חח"י מסבה התחנה בחדרה מפחם לגז - ואתם תשלמו יותר

נתחיל בחדשות הטובות: בשבועות הקרובים תתחיל חברת החשמל בהסבת ארבע מתוך שש יחידות הייצור בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה מפחם לגז. בימים האחרונים פורסמו המכרזים הראשונים במסגרת הפרויקט שיימשך עד 2016. ארבע היחידות שיוסבו לגז הן הישנות והמזהמות ביותר במדינה. ההסבה טובה לסביבה ותפחית במידה ניכרת את פליטות המזהמים שמהם סובלים מאות אלפי התושבים המתגוררים בקרבת תחנת הכוח הגדולה במדינה. גם מבחינה כלכלית יש יתרונות רבים למעבר מפחם מיובא לגז כחול-לבן. ייהנו מכך הצרכן, המשק וכמובן ספקי הגז.

ועכשיו לחלק הפחות משמח: עלות פרויקט הסבת תחנת הכוח בחדרה לגז נאמדת ב-2 מיליארד שקל. החשבונות לתשלום יישלחו לבתיהם של 2.5 צרכני החשמל במדינה. להערכת גורמי מקצוע, השקעה בהיקף כזה עשויה לייקר את תעריף החשמל בשיעור של 2 סנט, או 8 אגורות לקוט"ש, שהם כ-580 שקל למשפחה ממוצעת בחישוב שנתי. מי שיחליט בכמה יממן הציבור את פרויקט ההסבה הוא רשות החשמל. אלא שאף גורם לא פנה לרשות ולא התייעץ עמה לפני שהתקבלה ההחלטה. הגורם המקצועי החיצוני העיקרי שבדק את ההחלטה לפני שהמליץ לאשר אותה היה מינהל החשמל במשרד האנרגיה. מדובר בגוף שסובל ממחסור כרוני בתקנים ובתקציבים. בהיותו בעל יכולת מוגבלת מאד לאסוף ולעבד נתונים בעצמו, מתבסס מינהל החשמל בעיקר על מידע וניתוחים שמספקת לו חברת החשמל.

וכאן מתחילים לצוץ סימני השאלה. מבדיקה שערך "גלובס" עולה כי בקרב גורמי המקצוע יש חילוקי דעות מהותיים לגבי השיטה שנבחרה לביצוע ההסבה. לטענת המבקרים הועדפה חלופה מיושנת, בזבזנית ולא יעילה.

הנה הסבר טכני קצר: תחנת הכוח הפחמית בחדרה מבוססת על טורבינות קיטור שמחוממות על ידי פחם. במסגרת ההסבה יוחלפו טורבינות הקיטור בטורבינות גז. תהליך דומה נעשה בעשור שעבר בתחנות הכוח אשכול באשדוד (2004) ורדינג בתל אביב (2006). אלא שבשנים האחרונות נכנסו לשימוש טכנולוגיות ושיטות הפעלה חדישות ויעילות יותר. השיטה הנפוצה ביותר כיום היא תחנת כוח הפועלת במחזור סגור או משולב (מחז"ם), תחנה שמשלבת טורבינת גז עם טורבינת קיטור שמופעלת מהחום השיורי שפולטת טורבינת הגז. תחנה כזו מגיעה לשיעורי נצילות או יעילות אנרגטית גבוהים בכ-50% מהתחנה הישנה, הפועלת במחזור פתוח. כל יצרני החשמל הפרטיים המקימים בימים אלה תחנות כוח במדינה בחרו בטכנולוגיית המחז"ם. גם תחנות הכוח שהקימה חברת החשמל מאז 2006 היו בטכנולוגיית מחז"ם. לפי חוות דעת פנימית של חברת החשמל היה ניתן לחסוך כ-280 מיליון דולר, או 1.1 מיליארד שקל, אילו במקום להסב את היחידות הקיימות לגז הייתה חברת החשמל בוחרת להרוס אותן ולהקים במקומן שלושה מחז"מים מהדור החדיש ביותר, בעלי הספק של 520 מגה-ואט כל אחד. הבעיה עם חלופת המחז"מים החדשים היא שנכון להיום, חברת החשמל מנועה מהקמת תחנות כוח חדשות לפי חוק.

אלא שיש חלופה נוספת, שאינה כרוכה בבעיות רגולטוריות. החלופה הציעה לחבר שתי טורבינות גז בגודל בינוני לטורבינת הקיטור הקיימת של אחת מבין ארבע היחידות ולהותיר את שלוש היחידות האחרות כגיבוי בפחם. בדרך זו הייתה חברת החשמל מנצלת את הטורבינה הקיימת כדי לקבל "סופר מחז"ם" במחיר מציאה (מחירה של טורבינת קיטור חדשה גבוה ב-50% ממחיר טורבינת גז). מדובר בטכנולוגיה מוכחת ונפוצה בעולם המערבי המכונה תגבור מלא (re-powering Full).

הבעיה העיקרית בחלופה שנבחרה אינה העלויות אלא הנצילות הנמוכה. חוסר היעילות של התחנה יביא לכך שהיא תופעל מספר מועט של ימים בשנה. הבעיה תחריף לאחר שתחנות הכוח הפרטיות ייכנסו לפעולה - משום שהן יוכלו לייצר חשמל בעלויות נמוכות בהרבה מאלו של חדרה. בסופו של דבר, מזהירים מומחים, עשוי הציבור למצוא את עצמו נדרש לשלם פעם נוספת לחברת החשמל, שתדרוש תשלום מיוחד עבור "שמירת זמינות" של התחנה הלא מנוצלת, שתופעל רק בימי ביקושי השיא בחורף ובקיץ.

מדוע בחרה חברת החשמל בחלופה כה גרועה? "הסיבה פשוטה", אומרים גורמים במשק החשמל, "בחברה מעדיפים לשמר את הקיים ומעדיפים חלופה שתבטיח את מרב התעסוקה לעובדים".

"השיטה נבחרה לאחר סקר מעמיק"

מחברת החשמל נמסר כי "השיטה ליישום הפרויקט נבחרה לאחר סקר טכנולוגי מעמיק ומקיף (RFI) בהשתתפות החברות המובילות בעולם בתחום הפחתת פליטות, כולל בחינת פרויקטים דומים בעולם. בבחירת הטכנולוגיה עמדו שיקולים של עמידה בדרישות המשרד להגנת סביבה להפחתת פליטות מזהמים ביחידות אלו עד 2016, כפי שעוגנו בצו הרוחבי שהוציא המשרד לחברה, ושמירת יכולת אסטרטגית לייצור חשמל באמצעות פחם במקרה של תקלה במערכת הגז הטבעי.

"הטכנולוגיה הוצגה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד האנרגיה והמים וקיבלה את אישורם. לאחר בחינת חלופות רבות, חלופת הפחתת פליטות באמצעות הסבה לגז והתקנת סולקני תחמוצות חנקן (SCR) תוך שמירה על יכולת גיבוי לשריפת פחם - הינה הטובה ביותר. לא היה כל שיקול של מתן תעסוקה לעובדי החברה במסגרת הפרויקט. להפך. לחלופות האחרות שנבחנו יש עלות גבוהה יותר ופוטנציאל העסקה גבוה יותר לעובדי החברה.

 החלופות