לפני מספר שנים נפגשתי עם אחד מיבואני הרכב כדי לטפל בחשיפה של החברה לשינויים בשערי המטבעות. היבואן, שאותו אני מכיר זמן רב, התבדח ואמר לי: "יוסי, אם תראה מבעוד מועד פיחות חד בשיעור שינוע בין 15 ל-20 אחוז, תודיע לי, ואז אעשה הגנה. בכל מצב אחר אייקר את מחיר כלי הרכב, כי הצרכן הישראלי ישלם כל מחיר".
את דעתי על הצרכן הישראלי, לפחות זה שלפני התעוררות המחאה החברתית, אתם כבר מכירים ועל כן לא היה לי אז הרבה מה לענות לו.
כבר זמן רב לא נסחר השקל בתנודתיות כה גבוהה כפי שנסחר בחודש יולי החולף. סוחרי המט"ח ובעקר היצואנים שלא הגנו היטב על הכנסותיהם העתידיות חוו על בשרם את מה שיודע כל סוחר מתחיל- אין ONE WAY TICKET בשוק המט"ח.
גם אם הנתונים הכלכליים תומכים בהתחזקות או היחלשות השקל, ולמרות שהמגמה ארוכת הטווח די ברורה, בטווח הקצר יהיו תמיד תיקונים,לעיתים אף אלימים, כמו זה שחווה השקל בשבוע שעבר.
תיקונים כאלו יכולים להיות תוצר של כמה וכמה גורמים. פעם זו תהיה קרן הון סיכון, או קרן השקעות שגייסה כסף להשקעה בישראל והחליטה ששער 4 הוא שער טוב להמרה, כפי שקרה בשבוע שעבר. פעם זו תהיה רגיעה בשווקים שמלווה בדרך כלל בהיחלשות הדולר בעולם, עליית מחירי הנפט, הסחורות והמטבעות החביבים על הבנקים להשקעות ופעם זה יהיה גוף מקומי גדול שמחליט לשנות את בסיס האשראי שלו משקלי לצמוד מט"ח.
בסופו של דבר מה שחשוב ליצואן וליבואן, זו המגמה הכללית. מכיוון שזו, לדעתי, לא השתנתה ומרבית הגורמים שתמכו בהיחלשות השקל עדיין שרירים וקיימים, מקבלים כאן היצואנים הזדמנויות פז להמרות בנקודות השיא והיבואנים הזדמנות פז להגן על עצמם מפני היחלשותו בשנה הקרובה כשמתבצע תיקון חד כמו זה שחווינו בשבוע שעבר.
ניתן למנות שלוש סיבות מהותיות בעטיין לא נוטה היבואן הישראלי להגן על הוצאותיו הצפויות מפני שינויים בשער החליפין.
הראשונה פסיכולוגית - מאותה סיבה שהיצואנים לא הגנו על עצמם עד שנות ה-90 כי התרגלו לפיחות השקל מדי שנה בשנה שהוסיף להכנסותיהם, כך התרגלו היבואנים לעידן השקל החזק שהוסיף שומנים רבים לרווחיהם. ברוב המקרים התחזקות השקל לא תורגמה להוזלות במחירי המוצרים המיובאים והרווח זרם לכיסם של היבואנים.
השנייה - התפיסה הרווחת כי במקרה של פיחות השקל יוכל תמיד היבואן לגלגל את עלות הפיחות לכיסו של הצרכן. זה היה נכון עד לא מזמן. אני לא כל כך בטוח שזה המצב היום בעקבות התעוררות המחאה החברתית והתחרות.
והשלישית - עלויות ההגנה. בעבר הן היו גבוהות עקב פערי הריבית בין השקל למטבעות האחרים.היום הם אפסיים. בתמורה לויתור על 1% מרווחיו יכול היבואן לנטרל את חשיפתו לפיחות עד שנה שלמה!
ונקודה חשובה נוספת שמרבית היבואנים חייבים לקחת בחשבון היא התחרות. דוגמא קטנה תמחיש היטב את יתרונו של היבואן שהגן. לפני שנה ישבתי עם אחד מלקוחותי היבואנים בשוק מאד תחרותי. הצעתי לו להגן על הוצאותיו העתידיות כשהדולר נסחר סביב 3.5 שקלים לדולר. אקצר ואומר כי הלקוח רכש את כל היבוא שלו לשנה סביב שער 3.6. בהנחה סבירה שמרבית מתחריו לא פעלו כך אתם יכולים להבין מאיזה יתרון תחרותי עצום נהנה היום יבואן זה מול מתחריו.
- יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס.
- yf@energyfinance.co.il
- אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות, תחת הכותרת "המדוברות ביותר", תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי.
- החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
