פסטיבל "אנימיקס" מספק מבט סרקסטי על המשבר דרך אנימציה

חישבו לעצמכם על הררי המאמרים המעמיקים ורכסי הנתונים המספריים, שמנסים להסביר את הסיבות שהביאו למשבר הנוכחי באירופה.

אל מול אלו יצר קונראד קוהן מגרמניה סרטון קצרצר, קצבי ועולץ שמדמה את המשבר למשחק מונופול, שבו אתה יכול להמר בחוסר אחריות על כסף רב, ואל דאגה, הממשלה תגבה אותך. אתה מוזמן שם גם להרים כרטיס "No Risk", שמתברר, כמה לא מפתיע, שהוא עמוס סיכונים. הסרט, אגב, נוצר לפני שלוש שנים, כשעוד לא הוגדר המצב באירופה כמשבר. האם כמו פרופ' נוריאל רוביני - נביא הזעם של הכלכלה המודרנית, ראוי להגדיר את קוהן כחוזה המשבר?

דמוקרטיזציה של האנימציה

סרטון זה, שנקרא בפשטות "משבר כלכלי", יופיע במסגרת התוכנית "כמה זה עולה לנו", הכוללת מבחר סרטונים על כלכלה ומשברים פיננסיים, המוצגת כחלק מ"אנימיקס" 2012 - הפסטיבל הבינלאומי לאנימציה, קומיקס וקריקטורות, שיתקיים זו השנה ה-12 בסינמטק תל-אביב.

רוב הסרטים שיוקרנו במסגרת זו של הפסטיבל, שיימשך עד ראשון בערב (ה-12 בחודש), אינם חדשים, חלקם בני עשרות שנים, אבל לדברי דודו שליטא, אוצר התוכנית: "בנושאים האלה, הגיל של הסרטים הוא לא העיקר. גם דברים שנעשו בעבר רלוונטיים להיום - סוג המשברים, כסף שמתרכז בידי מעטים, או ניפוח ערך של משהו מעבר למה שהוא באמת ואז הוא מתפוצץ. אנשים עושים את אותן הטעויות.

"חיפשנו כל מיני הארות של הנושא הכלכלי דרך אנימציה, כי אנימטורים אינם אנשי כלכלה אלא יש להם מראה יותר משוחרר וסרקסטי. מעניין לראות איך כל אחד בוחר לטפל בזה. זה יותר מגוון מאשר בסרטים דוקומנטריים. סרטון המונופול הגרמני למשל הוא דרך נאה להראות שהכסף לא שווה שום דבר".

- אורכם הקצר של הסרטים מבחינת זמן לא מגביל?

"להיפך. אתה יכול ככה לספק הרבה מידע בזמן קצר וזה נשאר עבורך חזותי. יש בתוכנית קטע מהסרט על האחים עופר, 'שיטת השקשוקה', שנותן את התקציר של הסיפור, של שתי משפחות שהלכו לשני כיוונים - אחת שהאב מת כמעט בלי כסף ואחת שהאב הפך לטייקון הכי גדול בישראל. את הטריק הזה, של הבדלה בין שני דברים, עושים הרבה באנימציה דוקומנטרית".

שליטא שעסק לא מעט גם בתחום המסחרי, ואחראי לאחד המותגים החזקים של העשורים האחרונים - הילד של הבמבה, ליקט את הסרטים לפסטיבל מהספרייה הגדולה שלו וגם מחיפושים ברשת. לדבריו, להבדיל מאנימציה מסחרית שרואים בקולנוע, זו אנימציה אמנותית. אלפי סרטים כאלה נוצרים מדי שנה ברחבי העולם ורק חלקם הקטן יהיה זמין בפסטיבל. לדברי שליטא, זה תחום מאוד דינמי: "היום, עם התפתחות האינטרנט, אדם יכול להכין לבד סרט, בלי אישורים וכסף, להעלות ביו-טיוב ולהשיג כמות צופים שבעבר היה צריך 10 פסטיבלים כדי להגיע אליה.

"יש בישראל אנשים שפעילים באנימציה, שמעלים ליו-טיוב סרטון שיצרו ואז מקבלים פניות להכין פרסומת לחברה מאירופה. זו דמוקרטיזציה של האנימציה. בגלל הצורך בטכנולוגיה, הגיל של האנימטורים ירד, ומהדור היותר ותיק חלק יצאו מהתחום. הם לא הסתגלו לעידן החדש. זה חבל, כי החבר'ה הצעירים מוכשרים ושולטים בטכניקה, אבל אילו תובנות יש לבחור בן 24 על העולם?".