שנתניהו יתחיל לשאת בנטל

אדוני ראש הממשלה - הגיע תורך להצטרף אלינו. אל אלה שמממנים את הגירעונות האדירים שנוצרו בשלוש שנותיך בראשות הממשלה. אתה, שריך, יועציך ומוקיריך - מתבקשים להשתתף בעול. מרצון. בשם הנראות, בשם שותפות הגורל. תראו שאתם איתנו ותתחילו לקצץ בעצמכם לעצמכם.

ברור שברגע זה, בקיץ הלוהט הזה, במצב המשק הנוכחי, אין ברירה אלא לחתוך בבשר החי, בחבילות גדולות, ובהחלטות מהירות וכואבות. העלאת מע"מ, העלאת מס הכנסה, מס מעסיקים. יש להודות על האמת, שאם זה לא יהיה עכשיו - יש סכנה למשבר פיננסי. הגירעון יגלוש ל 9%, חברות הדירוג יקבלו ממש בשבועות הקרובים החלטות לגבי דירוג ההתחייבויות וקודם כול לגבי אופק הדירוג.

החלטותיהן עלולות להביא עלייה בריבית גיוס ההון של ישראל, ובמקום שנשלם 39 מיליארד שקל החזרי ריבית בשנה, נכון ל-2012, נעלה ל-45 מיליארד שקל, ונחזור להתחנן לאמריקנים שייתנו ערבויות.

אף שספטמבר הוא גם חודש החזרה לבית הספר וגם חודש החגים, ואף שהשרים והח"כים כבר עושים דרכם לבחירות, אין מנוס מלהעלות את המע"מ מיד, ביום ראשון, 2 בספטמבר - אחרי שההעלאה נדחתה, בגלל יכולת תפקודית פגומה ויהירה של האוצר, מ-1 באוגוסט.

עם כל התסכול והכעס, זה לא הזמן להתווכח ולהתמקח על פרט זה או אחר בתוכנית להגדרת המקורות להכנסות המדינה, ובשאלה האם קופת המדינה יכלה לקבל יותר, הרבה יותר, ממקורות אחרים, צודקים יותר. זה גם לא בדיוק הזמן לשאול אותך, ראש הממשלה, באילו עולמות ריחפת, אתה ושר האוצר, ואיך קרה שנאטמו אוזניך ואוזניו נוכח כל האזהרות, גם של נגיד בנק ישראל וגם של כלכלני חברות הדירוג.

כבר ברבעון הרביעי של השנה שעברה התמונה התחילה להיות ברורה וחדה (ירידה של 17.4% בייצוא, ירידה של 11.1% ביבוא וירידה בהכנסות הצפויות). אפילו יוון-ספרד, שהפכו לפתע להמנון השגור בשפתותיכם, כבר שקועות שלוש שנים עמוק במשבר.

הציבור לא מטומטם

ברגע זה קיים משבר אמון חריף ביותר בין הציבור לנתניהו. הוא ראש הממשלה, הוא הממונה על הכלכלה ועל שר האוצר, שסיבך את עצמו ואותנו במו פיו. נתניהו כשל כשל עמוק בניהול ציפיות הציבור והתוצאות נראו היטב בסדרי דעת הקהל בסוף השבוע. לה לה לנד זה נחמד, אבל רק בטלוויזיה.

ולא צריך להתבלבל, ושנתניהו לא יתהדר: הסיבה לריקנות השורות בהפגנות המחאה אמש, אינה בגלל שההמונים, מאות האלפים הכועסים והמתוסכלים שמחו בשנה שעברה, חושבים שהמדיניות הכלכלית נכונה. הציבור לא מטומטם (אם כי יש כמה שרוצים לחשוב כך...). הציבור לא בא בגלל שהוא נגד הנהגת המחאה.

הדרך היחידה היום להוכיח לציבור שהוא לא הקורבן היחיד לכישלונות הממשלה היא בזה שראש הממשלה, השרים וגם חברי הכנסת, ישתתפו בעול. זה אולי לא הרבה מאוד כסף, בטח לא מיליארדים כפי שיניבו העלאת המע"מ ומס ההכנסה, אבל זה סמל. זה המשל. זו ההשתתפות. רה"מ מתבקש לחתוך מממשלתו המנופחת. 29 שרים ו-8 סגני שרים! אין כנראה מדינה בעולם עם כל כך הרבה שרים שמייצרים ביורוקרטיה, רעש וכותרות - ועולים כל כך הרבה כסף.

יוסי פלד כמשל

ומי צריך שרים בלי תיק, יוסי פלד למשל. יותר משנתיים הוא מחכה לג'וב. רץ מבקש ומשדל. סוף סוף סידר לו נתניהו את ג'וב החיים (משאת נפשו של כל ביטחוניסט בוגר): יו"ר קצא"א. גם שכר נאה, גם סיבובים בעולם והמון המון שו שו ביטחוני. אלא מה, פלד ייכנס לתפקיד רק ב-1 באוקטובר ועד אז הוא ממשיך להיות שר בלי תיק. למה? בטח לא בגלל האוטו, הנהג, העוזרים והמזכירות...

בהזדמנות שראש הממשלה חותך בשריו, יתבקשו השרים הנותרים לחתוך ביועציהם ופמליותיהם. שוב, זה לא מיליארדים. אבל כמה מיליונים זה בוודאי. לא חייבים 6-8 עוזרים לשר. אפשר אחד פחות. לבחירתכם. בהזדמנות זו יוכלו שרים, להישאר (בינתיים, עד שירווח) "רק" עם דובר למשרד, בדרגה בכירה של מנהל אגף תקשורת ועם "יועץ תקשורת" אישי ולוותר על "יועץ תקשורת חיצוני", המכונה "יועץ אסטרטגי", בעלות של מעל 5,000 דולר לחודש.

אפשר גם לצמצם את הלשכות. ממש לא חובה, בצוק העתים, להחזיק לשכות גם בירושלים, גם בת"א. אין גם שום צורך בהעלאות שכר, כל עוד הציבור הרחב נושא על כתפיו את כל העול.

ולעניין מכוניות השרד. השרים הבינו שהגזימו בתשוקתם לרכבי ב.מ.וו והם כנראה מוכנים להסתפק, צנועים שכמותם, בסיטרואן C 5. אלא מה, אם חותכים לאזרחים מן השורה את ההכנסה - האין ראוי לשרים שיוותרו על מכוניות חדשות? מובן, שאם שר מסוים נוסע ברכב מקולקל, לא יציב ולא בטיחותי - מן הדין שיקבל רכב חדש. אבל למה לכולם?

בקיצור. תתחילו עם דוגמה אישית. זה צו השעה. זה גם האינטרס שלכם.