוד המועצות (מועצת הרשות השנייה ומועצת הכבלים) מבקש המחוקק לבטל את תשלום דמי הזיכיון, ולא לחינם כל אנשי המקצוע, כולל מנכ"לית הרשות השנייה, טוענים שיש לדחות את תשלום חיוב העבר בגין דמי הזיכיון. בעלי המניות של ערוץ 10 הודיעו לשר התקשורת כי הם תומכים בערוץ וימשיכו לתמוך בו ללא קשר לכניסת משקיעים חדשים וכי קיומו של הערוץ תלוי רק בתיקון החקיקה לפריסת החוב. ללא תיקון החקיקה בעניין, חששותיה של מנכלית הרשות השנייה יתממשו ומאות עובדי הערוץ יאבדו את מקום עבודתם, שוק הטלוויזיה יחזור לימי המונופול ותפגע פרנסתם של אלפים העוסקים בתחום הטלוויזיה וההפקה בישראל".
מחאה על תוואי המיזוג
במועצת הרשות השנייה הביעו באחרונה מחאה על תזכיר החוק שהציע שר התקשורת, במסגרתו יאוחדו מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה, אל תוך משרד התקשורת. מצגר מאמינה כי התשתית המבנית והמקצועית של הרשות השנייה יכולה לקלוט לתוכה את הגוף הרגולטורי הממוזג.
"ההתוויה המוצעת כיום שגויה. צריך ליצור גוף עצמאי ומנותק ממשרד ממשלתי ומפוליטיקה", היא אומרת. "זה נכון לאחד את גופי הרגולציה, אבל צריך לוודא שיהיו עוגנים של עצמאות".
- מה באשר לטענה לבזבזנות של קיום גוף נפרד כמו הרשות השנייה הממומן על-ידי הזכיינות?
"אני דוחה את הטענה שמימון הרשות הרגולטורית על-ידי הזכייניות הוא בזבוז משאבים. הצעת החוק אמנם מבטלת את תשלום דמי הזיכיון, אך עדיין הזכייניות ובעלי הרישיון יידרשו לשלם דמי אגרה ששיעורה טרם נקבע בחוק.
"מרגע שהמדינה החליטה שצריך להתקיים גוף רגולטורי להסדרת השידורים, גוף זה יכול להיות ממומן במספר דרכים: בתקציב ממשלתי, באמצעות תשלום אגרות או בשילוב של שתי הדרכים יחד. מימון תקציב הרגולטור על-ידי זכיינים ובעלי הרישיון מקובל במדינות מערביות רבות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
