גפני מדבר על חיי הפקר?

"איננו מתכוונים להשתלב בחיי ההפקר שלכם, תשתלבו בחיי התורה שלנו" - דברי ח"כ משה גפני אתמול (ב') בוועדת החוץ והביטחון, בעת דיון על גיוס חרדים. האמירה הזאת מעוררת שאלה. האם גפני מתנגד לחיי הפקר בכלל, או רק של החילונים.

כי הרי לחרדים יש חיי הפקר ערניים למדי משלהם. יש אצלם גניבות, מעשי סדום, גם של רבנים ומורי הלכה, גילוי עריות, מעשי ניאוף, ומה לא. אין ציוויים דתיים רבים שאצל החרדים לא עוברים עליהם. כמובן שלא כל החרדים, זה תמיד חלק, מיעוט או רוב. כך אצל החרדים, כך גם אצל החילונים. אין הבדל.

הפרסום גרוע מהמעשה

אני מתכוון שאין הבדל במעשים. בהתייחסות למעשי הפקר יש גם יש הבדל. אצל החרדים יש סלחנות גדולה למעשים מן הסוגים הללו, גם המזעזעים ביותר. במיוחד אם הם מבוצעים במסגרת המשפחה. מאוד חשוב שהדברים לא "ייצאו החוצה".

לפעמים זה יותר חשוב מעצם המעשה, ובוודאי יותר מענישה עליו. חרדי כי ייתפש בגניבה, או במעילה, או בבעילת קטין או קטינה - מקובל לגונן עליו ולטייח את המעשה. בטח לא לפנות למשטרה, בוודאי לא לגרום להבאה לבית המשפט.

במיוחד הדבר בולט בהתייחסות למנהיגות. במגזר החילוני מנהיג שסרח מעשיו בלתי נסלחים; מתייחסים לכך בחומרה הכי גדולה. יש הטוענים שהחומרה מוגזמת. אם, לעומת זאת, רב נתפש בקלקלה, אפילו הכי מושחתת או מגעילה - מתייצבים כאיש אחד לגונן עליו, לא רק מפני משפט וענישה - אלא אפילו מפני חקירה ובדיקה. האווירה שם היא של חוסר רצון לדעת. וזה, לטעמי, אחד החטאים הגדולים ביותר, מכיוון ששתיקה וטיוח הם קרקע פורייה ליצירת מציאות של חיי הפקר.

אלוהים לא צריך יותר

בנימה אישית אני מבקש לומר גם שאמירה כמו זו של גפני פוגעת. יש לי אישה, ילדים ונכדים והם כולם הגונים וישרי-דרך. לעולם לא יעלה על לבם למשל להשתמש באלימות למען מטרה כלשהי. הטלת אבנים וסלעים על אנשים וכלי רכב זרה להם ולכל מה שהם מאמינים בו. הם עובדים למחייתם. אני חוזר: הם עובדים למחייתם. לא דורשים מהציבור (החילוני, בעיקר) לפרנס אותם בזמן שהם קוראים ספרים. נכון, הם לא הולכים לבית-הכנסת, לא חובשים כיפה וכיו"ב. הם עובדים את אלוהיהם שלהם בהיותם אנשים טובים וישרים. אני בטוח שאם אלוהים קיים, הוא לא צריך יותר מזה.

חבל, גפני, שאתם מתנגדים לגיוס אנשיכם. אם היו הולכים לצבא, היו יוצאים ממנו בני אדם יותר טובים משנכנסו עליו. הם היו לומדים בצה"ל את המצוות החשובות באמת: סובלנות, חברות, פתיחות, סקרנות, שמחת חיים. אז ממה אתה חושש? שאם ייעשו כאלה, כבר לא יצביעו בשבילכם? כנראה שבעניין הזה אתה צודק - ומכאן ההתנגדות לגיוס, נכון?