הממשלה תצטרך לבצע קיצוץ של 12 מיליארד שקל בתקציב 2013, של 21 מיליארד שקל בתקציב 2014 ושל 26 מיליארד שקל בתקציב 2015, וזאת על מנת שלא לפרוץ את המסגרת התקציבית (כלל ההוצאה) שקבעה לעצמה בשנים הקרובות - כך קובע מסמך שהכין ד''ר עדי ברנדר מבנק ישראל, שהציג אותו לכלכלני חברת הדירוג S&P לפני כשבועיים.
"על הבעייתיות של ההתחייבויות שמצטברות בתקציב 2013 הצבענו כבר בעת אישור תקציב 2011-2012, ובוודאי בנובמבר 2011, כשפרסמנו את הסקירה (הרבעונית - א.פ.). על אחת כמה וכמה בפרסום הנוסף שלנו בפברואר 2012 אחרי החלטת הממשלה (אישור המלצות ועדת טרכטנברג - א.פ.). הצבענו על צבר ההתחייבויות ועל הבעייתיות שמצטברת", אמר באחרונה ברנדר - מבכירי הכלכלנים בבנק ישראל ומי שנחשב למומחה הלאומי בחשבונאות ממשלתית - לחברי ועדת הכספים של הכנסת.
לקצץ בבסיס
לנתונים הללו כמה משמעויות מעשיות. ראשית, נדרשים בתקציבים הקרובים קיצוצים קשים בסדרי גודל כמעט חסרי תקדים (של כ-2% תמ''ג בממוצע). המשמעות השנייה, מסבירים בבנק ישראל, היא שלעומת שנים קודמות, אין אפשרות לפתור את הבעיות (להחליף את הקיצוץ) באמצעות "דחייה" של הוצאה או "הקפאה" של הוצאה, מהלך שהאוצר נוטה להשתמש בו פעמים רבות, על מנת למזער התנגדויות של קבוצות לחץ מסוימות, כגון הקפאת העלאת שכר במגזר הציבורי או דחיית מיזמים תחבורתיים. הסיבה לכך פשוטה: אין מדובר בשנה קשה אחת, אלא בתקופה רבת שנים, שבה נדרשים קיצוצים מתמשכים שאף עולים בהיקפם עם הזמן. לפיכך, יש צורך בקיצוצים בבסיס תקציב המדינה.
חישוביו של ברנדר נחשבים לא מוטים שכן נזכיר, בנק ישראל, לעומת האוצר, אינו אחראי על תכנון, גיבוש וביצוע המדיניות הפיסקאלית. לדברי ברנדר, ההבדל בינו לכל בכיר באוצר נובע מהעובדה שבכיר באוצר "לא מחויב לתהליך בתוך הממשלה. יש לו מערכת, יש לו שר שצריך להגיש לממשלה תקציב. אנחנו (בנק ישראל) עושים את זה כגוף אנליטי, שיושב מבחוץ ומפרסם ניתוחים, ולנו אין את אותה מחויבות פורמאלית".
באחרונה נשמעה ביקורת, הן מחברי כנסת הן מהתקשורת, שלפיה משרד האוצר ממציא מספרים, מגזים בהיקף הקיצוץ הנדרש ומסתיר נתונים. כמו כן, מתגברת הדרישה מבכירי האוצר להציג לאלתר את ה"טייס האוטומטי", המתאר את צבר ההתחייבויות שנצבר לשנים הבאות.
ברנדר אינו תומך בביקורת זו, ואומר כי "הנתונים האלה קיימים, הם פורסמו לציבור. אנחנו פשוט אוספים את הנתונים שרובם מפורסמים כשההחלטות מתקבלות. פשוט אספנו, כימתנו את כל הסעיפים האלה ומאז אנחנו ממשיכים לעקוב. לכן הנתונים מבחינתנו זמינים, וטוב שכך. זה נותן תמונה של הטייס. כמובן שיש פורמלית את המספרים שנמצאים במשרד האוצר, זה התפקיד שלהם".
אומדנים שמרניים
ברנדר הוסיף כי האומדנים שהציג שמרניים, ולכן יתכן כי היקף הקיצוץ הנדרש גדול יותר. לראיה, במצגת שהציג נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בפני ועדת הכספים בשבוע שעבר, מופיע שקף שלפיו הטייס האוטומטי ל-2013 הוא 30 מיליארד שקל. אבל מגבלת ההוצאות מאפשרת להעלות הוצאות ב-15 מיליארד שקל בלבד. לכן הממשלה תצטרך לקצץ 15 מיליארד מהוצאות שכבר אושרו, ולא 12 מיליארד - כפי שהציג ברנדר. שקף הוצנע, על מנת שלא לעורר את זעם הח"כים, שכן הדיון היה סביב הגזירות בצד המסים.
יתכן כי חישובים אלו (ראו גרף מטה) אשר הגיעו ל"גלובס", הם אלו שהובילו את בכירי S&P, חברת הדירוג הגדולה בעולם, לשקול הורדת דירוג מיידית לישראל אם לא תצמצם את הגירעון.
נזכיר כי מיד אחרי ביקורם של נציגי S&P, החליטה הממשלה על חבילה פיסקאלית ראשונה - בצד ההכנסות - שכללה העלאת מסים של כ-10 מיליארד שקל ועל עוד שתי תוכניות שעשויות להניב כ-5 מיליארד שקל נוספים (רווחים כלואים והעמקת הגבייה) שיבואו לאישור בחודשים הבאים.
עם זאת, בצד ההוצאה, אושר קיצוץ של 700 מיליון שקל בבסיס תקציב 2012 ועוד קיצוץ של 500 מיליון שקל בבסיס תקציב 2013, קיצוצים ש"קוצצו" במקצת על ידי ש''ס ועצמאות. לכן היקף הקיצוצים הנדרשים לא השתנה כמעט. מקור הקיצוצים ייקבע רק בדיוני תקציב 2013, אם אכן יצאו לפועל (או שיהיו בחירות). כפי שנחשף ב"גלובס", שלושת מוקדי הקיצוצים שרואה האוצר לנגד עיניו הם השכר במגזר הציבורי (כ-100 מיליארד שקל), תקציב קצבאות הביטוח הלאומי (כ-75 מיליארד שקל) ותקציב הביטחון (כ-65 מיליארד שקל).
הפער
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
