צפו בטבלה: בישובים יהודים משלמים יותר ארנונה מערבים

הארנונה המשולמת במגזר היהודי, הן במסחר מקומי והן במגורים, גבוהה מאשר במגזר הערבי.

נתון זה, נדגיש, מתאים לרמה הסוציו-אקונומית הבאה לידי ביטוי בדירוג הסוציו-אקונומי של הלמ"ס ("אשכולות") של אותה רשות מקומית. כלומר, רוב הרשויות הערביות מדורגות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך יותר, ולכן התעריפים בהן נמוכים יותר.

לצורך ההשוואה לקחנו צמדי ערים סמוכות, צמדים של ערים יהודיות וערביות, בצפון, במרכז ובדרום הארץ. בדקנו מסחר מקומי, היינו חנויות בשטח 100 מ"ר שאינן קשורות ברשתות ארציות, והנחנו לפיכך שבעליהן גרים ברשות המקומית שבה פועל העסק, ומגורים באותו סוג בית באזורים מקבילים באותם רשויות מקומיות.

הממצאים מראים שלמעט בצמד הערים בדרום הארץ, רהט ונתיבות, שבהן הארנונה למגורים שווה, בשאר המקרים הארנונה במגזר היהודי יקרה יותר.

נדגיש שבכל המקרים שנבדקו, הרמה הסוציו-אקונומית של הערים היהודיות הייתה גבוהה במדרגה אחת לפחות מהרמה הסוציו-אקונומית של המגזר הערבי.

שיעור גבייה נמוך

נתון נוסף הוא שיעור גבייה נמוך יותר של הארנונה במגזר הערבי בהשוואה למגזר היהודי. בעבודה שנכתבה בבית הספר על שם פדרמן למדיניות ציבורית וממשל בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית, נטען שאפילו ברשויות מקומיות יהודיות וערביות בעלות רמה סוציו אקונומית שווה, יהיו שיעורי הגבייה של ארנונה במגזר הערבי נמוכים ב-22%.

כאמור, הפערים בארנונה למגורים נמוכים יותר ובהתייחס לרמה הסוציו-אקונומית, אפשרות לטעון שהארנונה למגורים גבוהה יותר במגזר הערבי בהשוואה למגזר היהודי, שכן הפער בין אום אל פחם ועפולה הוא בשקל אחד למ"ר לשנה בעוד שהפער בין הערים ברמה הסוציו-אקונומית גבוה מאוד.

כמו כן מעורר שאלות היעדר פער בתעריפי הארנונה למגורים בין נתיבות לרהט, אף שקיים פער של שתי מדרגות ברמה הסוציו-אקונומית בין הישובים.

הפערים בגובה הארנונה למסחר מקומי בין המגזר היהודי למגזר הערבי גבוהים יותר, גם אם מביאים בחשבון את הפער הסוציו-אקונומי.

 ארנונה

* הכותב הוא מנכ"ל חברת ערך-מיסוי עירוני וניהול נדל"ן