הבעיה הגדולה של ההיי-טק: מחסור בעובדים ושכר שעולה

מהו האיום הגדול ביותר על ההיי-טק הישראלי? הדיווחים על הירידה בהיקפי ההון סיכון השכיחו לרגע את העובדה שצוואר הבקבוק בתעשייה נמצא במקום אחר לגמרי. דוח מקיף בנושא, "המחסור בכוח אדם מיומן בטכנולוגיה העילית", שיועד לקראת דיון בממשלה אתמול (א'), מציע כיוון אחר.

"המשך התפתחות תעשיית ההיי-טק הישראלי תלויה רובה ככולה בהיצע מספק של כוח אדם איכותי ומיומן", מעריך הצוות ממשרדי האוצר והתמ"ת, בראשות פרופסור יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, "מחסור במשאב זה עתיד לבלום את המשך הצמיחה של ענף ההיי-טק בישראל", קובע הדוח. במבט ראשון לא מדובר בחידוש.

אך כאשר מגיעים לפרק ההמלצות, התמונה משתנה. זוהי הפעם הראשונה בה מסמנת הממשלה את צוואר הבקבוק העיקרי של היי-טק הישראלי: המחסור בכוח אדם מתאים, ומציעה מסקנות אופרטיביות לטיפול בכך. בין ההצעות לבין היישום שלהן, כמובן, יש דרך ארוכה, ויש ספק האם מדובר בפתרונות מספקים.

השכר עולה

המספרים עצמם ביחס להיקף המועסקים בהיי-טק הישראלי והמחסור בעובדים נוספים, אינם חדשים. הדוח מפרט כי הבדיקה נערכה בעקבות "טענות של גופים במשק כי היצע כוח האדם המיומן אינו מספיק לצרכי התעשייה וכי המחסור פוגע בתעשייה ובצמיחה". הבדיקה נערכה בעיקר בנוגע למקצועות שרלוונטיים לתעשיית ההיי-טק אך גם מקצועות נוספים.

במגזר העסקי קיים מחסור בכוח אדם מיומן בעיקר בתחומי המחשוב (בוגרי מדעי המחשב, והנדסת מחשבים ואלקטרוניקה), עם דגש על תפקידי מחקר ופיתוח. על-פי הנתונים, המחסור הוא של 2,500 עובדים בשנה, כאשר הביקוש השנתי בתחומי המחשוב מגיע ל-7,000 משרות בעוד האוניברסיטאות והמכללות מספקות כ-4,500 בוגרים בשנה. "כבר כיום יש למחסור השפעות שליליות על המשק", מציינים בדוח, בעיקר בנושאי עליית שכר, האטה בצמיחה בתחום, ואיבוד משרות לחו"ל.

עד כמה המחסור בעובדים מתאימים פוגע ביכולת של התעשייה המקומית, ניתן להבין משקלול הבדלי השכר בין מהנדס ישראלי בתחומים הרלוונטיים לעמיתו האמריקני. המהנדס הישראלי זול מהאמריקני בכ-10% בממוצע בלבד, ובלא מעט מקרים, העלות דומה. השכר בתחומים האלו עלה בין 1999-2010 בשיעור של 2.2% לשנה בארה"ב, בעוד בישראל, עלה השכר בתחומי המו"פ בקצב של 4.7% לשנה. בשורה התחתונה, העלייה בשכר פוגעת ביכולת של החברות הישראליות להתחרות.

אובדן היכולת להתחרות מצד המחיר, כותבים מחברי המחקר, מחייב את ההיי-טק הישראלי להתמקד בתחומים בהם יש לו ניסיון איכותי. "תהליך זה מגדיל את הביקוש למומחים ובעלי תארים מתקדמים", מה שמביא גם לירידה בביקוש לבוגרי מכללות ש"הכשרתם מתאימה יותר לרמות הבינוניות של תחומים אלו ופחות לרמות הגבוהות", נטען בדוח. זאת כאשר המכללות מספקות חלק גדל והולך מהבוגרים בתחום. ואכן למרות המחסור בכוח אדם, קשה למצוא מקום עבודה עבור מי בני 50 ומעלה ובוגרי מכללות.

"נמוך עד אפסי"

חלק ניכר מהדיון בדוח מרוכז להשפעת הירידה "ברמת המצוינות הטכנולוגית של תלמידי התיכון", מה שבא לידי ביטוי במספר נמוך יחסית של בוגרי 5 יחידות מתמטיקה לעומת מדינות ה-OECD. כמו כן, מציין הדוח את הצורך בחיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה בכדי לספק בוגרים שמתאימים לדרישות.

במקביל למחסור בעובדים בתחומי המחשוב, עולה מהדוח כי יש עודף היצע של בוגרי אקדמיה בתחום מדעי החיים. בתחום זה, מציין הדוח, "גדל מספר המשרות בתחום בקצב של 100 לשנה בלבד, בשנים האחרונות. המשמעות היא כי הסיכוי של תלמיד ממוצע למצוא עבודה בתחום הוא נמוך עד אפסי".

נקודה מעניינת שעולה בדוח היא ההשפעה של תרבות העבודה בסטארט-אפים על כוח האדם. ההשפעה הזו, עולה מהדוח, אינה חיובית ממגוון סיבות: גודל החברות אינו מאפשר קידום, מה שמביא ליציאה של עובדים מהשוק; הפרויקטים הינם לטווח קצר ותחת לחץ וכך יוצרים שחיקה מהירה; וכן "עומס העבודה ומאפיינים נוספים מחזקים תפישה שלילית של התחום".

כל זאת, כאשר תפקידי המחשוב הפכו למקצוע המוביל בישראל. בין 1998-2009, גדל מספר המועסקים בתפקידי המחשוב "בשטח" בשיעור ניכר. על-פי דוחות הלמ"ס, מדובר במקצועות של מתכנתים, טכנאי והנדסאי מחשבים, שצמחו ב-3,443 איש מדי שנה ל-74,391 עובדים ב-2009. זה שיעור הגידול המשמעותי ביותר במקצוע מסוים לאורך התקופה.

פתרונות אפשריים: שילוב נשים וערבים

הדיון במסקנות הדוח לא התקיים היום והוא אמור להיערך בעוד שבועיים. ההצעות שהוגשו לממשלה כוללות מספר צעדים שאת חלקם כבר החלו ליישם: שינוי באופן התקצוב של המועצה להשכלה גבוהה באופן שיגדיל את מספר הסטודנטים למקצועות המחשוב וההנדסה; הקמת ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת לטיפול בנושא; המשך התוכנית להשבת מוחות מחו"ל; תוכניות לעידוד ושימור עובדים; שיפור איכות הלימודים ועוד. חלק ניכר מהדיון בבעיות של המחסור בעובדים מתאימים הוקדש להשבת ישראלים שעובדים בחו"ל, לשילוב בתחום של אוכלוסיות כגון חרדים, ערבים, נשים עם ילדים, ועובדים מעל גיל 50.

נושא שלא הוזכר אולם יש לו השפעה על המצב הוא הקורסים המהירים להשתלבות בתעשייה. יותר מעשור חצי פועלים בישראל מגוון בתי ספר שמציעים מסלולים שונים שמאפשרים ללומדים השתלבות מהירה בתעשיית ההיי-טק. לפחות על-פי הדוח, שאינו מביא בחשבון אופציה שכזו, המגמה הזו אינה מהווה פתרון, ואולי אף מהווה חלק מהבעיה. זאת, מכיוון שעובדים פוטנציאלים יעדיפו לעיתים השתלבות בתעשייה באמצעות קורס זריז במקום לימודים באקדמיה.

 22