העלאה של 3.7% בשכר זה לא המון כסף, גם אם מדובר בשכר בסיס גבוה. בטח לא משהו ששווה לצאת נגדו, מבחינת גובה הסכום, במחאות המוניות. אבל יש זמנים ונסיבות שהכסף הוא לא הגורם המכריע - אפילו כשמדובר בבנקים.
במה דברים אמורים? - היום (ד') התכנסה האסיפה הכללית של בנק לאומי כדי לאשר דירקטורים חדשים וכו' - וגם בשביל להחליט על העלאה בשכרו של המנכ"ל דוד ברודט, בשיעור שציינתי לעיל (שכרו הנוכחי: 166 אלף שקל לחודש).
בשעת כתיבת דברים אלה לא ידוע כיצד תחליט, או החליטה, האסיפה הכללית.
הדבר הזה יתברר, אומרים לי, בשעות הערב המאוחרות. אבל כשקראתי הבוקר (ד') את הידיעה על כך ב"גלובס", צד את עיני עניין אחר. בידיעה דווח שהמדינה מתנגדת להעלאת השכר, בעוד שחברת הייעוץ של הבנק, אנטרופי, תומכת. לפי הערכות, המוסדיים, שהם אלמנט דומיננטי באסיפה, יאמצו את חוות הדעת של חברת הייעוץ.
קצת נוצץ מדי
אין לי דבר נגד חברות ייעוץ, שבעשורים האחרונים התרבו ושגשגו. לטעמי, יש הסתמכות רבה מדי על חברות אלה, שאינן מייצרות דבר, ובעצם לא מסתכנות בכלום. מאז ומתמיד התואר יועץ נראה לי, איך לומר, קצת כוללני מדי, שלא לומר שרלטני. מביאים ללקוח שלל טבלאות וגרפים בכל הצבעים, חוות דעת, הכול ארוז כמו בונבוניירה. הכול, כולל היועצים עצמם. הכול נורא חלקלק, נוצץ, לא ברור.
מכל מקום, ב"עסק" העכשווי שלי, שהוא כתיבת הטור ב"גלובס", עוד לא העסקתי חברת ייעוץ. ההתרשמות שלי, לכן, אינה מתיימרת להיות חוות דעת מקצועית על חברות אלה. אותי מעניין הפן העקרוני של התייחסות לייעוץ בנושאים שהם לא רק פיננסיים וארגוניים - אלא בעלי רגישות ציבורית גדולה, כמו שכר המנכ"לים.
ייעוץ ללא נשמה
העיסוק של חברות הייעוץ עניינו כדאיות, רווח מול הפסד. מעצם טבעו וטיבו, הייעוץ מורכב ממספרים ונתונים יבשים, אין לו לב ונשמה, בוודאי לא מצפון חברתי. "בעיתוי הנוכחי ובראייה כוללת של הנסיבות שבהן מצוי המשק הישראלי, אין להצדיק העלאת שכר" - זו עמדת המדינה בנושא שכרו של ברודט. ברור לגמרי שחברת ייעוץ לא תיתן לשיקולים כאלה להנחות אותה, זה גם לא המנדט שלה.
כאשר דירקטורים, בין מוסדיים ובין אחרים, אמורים להחליט בין שתי עמדות כאלה - כיצד עליהם לנהוג? זו אינה שאלה פשוטה, מכיוון שתפקידו של דירקטור, גם על פי החוק, הוא לראות לנגד עיניו את טובת הפירמה.
האם זו מעילה בתפקיד אם הדירקטור מעדיף את הראייה הציבורית הכוללת, על פני האינטרס הצר של החברה? או אולי אין סתירה של ממש בין השניים - ומה שטוב לציבור, טוב גם לפירמה? וכאשר מוסד פיננסי או אחר פועל בניגוד לרחשי לב הציבור, האם זה לא חוזר אליו כבומרנג? בין מיליוני ימי העיון המציפים את ארצנו - האם היה גם אחד על נושא זה?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
