ביולי 2011, זמן קצר לאחר שמיקרוסופט בישרה על רכישת ספקית השיחות באינטרנט, סקייפ, תמורת 8.5 מיליארד דולר, הרים מנכ"ל החברה, סטיב באלמר, טלפון לאסף רונן, שניהל את הקבוצה שאחראית במיקרוסופט העולמית על כל טכנולוגיות הגישה מרחוק (AAG), והציע לו לעבור למטה ברדמונד ולקבל את האחריות על הנכס החדש.
רונן, שהקריירה שלו עד לאותו הרגע כללה את קומברס, רדוור, הסטארט-אפ קלאריזן, ותפקידי ניהול במרכז הפיתוח המקומי, קיבל את האתגר, מה שמציב אותו בראש אחד הפרויקטים המעניינים ביותר בעולם המחשוב כיום.
סקייפ אינה עוד רכישה של מיקרוסופט. זה לא רק הסכום, שמהווה את ההוצאה הגבוהה ביותר של ענקית התוכנה על רכישה אי פעם. אלה בעיקר הכוונות. בעולם המחשוב בכלל, וגם עבור מיקרוסופט, תקשורת שמבוססת על רשת האינטרנט כבר מזמן אינה פריצת דרך טכנולוגית. הסכום העצום שולם, לא כפרמיה על טכנולוגיה או שוק חדש שעדיין לא נכבש, אלא בגלל האמונה של מיקרוסופט כי מדובר בנכס שיכול לשנות את חוקי המשחק, בתחום שעדיין לא הצליחו להוריד אותו אל העם - שיחות הווידיאו.
"יותר מאשר שזו הרכישה הכי גדולה, זו אחת ההזדמנויות הגדולות שיש לחברה", מתאר רונן, שהתפקיד שלו מתואר כמנהל הטכני של הטמעת סקייפ, בראיון ל"גלובס", "התפקיד שלי הוא לוודא שעושים עם הרכישה הזו דברים גדולים". לדבריו, המשרד שלו ממוקם ארבעה משרדים בלבד מזה של המנכ"ל, מה שמסמל את החשיבות שרואה באלמר ברכישה, שבאה לידי ביטוי בהתנהלות הארגונית. מיד לאחר הרכישה, עלה באלמר עם צוות של מיקרוסופט על המטוס של החברה ונחת עם ארגזים של קונסולות Xbox במטה סקייפ באסטוניה.
אבל זו הייתה רק קבלת הפנים. סקייפ אמורה להיות הבסיס להקמת חטיבת פעילות נוספת, שישית בחברה בתחום התקשורת, והנשיא שלה - טוני בייטס (Tony Bates) - מדווח ישירות לבאלמר. מה שנדיר למצוא ברכישות שמספקות שורה עליונה נמוכה יחסית.
התפקיד של רונן, הוא להיות מעין שותף להתפתחות העתידית של החברה לצידו של בייטס, כאשר רונן אחראי על ההתאמה למיקרוסופט מהצד האסטרטגי, הדרכת העובדים והחברה לגבי בעלי הבית החדשים.
2.500 עובדים
סדר הגודל שמביאה איתה סקייפ למיקרוסופט כולל 700 מיליון משתמשים; 260 מיליון משתמשים עם 100 דקות שיחה חודשיות ומעלה; כ-10 מיליון משתמשים משלמים; 25% מכלל השיחות הבינלאומיות; 115 מיליארד דקות שיחה ברבעון האחרון של קול ווידיאו; 40 מיליון משתמשים בו זמנית; 2,500 עובדים, והאפליקציה הרביעית מבחינת פופולריות בטלפונים חכמים וטאבלטים.
"רוב השיחות בסקייפ הן מבוססות וידיאו, כך ש-15% מהשיחות הבינלאומיות הן וידיאו, וזה המון. אנחנו במהפכה שלא שמים לב אליה וסקייפ מובילה אותה", טוען רונן, "זו הצלחה מעבר למה שציפינו". מבחינת השורה העליונה, מיקרוסופט מציינת בתוצאות הרבעון השני, כי הכנסות מסקייפ היו בסביבות ה-290 מיליון דולר. סכום זניח יחסית בהשוואה להכנסות החברה כולה שהסתכמו ב-18 מיליארד דולר.
ההיסטוריה של התקשורת האישית על-גבי האינטרנט מגיעה כמעט 40 שנה לאחור, לימים הראשונים של רשת האינטרנט. האפליקציה המסחרית הראשונה נוצרה על-ידי ווקלטק הישראלית באמצע שנות ה-90, ומאז החלו להתפתח פתרונות שונים, חלקם כוללים אפליקציות שדורשות התקנה מקומית וחלקם מסתפקים בגישה לאינטרנט (כגון Jajah או Google Talk). רוב הפתרונות האלה מאפשרים גם שיחת וידיאו בין המשתמשים.
אחרי כמעט שני עשורים של פעילות בתחום, שיחת וידיאו באמצעות התקני מחשוב אישיים אינה מובנת מאליה. עם רכישת סקייפ, המותג המוביל בתחום, מיקרוסופט מצטרפת לרשימה ארוכה של חברות שניסו לשנות את המציאות בנושא. כמעט כל חברה שפיתחה טכנולוגיית תקשורת בשני העשורים האחרונים, התיימרה להביא בשורה גם בתחום זה. לפחות עבור המגזר הארגוני אם לא עבור המשתמש הפרטי. ברשימה נמצאות כמעט כל ענקיות ההיי-טק, כולל מיקרוסופט עצמה.
"החיבור באמצעות סקייפ למרחב של השותפים העסקיים והצרכנים (באמצעות שילוב עם אאוטלוק ומסנג'ר לדוגמא, ש.ש) הוא היתרון הגדול של מי שיהיו לו מערכות אופיס עם סקייפ", מעריך רונן, "זה לא משנה את הצורך במסך גדול ורשת חזקה בכדי לקבל איכות גבוהה, אבל אם קיבלת כרטיס ביקור ממישהו, אתה יכול לתקשר איתו בשיחת וידיאו בלי לערב התקנים מורכבים. זה פותח אפשרויות שלא היו קיימות עד היום".
בין השורות אפשר להבין שהמטרה הראשונית של מיקרוסופט היא הטמעה של שיחות הוועידה בווידיאו במגזר הארגוני. שיחות הווידיאו חודרות לסגמנט הזה בקצב גובר, אך הן עדיין לא המיינסטרים. שוק ועידות הווידיאו הארגוני, העריכה לאחרונה IDC, צפוי לצמוח השנה בכ-19% ל-3.2 מיליארד דולר. המוטיבציה של מיקרוסופט לא מגיעה מהמספרים הגדולים. ב-IDC מצאו שהמערכות האיכותיות שכוללות ציוד יקר, ירדו באופן ניכר, לעומת עלייה משמעותית באימוץ יישומים פשוטים, מבוססי תוכנה.
לדברי רונן: "סקייפ לא נרכשה רק בשביל תחום שיחות הווידיאו הארגוניות, אבל אפילו הצלחה רק בשוק הארגוני, זה משהו שיכול להחזיר את ההשקעה די מהר".
* אבל עם כל הכבוד אתם לא לבד שם.
"העולם של התקשורת הארגונית בווידיאו הוא בעייתי. הלקוחות קנו מערכות יקרות שקשות לשימוש עבור מי שאין לו מערכת כזו. החברות שפעילות בשוק (אותו מובילות סיסקו/טנדברג, פוליקום, ו-לוג'יטק/Lifesize ש.ש), מתחרות בעולם שהיה קיים עד שמיקרוסופט רכשה את סקייפ. זה עולם בו שיחות הווידיאו מוגבלות בתוך הארגון או בין הארגונים גדולים ששירותי ה-IT שלהם עשו עבודת הכנה".
סיסקו מתנגדת
על המשמעות האסטרטגית של העסקה ניתן ללמוד מהפניה של סיסקו, בפברואר האחרון, לאיחוד האירופי בבקשה להגביל את הרכישה כך שתכלול תנאים שיוודאו כי משתמשים מתשתית טלפוניה חיצונית, יוכלו לתקשר עם הפלטפורמה שתיווצר בעקבות האינטגרציה המתוכננת בין סקייפ לתשתית התקשורת הארגונית של מיקרוסופט - Lync. מיקרוסופט הגיבה לפניה כי היא קיבלה את האישורים הנדרשים ללא התנגדות ומשוכנעת שהדברים יישארו כך.
סימני השאלה מעל הרכישה כללו לא רק את המחיר הגבוה והשיקולים האסטרטגיים, אלא גם את הפתיחות של סקייפ תחת מיקרוסופט למערכות הפעלה מתחרות (כגון אנדרואיד ו-iOS), והקשיים הצפויים באינטגרציה הטכנולוגית עם התשתית המיקרוסופטית, שכוללת גם תוכנות מתחרות כדוגמת המסנג'ר.
מיקרוסופט בישרה לאחרונה כי גרסת האופיס החדשה (אופיס 2013) ומערכת האופיס המיועדת לשימוש באמצעות גישה מרחוק (Office 365), יכללו שילוב של סקייפ עם האאוטלוק.
המורכבות של האינטגרציה הטכנית מתחילה בשיתוף הפעולה בין אנשי הפיתוח בשתי החברות. לסקייפ יש 7 מרכזי פיתוח סביב כל העולם, הגדול ביניהם באסטוניה, ואילו מיקרוסופט, מחזיקה את רוב הפיתוח שלה בארה"ב. "זה פרויקט האינטגרציה הגדול שמיקרוסופט עשתה אי פעם", מדגיש רונן, "לפי איך שאנחנו מודדים את עצמנו הפרויקט הוא הצלחה. האם באמת משלבים את זה בצורה נכונה? בינתיים התוצאות מראות שאנחנו הולכים לשם".
האתגרים באינטגרציה נוגעים למרחב התרבותי-ארגוני וגם להיבט הטכנולוגי והאסטרטגי. בכדי לדלג על הפערים בין העבודה בחברה ותיקה עתירת ביורוקרטיה, לבין חברה צעירה יחסית שזזה מהר, העבירו המהנדסים של מערכת ה-Windows חלק מהחורף האחרון בקור האסטוני. סקייפ משדרגת את הגרסאות שלה מדי חודש-חודשיים בממוצע, על מגוון פלטפורמות, מה שמחייב עבודה במהירות אחרת מזו שאליה רגילה ענקית התוכנה, שמשדרגת לעיתים רחוקות בהרבה.
רונן: "בהרבה מאוד פרמטרים סקייפ הפתיעה לטובה. היא לא רק עובדת בצורה יפה אלא משתמשת במתודולוגיות פיתוח שחלקים גדולים במיקרוסופט יכולים ללמוד ממנה. אם בדרך כלל מיקרוסופט מלמדת את החברות שהיא רוכשת איך לפתח, כי לא עובדים באותו סדרי גודל, כאן אלו היקפים שונים לגמרי לעומת רכישות אחרות".
* יש סיכוי שנראה מרכז פיתוח של סקייפ בישראל?
"כל הזמן מסתכלים על המרכז פה אבל אין לי משהו ספציפי להגיד. היכולות של המרכז פה, בתחומי השיתופיות והתקשורת מאוד מעניינים במרחב של מה שאנחנו עושים". רונן מעדכן שחלק מהביקור הנוכחי שלו בישראל כולל פגישות עם סטארט-אפים בתחומים שמשיקים לעיסוקים שלו, שכוללים גם אחריות מסוימת על פעילות הפיתוח של האופיס.
נוכחות מרשימה
הפתיחות של סקייפ תחת בעלת הבית החדשה היא נקודה רגישה. התחושה האינסטינקטיבית, שגם עלתה בתגובות לרכישה, היא כי מיקרוסופט תעדיף למנף את סקייפ ליצירת יתרון עבור התשתיות הטבעיות שלה. כאשר במקביל היכולות של התוכנה על גבי פלטפורמות מחשוב מתחרות, תפחת.
לדברי רונן, לא זו הכוונה: "המטרה היא להביא את סקייפ לכל אדם בעולם כך שהיא חייבת להיות על כל ההתקנים ובכל הפלטפורמות. זו אסטרטגיה שלא תשתנה. נדאג שזה יהיה שמיש באותה רמה בכל פלטפורמה".
* נראה שהחששות נוגעים למודל העסקי.
"אתה יכול לדמיין שלאורך זמן, כמו שאפל משתמשת באפליקציית שיחות הווידיאו FaceTime, גם סקייפ תתפוס מקום יותר מרכזי על הפלטפורמה של מיקרוסופט. אבל, ליותר מ-70 מיליון איש יש סקייפ על אנדרואיד, והאסטרטגיה שלנו היא שאנשים סומכים על סקייפ בכדי לתקשר. אנחנו בשלב זה מעוניינים להגדיל את מספר המשתמשים ולא דווקא להגדיל את ההכנסות".
המקום האמיתי שבו נראה את סקייפ הוא מערכת ההפעלה החדשה, ה-Windows 8, שתושק באוקטובר. רונן לא מעוניין להתייחס לרמת האינטגרציה עם המערכת החדשה ומגיב כי "תהיה נוכחות מאוד יפה ומרשימה לסקייפ ב-Windows 8".
לדבריו, האופן שבו תשולב סקייפ במערכות מיקרוסופט תוכננה עוד טרם הרכישה. "הדברים לא קרו אלא תוכננו, ידענו בדיוק מה אנחנו הולכים לעשות".
* מה לגבי נוכחות בסלון הביתי?
"אין חוויית וידיאו בלי מסך של 60 אינץ' בסלון, ואפשר לצפות שדברים כמו סקייפ על גבי ה-xBox יקרו. תראה את סקייפ גם בעוד מקומות. המטרה זה לגדול, ובמקומות שהנכסים של מיקרוסופט יתאימו לזה, תראה אינטגרציה".
המסע המפותל של סקייפ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.