גבי אשכנזי: "להפגין נחישות ביצירת התשתית להבאת הגז"

"אחרי שסיימתי את תפקיד הרמטכ"ל, היה לי ברור שאני רוצה לעבוד בתחום עסקי מעניין. קיבלתי הצעות מתחומים שונים, בין היתר גם של ייעוץ ביטחוני, ובמסגרת ההצעות הייתה גם ההצעה משמן. מעבר לכך שתחום החיפושים מסקרן ומאתגר בשל המורכבויות שלו, זהו תחום חשוב מבחינה לאומית, כלכלית ואפילו אסטרטגית - להיות חלק מהיעד של הגעה לעצמאות אנרגטית".

משרדיה של חברת חיפושי הנפט שמן שוכנים בקומה ה-16 של מגדל פלטינום במרכז תל אביב, מרחק של מאות מטרים בודדות בקו אווירי מהקריה בת"א - מקום עבודתו הקודם של יו"ר החברה, גבי אשכנזי. על קיר משרדו של הרמטכ"ל לשעבר תמונה גדולה וממסוגרת של המטס שביצע חיל האוויר מעל אושוויץ ב-2003. מאחורי שולחן העבודה ספריה, ובה ספרים הקשורים לכללי הבורסה, רשות ני"ע, התנהלות דירקטורים ועוד. על השולחן פח שמן ובו עציץ.

נראה שאשכנזי לומד במהירות את תפקידו החדש, ולקראת ה"רואוד שואו" שביצעה שמן ערב הנפקתה הוא אף לקח קורס בהערכת שווי. אפשר רק להניח מה עבר בראשו באותן מצגות בבתי השקעות, אפרופו המעבר ממצב שבו כאשר היה נכנס לחדר היו כל הנוכחים קופצים לדום, לסיטואציה שבה הוא נדרש לספק הסברים ל"ילדים" בני 30, שגם עבורם ודאי הסיטואציה לא הייתה נוחה במיוחד.

"חשבתי שנכון להצטרף"

בריאיון ל"גלובס" מספר גבי אשכנזי, הרמטכ"ל היוצא ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, על המעבר לחברת החיפושים "שמן נפט וגז", על תפקיד המדינה, כפי שהוא רואה אותו בפיתוח משק הגז, וכמובן על מצבה של חברת החיפושים שבראשה הוא עומד, אשר צפויה בחודשים הקרובים לקדוח מול חופי אשדוד.

- איך נוצרה ההיכרות עם חברת שמן?

"אחד המייסדים של החברה, חיים לייבוביץ', הכיר אותי, ונפגשנו כמה פעמים ביחד עם מייסד נוסף, אברהם נניקשווילי. שמן נראתה לי עם פוטנציאל טוב וצוות ניהולי מקצועי. אחרי שלמדתי את הענף ואת החברה, חשבתי שנכון להצטרף.

"הצטרפתי לשמן כיו"ר פעיל ב-75% משרה, כדי שאוכל לעשות גם דברים אחרים. נוסף על תפקיד יו"ר שמן, אני היו"ר של קרן רש"י - הקרן החברתית הגדולה בארץ. "בניגוד לגנרלים רבים בדימוס, כאשר השיחה נוגעת בעברו הצבאי של אשכנזי, הוא מושך אותה לכיוונים אחרים. הוא מגלה בקיאות רבה באופן שבו עובדת התקשורת, וחשוב לו מאוד איך הוא מוצג בה. עם זאת, סגנון הדיבור שלו נותר צבאי, וברור שהצבא יקר ללבו. אגב, יחד עם אשכנזי קיבלו בשמן עובדים נוספים - המאבטחים שלו, המלווים אותו לכל הפגישות.

אשכנזי הוא לא יוצא מערכת הביטחון הראשון שעושה את המעבר מהעולם הביטחוני אל תחום החיפושים. קדמו לו מאיר דגן, ראש המוסד לשעבר, שמכהן היום כיו"ר חברת החיפושים גוליבר, והאלוף במיל' וראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר גיורא איילנד, שמכהן כיועץ אסטרטגי של גבעות.

- מה מושך את בכירי מערכת הביטחון אל התחום הזה?

"אני מוכרח לומר לך שלא תיאמנו בינינו את המעבר לתחום", אומר אשכנזי בחצי חיוך, ומיד עונה ברצינות: "תחום החיפושים הוא לא תעשייה ותיקה, והוא מעורר עניין בגלל העובדה שהוא מקפל בתוכו יזמות עם חשיבות לאומית".

הקשרים הביטחוניים

רישיון שמן נמצא בשטח ימי, המשמש לצרכים ביטחוניים מעת לעת, ולכן נדרשה שמן להגיע להבנות עם מערכת הביטחון לפני שתוכל להתחיל בקידוח. לפני כשבועיים קיבלה שמן את אישור משרד הביטחון לביצוע הקידוח, מה שהעיר את מניית החברה מהתרדמת שאחזה בה, והיא זינקה כ-40% בשבועיים האחרונים.

הצורך באישור ביטחוני גרם מלכתחילה להערכות שלפיהן אשכנזי הובא לחברה על מנת שיסייע בהשגתו. אשכנזי הודף את ההערכות. "מי שניהלו את המו"מ מול משרד הביטחון הם מנכ"ל החברה עם צוות העובדים. ברור שתרמתי מניסיוני אבל לא הייתי שותף פעיל בתהליך".

במהלך הריאיון משמיע אשכנזי ביקורת על התנהלות המדינה בכל הקשור לתשתית כניסת הגז מהים לחופי ישראל. לאחר מציאת מאגר "תמר" ניסתה המדינה להקים נקודת כניסה נוספת לגז בחוף הצפוני של המדינה, מהלך שנתקל בהתנגדות חריפה של הארגונים הירוקים ותושבי הסביבה. עקב כך, נבנית כעת הצנרת שתוביל את הגז מתמר דרך פרויקט "ים-תטיס" לנקודת הכניסה היחידה, סמוך לאשקלון, מהלך שגורם לעיכוב של קרוב לשנה בהגעת הגז.

"אני סבור שאותה נחישות שראינו בהקמת ועדת ששינסקי ובמקסום התועלת למדינת ישראל מתגליות הגז שבשטחה, הייתה צריכה להיות מופגנת ביצירת התשתית להבאת הגז בכניסה נוספת. זו אחריות של המדינה ליצור את התשתית, על מנת למצות את המשאב הטבעי שנמצא לחופיה. הדבר גם בעייתי מבחינת ביטחון האנרגיה - אם יש תקלה בשדה, בצינור או בנקודת הכניסה - מרבית צריכת החשמל של ישראל תשותק.

"כל חודש שבו ישראל לא משתמשת במאגרי הגז הטבעי היא משלמת פעמיים - כמיליארד שקל בגין הפרשי העלות בין השימוש בגז לסולר והמזוט היקרים יותר; ובזיהום, כי גז מזהם פחות. לכן למדינה יש אינטרס לאומי ליצור קיבולת גבוהה בצנרת שמובילה גז לישראל".

חברת שמן, שהוקמה רק לפני שנתיים מחזיקה ברישיון חיפושים בעל אותו שם במים רדודים, כ-15 ק"מ מרבית לחופי אשדוד. את תפקיד מנכ"ל החברה ממלא יוסי לוי, מוותיקי התעשייה המקומית, שבתפקידו הקודם שימש כמנכ"ל ישרמאקו שהחזיקה ברישיון, שנקרא אז "מד-אשדוד". אולם הציוד שהיה אז בשימוש לא עמד בתנאי השטח ולמבצעי הקידוח לא נותרה ברירה אלא לנטוש אותו.במשך השנים שחלפו מאז ניסתה ישראמקו לבצע את קידוח "ים 3", אולם לא הצליחה להוציא אותו לפועל מסיבות שונות.

בעקבות היעדר פעילות נלקח הרישיון בסופו של דבר מישראמקו, ובפברואר אשתקד הועבר לידי בעליו הנוכחיים.

שמן ביצעה הערכה מחודשת של הממצאים ולפי אומדן של חברת NSAI, מהמובילות בעולם בתחום, ישנם בשטח הרישיון שני מבנים, "ים" ו"בראבו", העשויים להכיל נפט בכמות מסחרית של 227 מיליון חביות.

שכבת המטרה שבה אמור להימצא הנפט נמצאת בעומק של כ-5,200-5,800 מטר, ומעליה, בעומק של כ-3,000-4,500 מטר, עשויים להימצא מאגרי גז של 3 TCF (טריליון רגל מעוקבת), כשליש מהיקף "תמר", בהסתברות של 36%.

בתור מפעילת הקידוח שכרה שמן את חברת CDC (רש"ת: Caspian Drilling Company) שבבעלות חברת הנפט הממשלתית של אזרבייג'ן. החברה ביצעה קידוחים רבים בים הכספי, שדומים במאפיניהם ל"ים 3", שייצא לדרך ברבעון הרביעי.

לצורך ביצוע הקידוח התקשרו CDC ושמן בפברואר האחרון עם חברת Atwood, קבלן קידוחים אמריקני שהאסדות שלו גילו את מאגרי הגז "ים-תטיס" ו"תמר". היות שמדובר בקידוח במים רדודים (100 מטר בלבד), אין צורך בהבאת אסדת קידוח בעלת עוגנים כבדים. עלות מכונת הקידוח, בה משתמשים כעת, עומדת על כ-151 אלף דולר ליום. היקף תקציב הקידוח מתוכנן לעמוד על כ-98 מיליון דולר.

"לא פנינו לפז"

בחודשים שחלפו מאז השכרת האסדה החלה שמן להתכונן מבחינה לוגיסטית לקידוח.

"הרישיון קרוב מאוד לתשתית הנמל, מה שמפשט את הפעילות הלוגיסטית, וגם לתשתית של הנפט (קרוב לבית הזיקוק באשדוד ולקו הנפט של קצא"א), ובמקרה תגלית, לקרבה יהיו יתרונות".

"יתרונות נוספים הם שהוא נמצא במים הטריטוריאליים של ישראל, ושמדובר ברישיון נפט שבניגוד לגז, הוא קומודיטי שאפשר לשים על מכלית".

- התחלתם לנהל מו"מ עם פז למכירה לבית הזיקוק באשדוד?

"לא דיברנו עם פז, אנחנו לא רוצים לרתום את העגלה לפני הסוסים. מטרת הקידוח היא לאמת את האומדן המוערך, ואחרי שזה יקרה נמשיך משם".

האישור האחרון שאותו צריכה שמן לקבל לפני שתוכל לבצע את הקידוח הוא מהמשרד להגנת הסביבה, בהתאם לתקנות החדשות שפורסמו לפני כמה חודשים. "זה הסקר הסביבתי הראשון שנעשה עקב התקנות החדשות, ולא חסכנו לא משאבים במטרה לשמור על הסביבה. אחת הדוגמאות לשינויים שנעשו כדי למנוע פגיעה בחי ובנוף באזור הקידוח קשורה לבוץ הקידוח, שנמצא בתוך בור הקידוח ובתוך המקדח שמסתובב בתוכו, ומונע התפרצות וכניסה של נוזלים מחוץ לקידוח ואליו. "בבוץ הקידוח יש מרכיבים לא-ידידותיים, שיכולים להזיק לסביבה, כמו נפט, ובקידוח שלנו נשתמש בבוץ ידידותי על בסיס מים, וגם הכימיקלים שבתוך הבוץ יהיו כאלו שאינם מזיקים".

אשכנזי מעדכן כי שמן הגישה את התסקיר למשרד להגנת הסביבה, ובימים אלה יושבים הצדדים על השלמות ותוספות. "הדו-שיח איתם הוא מקצועי לגמרי, ואני מניח שבימים הקרובים נשביע את רצונם".

האופציות יצאו מהכסף

מאז הנפקת החברה בנובמבר אשתקד, מניית שמן הידרדרה באופן עקבי, ועד להתעוררות האחרונה המשקיעים בהנפקה היו בהפסד של למעלה מ-50% מהשקעתם.

- מה לדעתך גרם לירידה החדה במניה?

"כבר כשעשינו את הרואוד-שואו למשקיעים לפני ההנפקה, הבנו שלא תהיה פעילות מחודש ינואר ועד תחילת הקידוח. ההסבר טמון בכך שלא היה לנו מה לחדש בין שני המועדים האלה. לא מדובר בחברה רגילה עם תזרים מזומנים, והיה ברור שיהיה קושי להחזיק את המניה כשאין פעילות חוץ מהיערכות לקידוח".

לאשכנזי, בדומה למנכ"ל שמן לוי, הוענקו עם כניסתו לתפקיד 84.6 מיליון אופציות, הניתנות למימוש ב-3% מהון מניות החברה. עם הענקתן, הוערך שוויין של האופציות ב-1.6 מיליון דולר, אולם ירידת המניה מאז גרמה לכך שהן נמצאות היום "מחוץ לכסף", ואינן כדאיות למימוש.

אשכנזי מסכם ואומר, כי "האסטרטגיה שלנו בראייה ארוכת-טווח היא להרחיב את הנכסים שבידי החברה על מנת לפזר את הסיכון. אנחנו עומדים ביעדים בתחום הפיננסי ובהיערכות לקידוח, ומתמודדים בהצלחה עם נושא הרגולציה ואיכות הסביבה. בסך הכול - נראה לי שהדברים בכיוון הנכון".

גם יעקב לוקסנבורג עולה על העגלה של שמן

מבנה ההחזקות בחברת "שמן", המחזיקה ברישיון החיפושים בעל אותו שם, הוא חריג למדי בענף: בעוד במרבית הרישיונות ישנן מספר חברות המחזיקות בנתח מהזכויות, במקרה של שמן החברה מחזיקה בכמעט מלוא הזכויות (95%), ואילו השליטה בשמן עצמה מפוזרת בין בעלי מניות רבים.

הראשון לקבל את הזכויות ברישיון היה איש העסקים החרדי חיים ליבוביץ', באמצעות חברת ACC. חברה זו, הפועלת במערב אפריקה בתחום חיפושי הנפט, הגז והזהב, קיבלה את הרישיון ממועצת הנפט בפברואר 2010, ובהמשך צירפה אליה את ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי, בעלי השליטה בחברה הציבורית מנופים פיננסיים.

בפברואר 2011 הקימו השלושה את חברת שמן, אליה העבירו את הזכויות ברישיון, ויצאו לגיוס הון פרטי. הם ביקשו לגייס 200 מיליון שקל לפי שווי הגבוה ממיליארד דולר, אולם בסופו של דבר גייסה החברה 176 מיליון שקל בלבד, לפי שווי נמוך משמעותית.

עם פרסום תשקיף ההנפקה הציבורית בחודש נובמבר, התבררו גם שמות המשקיעים בהנפקה הפרטית: לצד מספר בתי השקעת וגופים פיננסים, השקיעו בחברה גם רעיה שטראוס בן דרור (אחותו של מיכאל שטראוס); אלי ברקת, יזם ההון סיכון ובעל השליטה בבית ההשקעות דש-איפקס; יזם הנדל"ן אלי להב, ועוד. כל אחד מהם השקיע מאות אלפי שקלים בחברה.

לפני כשבועיים התקבל אישור משרד הביטחון לביצוע הקידוח, ובכך הוסר מכשול משמעותי שעמד בדרכו. האישור הביא לגל נוסף של מצטרפים לרישיון. בתחילת החודש רכשה שותפות זרח שבשליטת רמי קרמין ורו"ח יאיר קרני 5% מהזכויות ברישיון, בתמורה ל-8 מיליון דולר. אתמול הצטרפה לשמן דמות ותיקה בתחום החיפושים: יעקב לוקסנבורג, בעל השליטה בחברת החיפושים לפידות. לוקסנבורג רכש מחברת ACC מניות בהיקף של 2% מההון במחיר השוק, בתמורה לכ-9 מיליון שקל.

היות שבקופתה של שמן לא נמצא עדיין מלוא המזומן הדרוש למימון הקידוח, לא מן הנמנע שבתקופה הקרובה נראה שמות נוספים מצטרפים אל החברה.

"שירות של חרדים וערבים הוא צורך חברתי"

בתחילת החודש פג תוקפו של חוק טל מבלי שהכנסת הצליחה לגבש חקיקה שתחליף אותו, מה שהוביל גם למשבר קואליציוני ולפרישתה של מפלגת קדימה מהממשלה. ועל אף שמטבע הדברים השיחה עם אשכנזי התמקדה בענייני עסקים, ניכר כי גם הנושאים הלאומיים והחברתיים בוערים בעצמותיו. אשכנזי תומך במחאה החברתית ואף נכח בחלק מההפגנות, ומדבריו עולה כי הוא מרוצה מכך שהעם עושה מעשה, ומביע את דעותיו על אופן ניהול המדינה וחלוקת המשאבים בה. באשר לגיוס חרדים ובני מיעוטים לצה"ל, לאשכנזי יש משנה סדורה.

"המצב הנוכחי שבו ציבור המשרתים בגילאים 18 עד 21 הולך וקטן, וציבור גדל והולך לא משרת - וכתוצאה מכך חלקו הגדול גם לא משתלב במעגל העבודה ולא נושא בנטל המסים - הוא בלתי קביל", הוא אומר. "זה לא צורך ביטחוני אלא צורך חברתי, ציבור קטן לא יכול לשאת על גבו ציבור גדול. כולם מבינים את זה, גם החרדים ובני המיעוטים".

אשכנזי מציע שהמדינה תחליט על מספר גופים חלופיים בהם יוכל לשרת כל מי שלא יתגייס לצבא. "כל זמן שיש חוק שירות חובה, אי אפשר לקבל מצב שחלק משרתים וחלק לא. עוד מתקופתי כרמטכ"ל עמדתי על כך שכולם צריכים לשרת את המדינה, וההצעה שהצעתי הייתה מאוד פשוטה.

"כל צעיר וצעירה במדינת ישראל ילכו בעדיפות ראשונה לשירות הביטחוני, כי הוא החיוני ביותר. מי שלא יכול לשרת, או הצבא מחליט שהוא לא מתאים לו, יתכבד וישרת במקומות אחרים: משטרת ישראל, מגן דוד אדום, מכבי אש, ומקומות נוספים שהמדינה תחליט עליהם. העיקרון הזה מסדיר את נושא שירות החובה. אין סיבה שחרדי או ערבי ישראלי יכול להיות רוקח או רופא בהלל יפה, ולא יכול לשרת את המדינה".

אשכנזי מוסיף בעניין זה כי "בצבא הוכח בשנים האחרונות שהחרדים יכולים לשרת גם ביחידות תובעניות, בעוד שאחרים השתלבו בתפקידים בתחומי מקצועות המחשב, וחלקם אף הלכו לקצונה. אני בעד עולמה של תורה, ואם מבינים את הנושא של שוויון בגיוס, אפשר לפתור את המחלוקות בדיאלוג. אפשר להכריז על מכסה של עילויים מהמנהיגות הדתית והם ישרתו באוהלה של תורה, וכל היתר ישרתו במתכונת שהצעתי".

 המשקיעים בהנפקת שמן