פישר: "תקציב צה"ל לא חרג באופן מהותי ממתווה ברודט"

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר לא התייחס היום (ד') בדיון בממשלה על תקציב הביטחון לסוגיית ההתייעלות בתוך צה"ל - כך מבהיר בנק ישראל לאחר שגורמים בישיבה הדליפו כי פישר טען בישיבה שמערכת הביטחון עומדת במחויבויותיה לפי מתווה ברודט.

לפי אותם גורמים, פישר אמר כי "שר האוצר לא יאהב את מה שאני הולך להגיד עכשיו: בנק ישראל בדק את כל הנושא של תקציב הביטחון ומערכת הביטחון עומדת במחויבויותיה לפי מתווה ברודט". עם זאת, כאמור, בבנק ישראל ביקשו להדגיש כי פישר לא התייחס לנושא ההתייעלות בצה"ל.

"הכספים שהגיעו לצה"ל מהאוצר לא חרגו באופן מהותי ממתווה ברודט", הוסיף פישר בישיבה.

ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון והיועץ הכספי לרמטכ"ל מציגים בישיבת הממשלה את היקף ההתייעלות ופינוי כספים לטובת התעצמות מצד מערכת הביטחון בשנים 2008-2012.

גורמים ביטחוניים אמרו ל"גלובס" כי היקף ההתייעלות שמציג צה"ל בישיבה עומד על כ-9.4 מיליארד שקל, באופן שהולם את היעדים של הוועדה בראשות דוד ברודט שקבעה כי על מערכת הביטחון להתייעל בכ-10 מיליארד שקל בחומש הראשון וב-20 מיליארד שקל בחומש השני.

גורמים ביטחוניים אמרו הבוקר כי תכנית ההתייעלות שמובילה מערכת הביטחון מלווה בחיסכון ובקיצוצים מצד צה"ל ויחידותיו של משרד הביטחון, בתחום הרכש, הבינוי וכח האדם. הגורמים טענו כי עד 2017 היקף החיסכון בעקבות מהלכי ההתייעלות יעמוד על יותר מ- 30 מיליארד שקל.

משרד הביטחון דחה את הטענות שהעלו בימים האחרונים גורמים באוצר שלפיהם, המשרד מהלך אימים על הציבור ומבקש תוספת תקציב נרחבת. במשרד הביטחון אמרו כי מערכת הביטחון לא ביקשה ולו שקל אחד, אך דורשת ליישם את מתווה התקציב הריאלי שנקבע בדוח ברודט לאחר מלחמת לבנון השנייה, שאושר גם בקבינט.

"אנו מתחילים היום דיון שלא נעשה עד היום כמוהו בפורום של שרי ממשלה בישראל, בוודאי לא בפורום הכולל של מליאת הממשלה", פתח ראש הממשלה, בנימין נתניהו את הדיון. "בסופו של הדיון הזה נתבקש להחליט לא רק כמה כסף יושקע בביטחון, אלא גם במה להשקיע את הכסף בתוך מערכת הביטחון. זהו לא דיון רק על סדר העדיפויות בין תקציב הביטחון לבין המשרדים האחרים המיוצגים כאן. זהו דיון על סדר העדיפיות בתוך תקציב הביטחון, לא עד הפרוטה האחרונה, לא בתוך כל סעיף וסעיף, אבל בשאלות מרכזיות של בניין הכוח שקשורות לתוכנית הרב שנתית, לחמש השנים הקרובות, אולי לעשור הקרוב".

נתניהו ציין כי הממשלה תקבל "החלטות לא פשוטות" על גודל התקציב והפניית התקציב למרכיבי הכוח העיקריים.

האוצר דורש: קיצוץ של 3 מיליארד שקל בביטחון

אגף התקציבים במשרד האוצר, בראשות גל הרשקוביץ, טען הבוקר בישיבת הממשלה על תקציב הביטחון כי מערכת הביטחון התייעלה בהיקף של 800 מיליארד שקל לעומת יעד של 10 מיליארד שקל, פער של 9.2 מיליארד שקל. מערכת הביטחון הייתה רחוקה מאוד אף מהיקף ההתייעלות המינימלית שנקבע בברודט בהיקף של 8.25 מיליארד שקל. נתונים אלה נחשפו לפני יומיים ב"גלובס".

המסר המרכזי של האוצר היה "להתפתחות תקציב הביטחון בחומש הקרוב השפעה מכרעת על הצמיחה, החברה, החינוך והרווחה".

תקציב הביטחון ל-2012 עמד על 50.5 מיליארד שקל נטו (ללא הסיוע האמריקני וללא הוצאות מותנות בהכנסות). האוצר מבקש לבצע קיצוץ בתקציב של 3 מיליארד שקל: כ-2.2 מיליארד שקל מיועדים להשלים את ביצוע המלצות ועדת טרכטנברג, ואת שאר ה-800 מיליון שקל מבקש האוצר כדי להגדיל ב-2013 את ההוצאה של המשרדים האזרחיים. "גידול ממקורות חיצוניים (לתקציב הביטחון, א"פ) יביא לפגיעה בחוסן הלאומי", נכתב בתום המצגת. המשמעות: האוצר דורש שבשנת 2013, כל "התוספות" לתקציב הביטחון יבואו מתוך תקציב הביטחון בצורה של קיצוצים, התאמות פנימיות ופיטורים.

חשש מהתפרקות גוש האירו

יתרה מזו, באוצר טוענים כי הגדלת תקציב הביטחון שלא ממקורות פנימיים תפגע בתשתית הצמיחה כגון בחינוך ובתשתיות התחבורתיות, תעמיק את העוני ואת האי שוויון, תפגע בשאר השירותים הציבוריים כגון בתי המשפט ולבסוף תגרום להורדת דירוג האשראי".

לפיכך, דורש האוצר הפחתה בתקציב הביטחון הנטו ל-48.1 מיליארד שקל אם הממשלה חפצה גם בביצוע טרכטנברג וגם בתוספת למשרדים או שמא לרמה של 48.9 מיליארד שקל אם הממשלה רוצה את השלמת ביצוע המלצות טרכטנברג ומוותרת על תוספת למשרדים. באגף התקציבים מסכמים ואומרים כי אם תקציב הביטחון יגדל לרמה של 51.1 מיליארד שקלים או יותר, לא יהיה ניתן להשלים את טרכטנברג ולא תהיה תוספת למשרדים.

מעניינת במיוחד החלטה של אגף התקציבים להציג את תרחיש "התפרקות גוש היורו" לצורך בניית התקציב והתוכנית הכלכלית לשנת 2013. לפי תחזיות באוצר, הדבר יביא למיתון, לגידול באבטלה, להקטנת ההכנסות המדינה, לגידול בגירעון, לקיצוצים חדים ולהעלאת מסים.

 התייעלות לפי מתווה ברודט