תקנות בארה"ב יפגעו בהכנסות ההיי-טק הישראלי?

דאגה בחברות תעשייתיות בתחום התקשורת והאלקטרוניקה בישראל בעקבות תקנות חדשות בארה"ב להגבלת סחר במינרלים שמקורם באזורי מחלוקת. התקנות עתידות להיכנס לתוקף בסוף החודש, והן יחייבו כל חברה שמוכרת רכיבים לחברה ציבורית אמריקנית, לקיים בדיקות נאותות יסודיות בכל שרשרת האספקה של חומרי הגלם. זאת, במטרה לשלול חשד שמקור הרכיבים הוא במינרלים שנכרו באזור האגמים הגדולים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

המהלך, שמגבשת הרשות לניירות ערך בארה"ב, נועד בעיקר לפגוע בכנופיות פשע, שהשתלטו על המרחבים שבהם מופקים מינרלים במזרח קונגו, בסביבת האגמים הגדולים. בשלב זה, התקנה מתייחסת לארבעה מינרלים שנחשבים חיוניים, בעיקר לתעשיות האלקטרוניקה והטלקום: בדיל (סטאנום), טונגסטן, טנטלום וזהב.

הרשות לניירות ערך בארה"ב לא לבד, ובמקביל, מתגבש מהלך דומה גם בארגון ה-OECD, שכבר מקיים פיילוט שבו שותפות מספר מדינות, ונועד לבחון את האופן שבו ניתן לקיים בדיקת נאותות יעילה ואמינה לגבי המקור של חומרי גלם שנחשבים קריטיים לענפי התעשייה השונים. חרף חברותה בארגון ה-OECD, ישראל לא שותפה בפיילוט. בניסוי משתתפות גם חברות רב-לאומיות מובילות, ובהן סימנס, אורקל ונוקיה.

חשש בענף האלקטרוניקה

הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו היא לא הספקית היחידה של החומרים שלגביהם מתייחסות התקנות שמגבשים ה-OECD והרשות לניירות ערך בארה"ב. על פי נתוני המכון הגיאולוגי הפדראלי של ארה"ב, המקור של 6% עד 8% מכלל הבדיל בעולם הוא בקונגו; בין 2% ל-4% מהטונגסטן ו-1% מהזהב אף הם מגיעים מהמדינה המרכז-אפריקאית. בטנטלום, חלקה של קונגו גדול יותר, ומקורו של בין 15% ל-20% מהחומר בשטחה.

"אלה חומרי גלם בסיסיים שמשמשים בעיקר לייצור בתחום האלקטרוניקה, הרפואה, התקשורת והסלולר, ועל החברות שמשתמשות בהם תחול החובה לקיים שרשרת ארוכה מאוד של בדיקת נאותות יסודית כדי לוודא את מקורו", מספרת ל"גלובס" מנהלת תחום ה-OECD שבמינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, לנה זייגר. "כל חברה ישראלית שעוסקת ביצור הרכיבים שמקורם בחומרים האלה, תצטרך להוכיח ללקוחות שלה בעולם שמקור הרכיבים אינו בקונגו, בכל אופן לא ממכרות שנמצאים בשליטת גורמים שליליים ושאין בסחר בהם כדי לממן מאבקים מזויינים".

במינהל סחר חוץ מביעים דאגה מהמורכבות של בדיקות הנאותות שעתידות חברות ישראליות לקיים כתנאי להמשך הספקת רכיבים לחברות רב-לאומיות. דרישה כזאת כבר הגיעה לחברת מלאנוקס, שעוסקת בפיתוח ובייצור רכיבים אלקטרוניים ומייצאת לחברות בארה"ב.

"אחת הלקוחות הגדולות שלנו, חברת ענק בתחום האלקטרוניקה בארה"ב, כבר פנתה אלינו בבקשה לקיים בדיקת נאותות יסודית על מקור חומרי הגלם, והאמירה שלה היתה ברורה: אם אין בדיקת נאותות יסודית, ההתקשרות שלה אתנו תופסק לחלוטין", מספר ל"גלובס" יוסי עדי, הממונה על תחום הרגולציה במלאנוקס .

"עכשיו כל חברה פונה אחורה, לספקים שלה ולספקים של הספקים שלה עד למכרה שממנו באו חומרי הגלם, וזאת כדי לוודא שמקור החומרים כשר על פי התקנות החדשות. בשרשרת הזאת אנחנו נדרשים להגיע לספקים שאנחנו לא מכירים, ולכאורה, הם לא חייבים לי דבר, ובטח לא חייבים לי דין וחשבון על הפעילות שלהם. זה הקושי המרכזי".

בחברות שפעילות בענפי האלקטרוניקה והטלקום ובמשרד התמ"ת חוששים מהיעדר שיתוף פעולה מצד ספקים בעולם, בשם חיסיון מסחרי. "לא ברור כרגע מה קורה אם אני מקיים בדיקת נאותות יסודית, כפי שהתקנות דורשות, אך הספקים לא משתפים פעולה בנימוק שאני מבקש מידע מסחרי, שהוא חסוי מבחינתם. במצב כזה, כל שרשרת הבדיקה נקטעת. אין ספק שזה מצב מלחיץ: אם אנחנו מספקים לחברה ציבורית גדולה בארה"ב כבל, שיש לו מגעים שמצופים בזהב, אנחנו חייבים להסביר מאיזה מכרה הזהב הזה בא", מזהיר עדי.

סנקציות פליליות ואזרחיות

התקינה המתגבשת בארה"ב קובעת כי בדיקות הנאותות ייעשו אחת לשנה. גורמים שמקורבים לנושא העריכו, כי ארבעת סוגי המינרלים הם רק רשימה חלקית וראשונה, ובעתיד הרשימה תורחב למינרלים נוספים. לפי התקינה, חברה שמייצרת מוצר סופי, ולא תברר את מקור חומרי הגלם במינרלים האמורים ולא תדווח עליהם באופן סדור לרשות לניירות ערך - תהיה חשופה לסנקציות, שיכללו עונשים פליליים ואזרחיים.

להערכת גורמים המעורבים בנושא, התקנות עתידות להשפיע על כ-13,000 חברות ציבוריות בארה"ב, ולפיכך ההשלכות שלהן על ענפי התעשייה הרלוונטיים רחבות. "החשש בישראל גדול, בעיקר בשל תרחיש שחברות מקומיות שמייצאות רכיבים לחברות רב-לאומיות לא יצליחו להשלים את שרשרת בדיקת הנאותות המורכבת והן יאבדו עסקאות רבות. חברות גדולות, שיבקשו להימנע מסנקציות קשות מצד הרשות לניירות ערך פשוט יעדיפו להחליף ספק", מזהירה זייגר ממשרד התמ"ת. "עבור חברות ישראליות רבות זו עשויה להיות פגיעה הרת גורל. ברמה הלאומית, יש כאן סכנה ליצירת חסם סחר ממשי ואף פגיעה בייצוא הישראלי לארה"ב ולמדינות אחרות".

גורמים ישראליים מקבילים את התקנות המתגבשות בעניין המינרלים שמקורם באזורי מחלוקת לסוגיית יהלומי הדמים. במקרים אלה, מדובר ביהלומים שמופקים בתנאי עבדות קשים תוך פגיעה בזכויות אדם ומכירתם מממנת לעיתים תכופות סחר בנשק, המשמש למאבקים מזויינים בין מליציות חמושות, שבהם מוקז דמם של חפים מפשע.

אחד הגורמים המקורבים לנושא העריך כי התקנות החדשות, שאמורות להגביל את הסחר במינרלים האמורים, יובילו למצב שבו חברות רב-לאומיות יטילו אמברגו מוחלט על קונגו כדי לייצר מבחינתן ודאות לגבי מקור החומרים המשמשים אותם בתהליכי הייצור. הגורמים הביעו חשש כי במקרה של אמברגו שיושת בפועל על הרפובליקה האפריקנית, ייפגעו מכרות רבים שפועלים בתחומה ופעילותם תקינה ואינם נשלטים בידי כנופיות שפוגעות בזכויות אדם. "עלול להיווצר מצב של ענישה קולקטיבית של כל מי שעוסק בענף הזה בקונגו, מה גם שהמצב שם לא טוב ממילא. מי שבא לברך, ייצא מקלל", הזהיר אחד הגורמים בשיחה עם "גלובס".

משרד החוץ מבקש דחייה

בחודשים האחרונים, ועל רקע ההתקדמות בגיבוש התקינה האמריקנית החדשה, פנה הנספח לשעבר של משרד התמ"ת בוושינגטון וכיום ראש מינהל סחר החוץ במשרד, אוהד כהן, לרשות לניירות ערך, וביקש להחיל את התקנות באופן מדורג ועל פני תקופה ממושכת כדי לאפשר את הטמעתן ולאפשר פיתוח של מנגנונים מתאימים שיאפשרו ביצוע סביר ואמין של בדיקות הנאותות האמורות.

לדברי זייגר, "פניות כאלה הוגשו לרשויות בארה"ב בידי מדינות נוספות וזו בפירוש לא בעיה ישראלית בלבד. אנחנו מתרשמים שבוושינגטון מבינים את הקושי, אך עם זאת, לפי כל הסימנים בסוף החודש התקנות החדשות יפורסמו".

במשרד התמ"ת מתקשים להעריך את מספר החברות הישראליות שעתידות להיפגע מכניסתן לתוקף של התקנות מגבילות החדשות. שם אמרו ל"גלובס" כי בקרוב ייערך סקר מקיף בנושא בהשתתפות התאחדות התעשיינים ואיגוד תעשיות האלקטרוניקה כדי לעמוד על היקף החברות הישראליות שיהיו חשופות להשפעת התקנות החדשות.

יהלומי הדמים: המאבק הבינלאומי הצליח

שני תהליכים מקבילים שמתקיימים בארגון ה-OECD וברשות לניירות ערך בארה"ב, אמורים לנסות ולעשות למינרלים שמקורם באזורי סכסוך (Conflict Minerals) את מה שנועדו לעשות בעבר תקנות להגבלת הסחר ב"יהלומי דמים".

מקורם של כשני שליש מהיהלומים בעולם הוא במכרות שברחבי אפריקה. הדרך להפקתם מלווה לעיתים תכופות בניצול קשה, בעבודות פרך בכפייה ובפגיעה בזכויות אדם בסיסיות. בראשית שנות ה-90' הוגדרו כ-15% מהיהלומים שנסחרו בעולם כ"יהלומי דמים" - כאלה ששימשו מטבע לסחר חליפין במקרה של עסקאות נשק מפוקפקות, ששימשו למלחמות אזרחים ולמאבקים מזוינים בין כנופיות. מאבקים אלה קצרו חיים של מיליוני בני אדם ביבשת השחורה.

בחודש מאי 2000 יצאה לדרך בעיר קימברלי שבדרום אפריקה אמנה שאמורה להסדיר מערכת אמינה ויעילה להגבלת הסחר ביהלומי הדמים. האמנה, שעליה חתומות כ-60 מדינות ובהן גם ישראל, אושרה באו"ם בשנת 2003. על פי האמנה, מופעל מערך מיוחד לתיעוד תנועת יהלומי הגלם בעולם (KPCS). האמנה כופה על חברות לקיים שרשרת של בדיקות, ואחריהן להצהיר על משלוחי היהלומים שלהן כ"נקיים". בחברות היהלומים שפעילות בתהליך קימברלי מעריכים כיום כי אחוז היהלומים שעונה על ההגדרה "יהלומי דמים" שנסחר בעולם הוא אחוז אחד בלבד.

 חלקה היחסי