כך המדינה מעודדת אתכם לקנות מכוניות חדשות ויקרות

אם אתם נמנים על מאות האלפים בישראל שמחזיקים מכונית משומשת בת ארבע-חמש שנים ומעלה, קרוב לוודאי שאתם יודעים שזו אינה עסקה כלכלית משתלמת. מחירי המשומשות יורדים בקצב מואץ, מחירי החלפים והמוסכים נשארים קבועים (או עולים), והמשמעות היא שעלויות התחזוקה תופסות יחס חסר פרופורציה לערכו הכלכלי של הרכב.

בהיבט של נטרול ההוצאות הבלתי-צפויות, רכישת רכב חדש ואמין, אפילו קטן וזול, היא עסקה הרבה יותר הגיונית מבעלות על משומשת. אלא שהמדינה לא עושה כלום כדי לעודד ולתמרץ את אזרחיה לקנות רכב חדש. קבלו תיקון: היא לא מעודדת רכישת רכב חדש עממי, אבל היא בהחלט מעודדת את אלה שיכולים להרשות לעצמם לרכוש רכבי יוקרה חדשים. נשמע מוזר? הנה כמה דוגמאות.

1. המיסוי הירוק

בראשית הדרך דובר על הטלת "מס רכבי יוקרה" על כלי רכב יקרים, גדולים ומזהמים. אחר-כך הרעיון התמסמס ונעלם, ובמקומו נקבע לפני שלוש שנים "מיסוי ירוק", שמעניק תמריץ בדמות זיכוי מס מדורג לכלי רכב ידידותיים לסביבה. זיכוי זה כבר הביא דגמים חדשים רבים קרוב יותר לכיסם של בעלי רכב משומש.

אלא שבינואר הקרוב יפחת משמעותית זיכוי המס על רבים מהדגמים שעד כה נהנו ממנו. כלומר, דגמים עממיים וזולים רבים, שמחירם יזנק. ומי לא יושפע? נכון, כלי הרכב היוקרתיים, רכבי השטח וכדומה. אמנם מחירם לא יוזל, אבל פער המיסוי הריאלי בינם לבין כלי הרכב הזולים שיאבדו את זיכוי המס יצטמצם משמעותית. במילים אחרות, אם תקנה רכב ב-250 אלף שקל, לא תידרש להוסיף שקל אחד; אבל אם תרכוש איזו פורוד פוקוס או סוזוקי צנועה, יש להניח שתצטרך להוסיף למחיר עוד 2,000-4,000 שקל.

2. אביזרי הבטיחות

בינואר 2013 ייכנסו לתוקף הטבות מס על אביזרי בטיחות מתקדמים לרכב. הכול טוב ויפה, אלא שעיון ברשימת המערכות הללו מגלה שהן נמצאות כיום רק ברכבי יוקרה, ורובן עדיין רחוקות מאוד אפילו מלהיות אופציה בכלי רכב עממיים. ברשימה אפשר למצוא מערכות בקרת שיוט אקטיביות עם בלימה אוטומטית, בקרת סטייה מהנתיב (בסיוע חיישן וידיאו), מערכות לזיהוי מכשולים, ריבוי כריות אוויר (מעל שבע) ועוד. הטבה זו תהפוך את כלי הרכב היקרים לזולים ולבטוחים יותר, אבל היא תשפיע שולית, אם בכלל, על כיסם או בטיחותם של הפלחים העממיים כמו רכבי מיני, סופר-מיני, וקרוב לוודאי שגם על רוב המשפחתיות.

3. היבוא האישי

בראשית השנה פרסמה ועדת זליכה שורה של המלצות לשיפור התחרותיות, שלגביהן נטען כי אם וכאשר ייושמו - מחירי הרכב החדש ירדו. אלא שהאפיק היחיד של ההמלצות שכבר מיושם בשטח ביעילות שיא, הוא טיפוח היבוא האישי באמצעות הקלות תקינה, הרחבת מקורות היבוא וקיצור משמעותי של ההליכים הביורוקרטיים לקבלת רישיון.

היבוא האישי, למי שלא יודע, מורכב רובו ככולו מרכבי פרימיום ויוקרה, ואת אומרת לא רק הסטטיסטיקה אלא גם ועדת זליכה עצמה: "היבוא האישי הצליח, ל'היכנס לתמונה' של שוק הרכב בישראל, בעיקר ברכבי יוקרה. עסקאות היבוא האישי מרחיבות את מעגל ההזדמנויות של ציבור מסוים". מי הוא אותו "ציבור מסוים" מסתורי? למה לא לכתוב פשוט "בעלי ממון שיכולים לרכוש רכב ברבע מיליון שקל ומעלה"? בשורה התחתונה, אם יש לכם בעיה עם זה, לכו תתעשרו.