בנק ישראל יוריד את הריבית ב-0.25% עד סוף השנה, ככל הנראה מתישהו במהלך הרבעון השלישי, בגלל ההאטה הכלכלית, האינפלציה הנמוכה וסביבת הריבית הנמוכה בעולם. מעבר לזה, לא תהיה הורדת נוספת. בנק ישראל מודע לצורך לא להוריד את הריבית באגרסיביות, כדי לא לחזור למצב שהיה בעבר, כשריבית נמוכה הביאה לגאות בנדל"ן". כך אומר קון צ'ו, אנליסט מט"ח בברקליס, היושב בלונדון ומתמחה בשוק הישראלי. בכך, הוא סותר את הצהרת בנק ישראל מיום שלישי שעבר, שלפיה הריבית צפויה להישאר ברמה של 2.25% עד סוף השנה.
לפני כחודש חצה הדולר את רף 4 השקלים, בראשונה זה שלוש שנים, ולפי צ'ו ההתחזקות הזו היא אפיזודה חולפת. "שער החליפין הנוכחי נובע מהיחלשות היצוא וההאטה הגלובלית, ומצד שני יש השפעות מקרו חיוביות בישראל. השקל יישאר יציב מול הדולר לחודש הקרוב, ובטווח של חצי שנה יתחזק ל-3.77 שקל לדולר".
"אני חושב שהשקל נחלש מדי", צ'ו אומר בביטחון. לדבריו הפיחות בשקל מיצה את עצמו מכמה סיבות: ראשית, החוב החיצוני נטו נמוך יחסית, והמאזן הלאומי נראה חזק בהשוואה למדינות אחרות. לפיכך, אם יתרחש עוד סבב של Risk Aversion (בריחה מנכסי סיכון, ע' ש'), לא יהיה לישראל קושי למחזר את החוב. שנית, יש משקיעים שהצביעו על כך שהחשבון השוטף הידרדר בשנה האחרונה, ובמקום עודף יש גירעון".
"לא יהיה לחץ על הדולר"
לדברי צ'ו, "ההידרדרות הזו לא בת קיימא עד למחצית השנייה של 2013. אז תבוא לידי ביטוי השפעה חיובית של פרויקטים להפקת הגז, והחשבון השוטף יחזור לעודף.
"דבר נוסף הוא הבחינה ההיסטורית: ניתוח של שער השקל-דולר ביחס לאינדיקטורים מקרו כלכליים, מעלה שהשקל נחלש יותר ממה שהיה אפשר לצפות במבט אחורה על ציר הזמן.
"לבסוף, ה-Positioning הספקולטיבי של השקל הוא קל מאוד: משקיעי פורטפוליו וקרנות גידור לא היו בלונג על השקל ועל נכסים אחרים, הם לא קנו אג"ח ומניות ישראליות. זה בניגוד לשווקים פריפריאליים אחרים, ובניגוד גם לשווקים המתעוררים הגדולים האחרים, שם ראינו פוזיציות לונג על הנכסים. הם קנו אותם וגידרו באמצעות הדולר - זה לא קרה בישראל.
"המשקיעים מסתכלים על מה שקורה עם הדולר באופן היסטורי, וממפים את זה באופן ישיר לדולר-שקל. באופן היסטורי יש קשר כזה: כאשר הדולר מתחזק מול האירו, השווקים המתעוררים יורדים מול הדולר. הם חושבים שזה יעבוד גם בעתיד, בעוד במדינות רבות יש למעשה התרה של הקשר הזה".
נשיא הבנק האירופי המרכזי, מריו דראגי, הצהיר ב-26 ביולי שיעשה כל מה שצריך כדי לשמור על האירו. האם המטבע חשוף לזעזועים נוספים?
"התחזית שלנו מצביעה לכיוון של היחלשות האירו מול הדולר: לטווח של שלושה חודשים 1.21 דולר לאירו; לחצי שנה 1.19 דולר לאירו; ולשנה 1.15 דולר לאירו. התחזית נתמכת באפשרות שהבנק האירופי יתמוך במוסדות הפיננסים, באג"ח הממשלתיות, ישמור את הריביות נמוכות ואף עשוי להוריד ריביות אם יהיה בכך צורך.
"מצד שני בארה"ב לא ינקטו פעולות דומות, כך שלא יהיה לחץ על הדולר והוא יתחזק מול האירו. למרות ההצהרות של דראגי יש עוד מספיק אתגרים בפניו, כמו הסיכון של האטה וההשפעות הפיסקליות שלה. זה אומר - התחזקות משמעותית של השקל מול האירו, לרמה של 4.31 שקל לאירו בעוד שנה".
צו' מתייחס גם לצמד ין-דולר, ולכך שמשקיעים רבים מחפשים עתה מקלט במטבע היפני. בברקליס מעריכים שהין דווקא חזק מדי, והוא ייחלש מרמה של 78.5 ין לדולר לרמה של 90 ין לדולר בעוד שנה. המקלט הבטוח, אם כך, הוא דווקא הדולר האמריקני.
כיצד יגיב הבנק להתפתחות ביטחונית?
- בנק ישראל מחזיק רזרבה של 75 מיליארד דולר. האם הרכישות של הנגיד פישר הצדיקו עצמן בדיעבד? קיימת טענה שזו תעודת ביטוח מפני תקיפה ישראלית באיראן.
"מעניין. אני חושב שהנגיד פישר עשה עבודה מצוינת בנוגע לשער החליפין, בכך שהתערב ולא נתן לשקל להתחזק יתר על המידה. הוא בנה רזרבות, וזה מוכיח את עצמו עכשיו בכניסה לסביבה גלובלית בעייתית יותר, כך שאין צורך בתיקון חד יותר של השקל. עכשיו הוא נראה די זול. האם זו הייתה אסטרטגיה נכונה? כן. האם זה היה הימור טוב להיות לונג על הדולר? אני לא חושב שזה היה המיקוד של ההתערבות.
"הרבה קובעי מדיניות בעולם התערבו בשער החליפין. במעט מאוד שווקים מתעוררים קובעי המדיניות נקטו מדיניות של 'לסה פייר' (בצרפתית "הניחו לעשות"; סיסמת כלכלת שוק חופשי, ע' ש'). השוויצרים הלכו אפילו יותר רחוק מכולם, והיו קיצוניים ברצון לבלום התחזקות של הפרנק מול האירו".
- האם המשקיעים חוששים מהסלמה גאו-פוליטית? למשל, מתקיפה ישראלית באיראן?
"משקיעים שמכירים את מיצוב הכלכלה המקומית יודעים שגם אם ישראל תהיה מעורבת באירוע גאו-פוליטי, הרי יש כאן לקובעי המדיניות הרבה כלים לייצוב השווקים והשקל. נראה לי שבנק ישראל ודאי שמח לראות פיחות בשקל שיעזור ליצוא.
"עם זאת, אם אירועים גאו-פוליטיים ילחצו על השקל, הגישה של הבנק המרכזי תשתנה, והם יאמרו לעצמם שזה לא מוצדק וינסו לייצב את שער החליפין. סיכונים כאלה מרתיעים חלק מהמשקיעים, והם נאחזים בזה כדי להצדיק את היחלשות השקל, אולם בראייה היסטורית ההתפתחויות הביטחוניות לא תורגמו לשער החליפין".
דולר מזנק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
