"אפקט העושר" התפוגג

כידוע לרוב העוקבים אחר מה שקורה בשווקים הפיננסיים בשנים האחרונות, מצבם של שוקי המניות בכלל, ושוק המניות האמריקאי בפרט, חשוב מאוד לפדרל רזרב ולעומד בראשו, בן ברננקי. מדוע? כי בעיניו זהו מדד ברור ומיידי למצב הכלכלה האמיתית.

עבור כל קובעי המדיניות, מדדי המניות הם מכשיר פסיכולוגי המראה את טיב ביצועי מדיניותם. יחד עם שיעור האבטלה במשק ולעיתים רחוקות גם עם שיעור הצמיחה, 3 מרכיבים אלו מהווים פחות או יותר את היקף ההתעניינות של אותו ציבור רחב בצד הכלכלי של החיים.

לא רק זאת, אלא שלמען השגת המטרה של שווקים פיננסיים ברמות סבירות, הפד עשה רבות מאוד. הוא לא הסתיר זאת ובגלוי נאמר על ידו שזו הייתה אחת ממטרותיו המובהקות כאשר הוחלט בזמנו על תוכנית QE2.

במאמרו ב"וושינגטון פוסט", בן ברננקי ציין את "אפקט העושר" (הנובע מעלייה במניות) כדבר שצריך לייצר - ובשפע - על מנת להצית את הצמיחה מחדש. סקירה זו מנסה לבחון אם המטרה הושגה או לא.

אין להתכחש לעובדה ששוקי המניות היום גבוהים בהרבה מן התחתיות של המשבר. אבל השאלה האמיתית צריכה להיות על מידת האמון של המשקיעים באותם שווקים עקב פעילותם המכוונת של קובעי המדיניות? האם הציבור אכן מאמין בחוזקם של השווקים האלה ומוכן לשים את כספו שם, או מעדיף לשים את כספו במשהו פחות מסוכן והרבה פחות מניב לכאורה?

לפניכם שני גרפים המראים כניסת כסף לקרנות נאמנות המתמחות במניות באג"ח, מתחילת 2007, דהיינו מלפני תחילת משבר הסאב-פריים:

 משה שלום כניסת כסף

כפי שניתן לראות מן הגרפים, התגובה המיידית של המשקיעים לאחר החזרה מן התחתיות של 2008 הייתה להיכנס בחוזקה לקרנות המתמחות באג"ח ולא למניות. מגמה זו המשיכה בצורה זו או אחרת של עוצמה יחסית עד היום, כאשר מאז אפריל 2011 עוד לא היה חודש של כניסת כסף לתוך המניות.

זאת, כמובן, בניגוד למצב של כניסה מתמדת של כסף לתוך הנכסים המשקיעים באג"ח, הנחשבים הרבה יותר בטוחים. מכאן נבין את האבסורד שבמאמצי הפד בסקטור זה של הדברים. מאמציו הבלתי נלאים לדחוף משקיעים לצאת מהבונקר האג"ח לכיוון השקעות יותר מסוכנות, ובכך לגרום להבעת אמון בשוק המניות ובכלכלה - נכשלו כישלון חרוץ.

אז איך בכל זאת מדד S&P ואחרים נושקים לאזורים הגבוהים של תחום המסחר ההיסטורי שלהם? כי הכוחות הפועלים שם הם כמובן אלו המקבלים את הכסף החינמי המונפק באמצעות תוכניות ההרחבה הכמותית למיניהן. השילוב בין המוכנות האוטומטיות, הספקולציה הפרועה של חלק קטן אך קובע של המוסדות הפיננסיים העולמיים (ראו מקרה JP מורגן ו-MF גלובל) והמימון סביב ה-0 מצד הפד, ממשיך את הגלגל.

הציבור אינו שם. הדג לא בלע את הפיתיון. הוא היה שם עד שנת 2000 ובמידה מסוימת עד 2007. עכשיו זו בריכה סגורה של כרישים ורובוטים. לכן, "אפקט העושר" לא מתקיים ולא גולש לתוך הכלכלה הרגילה, וכך אנו רואים צמיחת תמ"ג סביב ה-1.5%. ובנימה אישית יותר: לסוחרים לטווח הקצר שביניכם אני מאחל הרבה פעילות מניבה כל עוד אתם יודעים את כללי המשחק החדשים של הזירה וכל עוד אינכם חושבים שאתם פועלים בשוק חופשי המונע בהשגת מימון לחברות, קידום התעשייה והטכנולוגיה ושיקוף נכון של המצב המקרו-כלכלי במדינה.

והנה העדכון הטכני השבועי עבור מדד המניות האמריקאי, S&P 500, בעזרת הגרף היומי שלו (על מצבו עד יום שישי האחרון):

 משה שלום סנופי

השבוע היה המשך ברור לשבוע שעבר באספקט אחד של הדברים הטכניים במדד זה: המדד ממשיך להיות נשלט על ידי שילוב התעלה העולה היפה בכחול, ורמות התמיכה וההתנגדות של 1,360 נקודות ו-1,390 נקודות.

ההשתוללות המילולית של הנגידים באירופה ובאמריקה לא שינתה דבר בעניין זה. יום שישי פיצה על ארבעה ימי ירידות רצופי אכזבות מדבריהם, ורק דו"ח תעסוקה הרבה יותר טוב מן הצפוי הצליח לייצר תנועה חיובית מדהימה למדי.

לתנועה של יום שישי יש ריח חזק של כיסוי שורטים; דהיינו, של כל אלו שחשבו שבלי הרחבה כמותית באירופה ואמריקה לא ייתכן סנטימנט חיובי בשווקים. יום שישי הוכיח להם ההיפך.

שימו לב שאינדיקאטור המומנטום, (3 סגול), ובמיוחד מדד כניסת הכסף למדד (2 סגול), נותנים כרגע רוח גבית דווקא לעלייה קטנה נוספת. אם זה יקרה, נחזה ביציאה מן התעלה כלפי מעלה, דבר אשר יפתיע שוב רבים וטובים ויפתח את הדרך למדד לנסות ולבדוק את השיא הקודם סביב 1,420 נקודות, או לפחות לבצע פריצת שווא לפני חזרה מטה במסגרת הדשדוש הרחב מאוד שלפני הבחירות.

* משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

** ניתן לפנות אליו ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.