ששינסקי לצמח: "יש להטיל מינימום מגבלות על יצוא גז"

לפני שנתיים עמד פרופ' איתן ששינסקי בראש הוועדה הממשלתית לבחינת מדיניות המיסוי והתמלוגים על מאגרי הגז החדשים. ועדת ששינסקי חוללה בזמנו סערה, עימתה את שר האוצר עם יזמים כמו יצחק תשובה ונובל אנרג'י ועם אלפי משקיעים קטנים במניות הגז והולידה קמפיינים ציבוריים אגרסיביים בעד ונגד העלאת המיסוי.

הוועדה הנוכחית, לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז, מעוררת, כך נדמה, הרבה פחות יצרים ועימותים, למרות שלמסקנותיה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת לא פחות על משק הגז ועל רווחי היזמים. ששינסקי, שאינו ממלא כיום תפקיד פעיל בתחום האנרגיה, עוקב מקרוב אחרי עבודת הוועדה, לדבריו מתוך סקרנות אישית.

"שמתי לב שגם הפעם יש לא מעט ויכוחים עקרוניים, אבל לא בנוסח שהיה בוועדה שלי", הוא אומר, "אצלי היה ערעור על עצם הקמת הוועדה והיו ניסיונות לגייס את הציבור. ברור שכאן (בוועדת צמח, ע"ב) יש דיונים בעלי אופי מאוד מקצועי ואני מברך על כך".

- נראה שהפעם הדרג הפוליטי הרבה פחות מעורב.

"אני חושב שגם עכשיו יש מעורבות מסוימת של ראש הממשלה. קראתי שהוא מנסה למתן את ההמלצות בנושא יצוא הגז ואני מקווה שיתקבל פתרון מוסכם".

- איך אתה רואה את נושא היצוא?

"לא הייתי רוצה לחסום בשום פנים את ההיבטים של היצוא ואת האפשרות של כניסת משקיע גדול למאגר כמו לוויתן. קיים קשר עקיף בנושא הזה בין עבודת הוועדה שלי לוועדת צמח והוא שנושא התחרותיות עמד גם לנגד עינינו. אנחנו קיווינו שתהיה בסופו של דבר תחרות. אני חושב שחשוב שמדיניות הממשלה תהיה עקבית בעניין הזה ותוביל לפיתוח מאגרים נוספים. הגישה הבסיסית שלי היא שצריך לאפשר לחברות שעוסקות בזה לייצא במידת האפשר, אלא אם יש נימוקים כבדי משקל שמצדיקים חסימת חלק מהנטייה לייצא".

לדברי פרופ' ששינסקי, עשויים להיות שני נימוקים כאלה. האחד הוא השיקול האסטרטגי שלישראל צריכות להיות עתודות מספיקות לביקוש המקומי, והאחר קשור למחיר שיכול לגבות הספק, אולם בעניין זה הוא פחות מודאג.

"שאלת היצוא בלתי מנותקת מהצריכה של המשק המקומי", הוא מסביר. "בארה"ב צרכני הגז הגדולים הפעילו את השפעתם בקונגרס נגד יצוא גז. הרעיון שלהם היה שכוחם של הספקים להשפיע על מחיר הגז יקטן אם הם יהיו מחויבים לספק לשוק המקומי. המצב בארה"ב לא דומה למצבנו במובן שאצלנו בצד ההיצע יש מונופול-למעשה (תמר), ולכן להטלת מגבלות על יצוא יש קשר מסוים לשאלת הפחתת כוח המונופול כלפי הצרכנים בישראל.

"לעומת זאת, הצרכן העיקרי של הגז, חברת החשמל, כבר חתם על הסכם לרכישת גז וקיבל אופציה ב-2015 לרכוש כמויות נוספות של גז באותו המחיר. האופציה הזו נותנת ביטחון שמחיר הגז יישמר אצלנו גם בטווח הארוך יותר - העובדה הזו גורמת לי להרגיש פחות מודאג לגבי המחיר ממה שהייתי לפני שנה. אני לא חושב שאנחנו פתוחים למו"מ מחודש או לסחטנות (מצד היזמים, ע"ב). למרות זאת יש מקום לקשר את היצוא עם האספקה לשוק המקומי ולכן חשוב ליצור תמריץ ליזמים לספק גז לשוק המקומי בהקדם האפשרי. ככל ש המחיר בארץ הוא מחיר סביר והאינטרס של החברות יהיה לספק לארץ את הגז בהקדם האפשרי, הייתי מציע לפתוח להן את אפשרויות היצוא ולהגדיל אותן".

- האם יש שיקולים נוספים שמצדיקים הגבלת יצוא?

"הייתי רוצה להטיל מינימום מגבלות על יצוא הגז, למעט שמירת רזרבה אסטרטגית מסוימת למקרים בלתי צפויים, בדומה למלאי האסטרטגי של ארה"ב".

- מלאי אסטרטגי שיספיק לכמה זמן? חודשים, שנים?

"אני מקבל את ההנחות של ועדת צמח בעניין זה. יש להבטיח שמבנה השוק לא יסגור את האפשרות שתהיה בו תחרותיות בעתיד, ולכן אפריורית אני לא רואה סיבה להגביל את החברות. אני למשל לא הבנתי את המגבלה שמונעת ממאגר גדול שכבר 'סגור' ברובו לטובת המשק המקומי למכור את זכויות היצוא העודפות שלו למאגר אחר".

- יכולים לטעון שתמיכתך ביצוא נועדה להבטיח שהמס שקבעתם יניב את הסכומים שבהם נקבתם בתחזיות.

"אני מזכיר שאנחנו נמנענו במתכוון ממיסוי של היצוא, קבענו גדר והטלנו את המס על הגז בשלב שבו המפיק מוכר את הגז לחברה שמייצאת אותו. באופן כללי ההנחות שלנו היו מאוד שמרניות ועובדה שהמחיר שחברת החשמל סיכמה עליו (עם תמר, ע"ב) היה גבוה מהמחיר שהנחנו".

באשר ליוזמת צמח שלפיה המדינה ולא היזמים תקים את הצנרת הימית שתחבר לארץ את המאגרים, ששינסקי מביע הסתייגות מסוימת. "יש לי ספקות אם צריך היום לקבל החלטה על מוליך גז לאומי ויש לי הסתייגות מההוצאה המשמעותית שתהיה כרוכה בכך", הוא אומר. "אני חושב שצריך להביא בחשבון גורמי אי ודאות לא קטנים בשוק הזה. למשל שאלת התחרותיות בעתיד מצד מאגרים נוספים (עם תמר ולוויתן, ע"ב). אין ודאות לגבי היקף הגז ואיך הוא יסופק ולכן לא הייתי רוצה לקבל החלטות לאלתר על השקעות גדולות של המדינה. כדאי לחכות את השנתיים שזה ייקח. ייתכן שבעתיד נצטרך לבנות הולכה על ידי חברה כמו נתג"ז, אבל כיום הייתי מאפשר לחברות לבנות תוכנית שלהן להולכה".

- אבל הקמת הצנרת על ידי המדינה אמורה להקל על היזמים לפתח שדות נוספים.

"מובן שאם המדינה מוציאה מיליארדים על מוליך כזה הדבר מוריד עלות מהסקטור הפרטי, אבל יחד עם זאת, התפקיד הנכון של המדינה הוא לבנות תשתית סטטוטורית, כמו להכין את נקודות הכניסה לגז כדי שלחברות, אם ירצו לעשות הולכה, לא תהיה בעיה חוקית - זה תפקידה הטבעי של המדינה בתחום התשתיות וכאן היא יכולה לעזור".

- מה דעתך על ההתעניינות של גזפרום ברכישת גז מתמר?

"ראינו שגזפרום מתעניינת בהשתתפות במאגרי הגז בארץ. לגזפרום יש היום עמדה דומיננטית בשוק האירופי ואינטרס טבעי לרתום את היצוא הישראלי".

- אבל האם זה גם אינטרס ישראלי?

"כמו כל כלכלן אני חושב שאם יש כאן אינטרס מסחרי של היזמים, אין שום סיבה לעצור בעדם".

בשנים הקרובות יושקעו בענף הגז עשרות מיליארדי דולרים. בתשובה לשאלה אם מדובר בהזדמנות לעודד תעשייה מקומית, כמו זו שקמה בנורבגיה, אומר פרופ' ששינסקי: "אנחנו לא נהפוך לנורבגיה. הנפט בים הצפוני משמעותי הרבה יותר לנורבגיה מאשר הגז בים התיכון לישראל. יש לי ספקות כשהמדינה מנסה לייצר תמריצים עבור השוק המקומי ואני מעדיף שלחברות זרות יהיה אינטרס להשקיע בחברות מקומיות. ישראל מדינה מפותחת. הייתי נותן לאינטרס הכלכלי לדבר".

בכיר לשעבר ברשות הגז: תחזיות הביקוש מופרזות

השאלה לכמה גז זקוק המשק הישראלי הפכה לזירת המאבק בין פרסום דוח הביניים של ועדת צמח במאי לדוח הסופי שיתפרסם החודש. במוקד עמד דוח משותף שכתבו המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והגנת הסביבה - שתקף את תחזיות הביקוש שהכינה רשות הגז.

רשות הגז הסכימה להעלות את תחזית הביקושים שלה בכמעט 20%. כיום היא מעריכה שהמשק יזדקק עד 2040 ל-504 מיליארד מ"ק (BCM). אבל יש גם קולות שסבורים שהתחזיות מופרזות ואינן מחוברות למציאות. אחד מהם הוא מיקי קורנר, ששימש עד ספטמבר 2009 הכלכלן הראשי של רשות הגז. התחזית שעליה התבססה ועדת צמח העריכה כי עד 2040 יצרוך סקטור התעשייה בישראל 123 מיליארד מ"ק (BCM). התחזית המתחרה של קורנר נוקבת בסכום נמוך בכ-50%. "בניתי את ההערכה על תרחישים של כניסה מסיבית של גז לתעשייה בשיעור של 80% ובכל האזורים בארץ - ועדיין קיבלתי נתון נמוך בחצי".

- איך אתה מסביר את זה?

"לדעתי ספרו פעמיים את הגז שצורכים מפעלים בעלי תחנת כוח בקוגנרציה, והתעלמו מכך שמאז שנערך הסקר ב-2005 צריכת הדלקים בתעשייה ירדה בשליש, להערכתי כתוצאה ממעבר של קווי ייצור להודו ולסין".

- מה חשבת על תחזית המדענים הראשיים?

"למדען ראשי אין יתרון בהערכה על פני יועצים מקצועיים. הוועדה התעלמה לדעתי מחוו"ד היועץ המקצועי וחבל".

- מה דעתך על רעיון מוביל הגז הימי?

"מצוין, רק שיעלה 2-1 מיליארד דולר. בנורבגיה מקובל שהמדינה משתתפת, אבל אני לא רואה את ישראל מכניסה יד לכיס. במקום לבנות תשתית הולכה מאפס אפשר לעשות התאמות במערכת של היזמים שישיגו אותן מטרות".

ממשרד האנרגיה נמסר כי "עמדתו של קורנר הוצגה ונשמעה במסגרת השימועים הציבוריים. יש לציין כי בפני הוועדה הוצגו עמדות נוספות, שלפיהן תידרש רזרבה בהיקפים גבוהים יותר לצורכי המשק הישראלי".