הסחרחורת של נתניהו ושטייניץ

1. האם יכול להיות שראש ממשלה של מדינה - לא חשוב איזו מדינה לוהטת במזרח התיכון - פשוט עובד על האזרחים שלו? כותש את הציבור, מועך אותו ומוכר את עתידו הכלכלי בתמורה לשלום בית ועוד כמה חודשים בקדנציה? על זה אמרו בגשש החיוור לפני הרבה שנים "לא יכול להיות... בן אדם מכובד..."

2. האם יכול להיות שראש ממשלה משנה דעתו כל שעה? רגע יש לו, ורגע אין לו. רגע למעלה, רגע בתחתית. בבוקר מדבר ראש הממשלה בנחישות על ארוחות החינם, בצהריים קורא באון להכרח לאומי קריטי בקיצוצים, ובלילה חוזר להיות פוליטיקאי זעיר עם פנקס קטן שמחלק מחדש את הכסף לחברים?

3. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, כבר אפילו לא זגזגנים, הם משוטטים עמוק בסחרחרת גבהים. מי שבא להתבכיין - מקבל. מי שמאיים בכאפה - זוכה. שרים מספרי סיפורים מקבלים מטפחת משי מצופה מיליונים לניגוב הדמעות.

4. עד אתמול (ד') בשעות הצהריים כבר הוסרו 270 מיליון שקל מתוך ה-700 מיליון שנקבעו לקיצוץ. המספרים נותרו חסויים, אבל הסכום הזה כנראה כולל גם את ה-100 מיליון של תקציב הביטחון ששטייניץ, בהתקף פינוק ילדותי, כפה ברגע האחרון על אהוד ברק. מכאן שבנטו, מדובר בוויתור על קיצוץ בגובה 170 מיליון שקל. ראוי לנתניהו שיישב ויחשוב עם עצמו, אם היה ראוי לו הביזיון הזה, ומה זה עושה לאמינות שלו...

5. הסיפורים שיוצאים מהצהריים ממשרד ראש הממשלה מדברים על פקידי אוצר שפעלו בכוחנות גדולה, שלא דיברו עם השרים והמשרדים, שכפו קיצוצים גבוהים ולא הגיוניים - עד שבא ראש הממשלה, ועשה סדר חדש... לטובת הציבור. אין ספק שמשרד האוצר אגרסיבי ובוטה, לפעמים עלוב, אבל זו העבודה שלו, ככה עובד קופאי. אין גם ספק שברשימת ה-700 מיליון שקל קיצוצי רוחב שגיבש האוצר, יש בפועל הרבה יותר מ-700 מיליון. גם בגלל כוחנות, גם כי באוצר אוהבים שיתחננו לפניהם, ובעיקר כי באוצר יודעים שוויתורים בוא יבואו. לכן הם תמיד-תמיד מקדשים את עומק ה"רזרבה" (שאף אחד לא יודע אף פעם מהי).

עם זאת, אין אפילו טיפ-טיפת ספק שנתניהו - שר אוצר לשעבר שהיה מניפולטור לא קטן ותמיד ידע להשיג את שלו - יודע גם יודע את כל זה. אם זה כך - למה לא שקל בזמן ובמקום? למה לא לקח לעצמו עוד יממה למחשבה? למה חטף ריצת אמוק, ואץ לדבר בשבחם של קיצוצים, שכמה שעות אחר כך ביטל אותם במו ידיו?

6. ואולי, אולי באמת לא חייבים לחתוך דווקא בבשר החי. לא באמת חייבים לחתוך בקליטה, בהגנת העורף, בדיור הציבורי, במשטרה, בצבא... זה אומר שחייבים לחתוך במקום אחר. ראש הממשלה מתבקש קודם כל לחיתוך בממשלתו המנופחת. אף אחד לא ירגיש אם ייחתכו שליש ממספר השרים, ויחוסל לחלוטין המושג שרים בלי תיק. לא עוד פקידות מנופחת ועלויות מיותרות.

במקביל יתבקש כל שר לחתוך 2%-3% מתקציבו. איך שהוא רוצה ואיפה שהוא רוצה. אם יש להם לבבות רחבים כפי שהם אומרים - הם לא יחתכו לחלשים, אלא לעצמם. למשל: הואיל וכל שר בממשלה נהנה מ-6-8 עוזרים ולפעמים גם יותר - לא כולל עוד כמה חנפנים ומלקקי אגו בתשלום חודשי - יוותר כל אחד מהשרים קודם כל על 2-3 עוזרים, וגם כמה יועצים אסטרטגיים ודוברים חיצוניים. לפחות עד שהכלכלה תתייצב.

בהזדמנות חגיגית זו גם ישכחו השרים, הח"כים וגם הפקידים הבכירים, מהחלפת כלי הרכב לב.מ.וו מפואר, ויישארו עם מכוניות השרד הקיימות. לעניין העלאות השכר המתוכננות בגלל הצמדות לפה או לשם - תודיעו שאתם מוותרים. יקום ראש הממשלה ויודיע: צמצום מתחיל בבית. אני חותך ראשון.