מקומיים מוציאים כספים מהשווקים המתעוררים; מדוע?

יש משהו מרגיע בכניסה למסעדה שהמקומיים אוהבים לאכול בה, אבל השנה, כאשר משקיעים זרים נדחקים להיכנס לשווקים מתעוררים בחיפוש אחרי צמיחה כלכלית, תשואה טובה ויציבות אשראי - הם רואים לתדהמתם הון מקומי שבורח החוצה דרך אותה דלת מסתובבת.

סגן שר הכלכלה הרוסי, אנדרי קלפאך, אמר שלשום (ב') שהממשלה תכפיל אולי את תחזית ההון נטו שיעזוב את המדינה ב-2012 ל-50 מיליארד דולר. הנתון הזה נמוך מהתחזיות במגזר הפרטי לבריחת הון בסך 65 מיליארד דולר. אף שמדובר בירידה בהשוואה לשנה שעברה, ובנתון נמוך בהרבה מאשר בתקופת הלם האשראי ב-2008-2009, הן מקומי ממשיך לנטוש את רוסיה בקצב מהיר.

התנגשות מגוחכת

יש שיטענו שרוסיה היא מקרה מיוחד, עם היסטוריה ארוכה של כסף שדולף לחו"ל בעקבות חשש מפני הפוליטיקה המקומית והמדיניות הממשלתית כלפי צבירת הון ובעלות על נכסים. אבל אחרי עשור של תנועת הון חד-סטרית, גם סין החלה לרשום התפרצויות של בריחת הון מעת לעת. בשבוע שעבר מסר המפקח על המט"ח בסין שמאזן ההון והכספים במדינה עבר ברבעון השני לגירעון של 71.4 מיליארד דולר מעודף של 56.1 מיליארד דולר ברבעון הראשון השנה.

אולי צודקות הרשויות, ומדובר בתנועה דו-סטרית בריאה של הון: הקלה בהגבלות על תנועות ההון חוצות הגבול מעודדות חברות ומשקיעים מקומיים לנסות את מזלם גם בחו"ל. ועם יתרות מט"ח אדירות של 3 טריליון דולר בסין וחצי טריליון דולר ברוסיה, קשה לדבר על מחנק נזילות בעתיד הנראה לעין.

אבל כאשר סין ורוסיה, שתי הדוגמניות של סיפור ההשקעות בשווקים המתעוררים, מדווחות על בריחת הון, והתופעה בשום אופן אינה מוגבלת אליהן, יש כאן התנגשות מגוחכת, ראש בראש, בין ההון המקומי היוצא להון הנכנס של משקיעים מערביים הצמאים למקלט מבטחים עתיר תשואה.

מבחינת הספקנים ביחס להשקעות בשווקים מתעוררים, זוהי עוד הוכחה לסיכונים המובנים העמוקים בשווקים הללו, שהמשקיעים צריכים לכל הפחות להיות מודעים להם.

"כאשר הון זר נכנס, הון מקומי עוזב. ההיסטוריה מלמדת שלמקומיים יש הבנה הרבה יותר טובה של מצב העניינים האמיתי במדינה", אומר ג'ון-פול סמית, מנהל אסטרטגיית מניות השווקים המתעוררים בדויטשה בנק. "החששות של המקומיים ביחס לתשואה הבסיסית של ההשקעות, הגיוון והעומק שלהן וביטחון הנכסים הם הסיבות לכך שאני ממשיך לחשוש מהמניות בשווקים המתעוררים".

הולכים בעקבות שוק האג"ח

סמית אינו קול יחיד בימים אלו, שבהם עצבי המשקיעים נמתחים גם בגלל ההאטה בצמיחה הסינית, שכתוצאה ממנה נפגע הביקוש לחומרי גלם, ואיתו מניות חומרי הגלם במדינות המתפתחות המייצאות סחורות כאלה.

"לסין יש שפע של בעיות מקומיות", אמר ריצ'רד קוקסון, מנהל ההשקעות הראשי של סיטי בנקאות פרטית. הוא ציין את בועות האשראי והנדל"ן, הירידה בעודפים השוטפים במאזני התשלומים ואת התפוצצות כמות הכסף, בין היתר. "כל הרשימה הזו יחד היא מתכון לצרות", אמר.

אם כן, האם הכסף המקומי בשווקים המתעוררים אומר לנו משהו ששאר העולם הרעב לתשואות אינו רוצה לשמוע? ובכן, הסיפור קצת מורכב יותר.

שוקי האג"ח המתעוררים, הן במטבע זר והן במטבע מקומי, היו כוכבי 2012 עד כה, עם תשואות דולריות של 11%-13%.

נטישת שוקי האג"ח המסורתיים במערב, המניבים תשואות קרובות לאפס או אפילו תשואות שליליות, ביחד עם הבריחה מהאג"ח של ספרד ואיטליה, יצרה השנה מאגר שיא של 43 מיליארד דולר בהשקעות חדשות שהופנו אל נכסים שקשורים למדדי האג"ח המתעוררות של ג'יי.פי. מורגן.

בעוד שלגבי מניות קיימים חששות של תשואה על הון, תמונת המקרו במדינות המתעוררות עדיין מחזיקה מעמד. האטרקציות העיקריות נשארו דירוג ריבוני יציב של המדינות הללו, יתרות מט"ח גבוהות וצמיחה כלכלית ממוצעת של 5.6% השנה, לפי תחזיות קרן המטבע הבינלאומית - פי ארבעה מזו החזויה לעולם המפותח.

"האופי של השווקים המתעוררים יכול להיות סוער, אבל אני לא רואה בלימה של הנהירה לאג"ח שלהם בזמן הקרוב. מדוע להתרחק מתשואה בגודל כזה בימינו?" שואל קווין דולי, מנהל תיקי שווקים מתעוררים באברדין אסט מנג'מנט.

נתון שחשוב לציין הוא שכ-80% מכניסת ההון הזר לאג"ח של השווקים המתעוררים הוא לאג"ח שנקובות במט"ח ולא במטבעות המקומיים. במילים אחרות, המשקיעים להוטים לעוד כמה מאיות אחוז של תשואה בלי לחשוף את עצמם לסיכוני המט"ח שקשורים לבריחת הון מהירה ולפיקוח ממשלתי על שערי המט"ח. ואכן, הדולר התחזק השנה מול הרופי ההודי, היואן הסיני והריאל הברזילאי.