סוף לסאגת תמלוגי הגז: בג"ץ סתם הבוקר (ד') את הגולל על עתירות משקיעי הגז-נפט הקטנים - ובראשם משקיעי ישראמקו - נגד חוק ששינסקי, הקובע כי יש להעלות את חלקה של המדינה בתמלוגים ובתקבולי המס מתגליות הגז והנפט. נקבע כי החוק אינו פוגע בזכויות חוקתיות של המשקיעים.
בג"ץ אף הטיל הוצאות חסרות תקדים על העותרים וקבע כי ישראמקו ומשקיעיה, בהם חיים דווידיאן וגבעות עולם, ישלמו - כל אחד בנפרד - 250 אלף שקל הוצאות לטובת המדינה. פרופ' שמואל קניאל, עותר ציבורי שקרא להגדיל את התמלוגים והמיסוי המוטלים על שותפיות הגז, ישלם 18 אלף שקל הוצאות.
חוק ששינסקי עבר בכנסת לאחר כשנה של עבודה מקיפה שביצעה ועדה בראשותו של פרופ' איתן ששינסקי, שהוקמה על-ידי משרד האוצר. מטרת החוק היא להעלות את שיעור חלקה של הממשלה (במסים ותמלוגים) בתגליות הנפט והגז ל-52%-62%, לעומת כשליש לפני העברת החוק.
במהלך גיבוש החוק תקפו בחריפות משקיעים ויזמים מסקטור הנפט והגז את פרופ' ששינסקי וכן את שר האוצר, יובל שטייניץ. לאחר העברת החוק יצאו משקיעים קטנים במאבק בטענה לאפליה, ובין היתר עתרו לבג"ץ בקבילה על כך שהשינויים במדיניות התמלוגים והמיסוי בוצעו לאחר גילוי מאגר "תמר", ולאחר שהם נטלו על עצמם סיכון רב במהלך השנים בקידוחים "יבשים" עד לתגלית "תמר".
הסתמכות על מצב משפטי
בעתירות, שהוגשו בין היתר באמצעות עורכי הדין פנחס רובין ויהודה רסלר, נטען כי חוק ששינסקי הוא בלתי חוקתי, הן מכיוון שהוא פוגע בזכויות קניין באופן בלתי מידתי, והן בשל היותו בעל תחולה רטרואקטיבית.
כן טענו העותרים, כי הסתמכו בהשקעתם על המצב המשפטי שקדם לחקיקת החוק, וכי הייתה להם ציפייה לגיטימית הראויה להגנה שההסדרים הפיסקאליים שקדמו לחקיקת החוק לא ישתנו.
לכן ביקשו העותרים כי בג"ץ יקבע כי שינויי החקיקה לא יחולו על מאגרים מסוימים, לגביהם ניתנו להם זכויות נפט שונות לפני הקמתה של ועדת ששינסקי.
לישראמקו , כידוע, יש חזקה במאגר הגז התת-ימי "תמר", אותה רכשה כ-4.5 חודשים לפני הקמת ועדת ששינסקי; גבעות עולם חיפושי נפט גילו את שדה הנפט המכונה "מגד" ליד ראש-העין. הרישיונות ניתנו להם לפני הקמת ועדת ששינסקי.
"סיטואציה חקיקתית שכיחה"
בין מתנגדי המלצות ועדת ששינסקי והחוק שגובש בעקבותיהן נמנתה גם חברת דלק קידוחים שבבעלות יצחק תשובה, המחזיקה בחלקים מפרויקט ים תטיס יחד עם נובל אנרג'י. ואולם, תשובה לא הגיש עתירה כנגד החוק.
שופטי בית המשפט העליון, מרים נאור, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל, דחו הבוקר אחת לאחת את כל טענות העותרים. ראשית, השופטים קבעו כי תחולת החוק אינה נחשבת לרטרואקטיבית. "החוק החדש שנחקק מעלה את שיעור המס על רווחים שיופקו מנפט וגז לאחר חקיקתו. אין הוא חל על הכנסות שהופקו בעבר. די בכך כדי לדחות מכל וכל את טענת המיסוי הרטרואקטיבי", נקבע.
עוד נקבע כי העותרים אמנם השקיעו במציאות של שיעור מס נתון, "אולם החוק וביטול הניכוי הביאו לכך ששיעור המס יגדל. הכנסותיהם העתידיות של העותרים כפופות למשטר המס, שיחול בעת הפקת הרווחים. על כן, החוק הקובע את שיעור המס החדש איננו בעל תחולה רטרואקטיבית. זוהי סיטואציה חקיקתית שכיחה".
כמו כן, בג"ץ דחה את טענת ההסתמכות. "אין מקום לדעתי לקבל מבחינה עובדתית את טענת העותרים, לפיה נוצרה בינם לבין המדינה 'עסקה סטטוטורית' כלשהי המונעת מן המדינה לשנות את מדיניותה הפיסקאלית, או הסתמכות ממשית של העותרים על מצב שכזה", כתבה המשנה לנשיאה מרים נאור בפסק הדין, לו הסכימו שופטי ההרכב הנוספים.
לדבריה, "יש להדגיש כי גם באורח עקרוני אין מקום לקבל את טענת העותרים כי אין לבצע שינוי חקיקתי מעין זה נוכח הסתמכותם. לא אחת נפסק כי למשקיע אין זכות קנויה לכך שמדיניות כלכלית עליה התבסס - תימשך".
בג"ץ גם קבע כי באשר לפגיעה בזכות הקניינית של העותרים, ההסתמכות שלהם על המצב הקיים איננה מוגנת כזכות קניין חוקתית כשלעצמה, ו"הוא הדין גם לציפייה של העותרים כי דיני המס החלים עליהם לא ישתנו".
שופטי בג"ץ ציינו כי אין באפשרותם ומתפקידם להורות לכנסת לשנות את החוק. "אין מקום להורות לכנסת לבצע שינויי חקיקה בסוגיות שמעלה העותר. אין זה מתפקידו של בית המשפט להורות לכנסת לחוקק", נקבע.
נדחתה גם העתירה להגדיל את נטל המס על שותפויות הגז
במסגרת החלטתו היום דחה בג"ץ גם את עתירתו של העותר הציבורי, שמואל קניאל, שביקש להכביד את נטל המס על בעלי זכויות נפט. זאת, בהתבסס על טיוטת ההמלצות של ועדת ששינסקי, שהכבידו יותר את נטל המס על שותפיות הגז - אך לא נכללו בסופו של דבר בנוסח החוק הסופי.
העותר טען כי המדינה העניקה לשותפות במאגר הגז הטבעי "תמר" הקלות ייחודיות במיסוי, שמשמעותן, לדבריו, הינה צמצום הכנסות המדינה בעשרות מיליארדי שקלים. ואולם שופטי בג"ץ קבעו כי גם אם ימים יגידו כי טיוטת ההמלצות הייתה ראויה יותר מבחינה כלכלית מהסדריו של החוק, דין העתירה להידחות, "מן הטעם הפשוט שטענותיו של העותר אינן טענות לפגיעה בזכויות חוקתיות, אלא טענות שעניינן המובהק הוא מדיניות חברתית-כלכלית".
השופטים ציינו כי "העותר איננו טוען לפגיעה בזכות הקניין שלו או של אדם אחר, אלא לפגיעה אסורה בקניינו של הציבור. הוא איננו טוען לאפליה אסורה שלו או של מגזר מסוים, אלא לקיומה של חובת שוויון כללית, האוסרת לשיטתו על אפליה לרעה של הציבור בדרך של הטבות המיועדות למגזר הנפט והגז".
עוד הוסיפו השופטים כי גם טענתו להעדפה פסולה כביכול של מגזר הנפט והגז איננה יכולה להצדיק את הסעדים החוקתיים שהוא עותר להם. "מותר למחוקק לקבוע 'שולי ביטחון' רחבים ואפילו רחבים מדי... יש להביא בחשבון את השפעת החקיקה על נכונותם של משקיעים להשקיע בישראל. זאת ראוי לשקול לא מטעמיהם של העותרים, אלא מטעמיה של המדינה. על כן גם אם 'שולי הביטחון' רחבים מדי, הם אינם מצדיקים את הסעדים המבוקשים. הסוגיות שמעלה העותר הן סוגיות שבמדיניות. די בכך כדי לדחות את העתירה", נקבע.
שטייניץ: "משאבי הטבע שייכים לכלל האזרחים"; יחימוביץ': "העתירות היו מחוצפות"
שר האוצר, יובל שטייניץ, הביע שביעות-רצון מהחלטת בג"ץ. לדבריו, "זוהי החלטה חשובה המכירה במהלך ההיסטורי שהובילה ממשלת ישראל למען אזרחיה. משאבי הטבע של המדינה שייכים לכלל האזרחים, ולא רק בתחום הגז והנפט. אני שמח שהחלטת בג"ץ הכירה בדרך הסדורה, המובנה וההגונה שבה גובש חוק ששינסקי".
יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', ממובילות המאבק להעלאת המסים והתמלוגים על תגליות הנפט והגז, מסרה: "אני מברכת על החלטת בג"ץ ועל דחיית טענותיהן המופרכות של חברות הגז. הטיעון כי חקיקת ששינסקי היא חקיקה רטרואקטיבית היה מחוצף וחסר בסיס מלכתחילה. למדינה זכות מלאה לתקן את מדיניות המיסוי שלה ולשנותה, בעיקר כאשר היא בלתי סבירה ופוגעת בציבור. אותן חברות ממש לא התלוננו על רטרואקטיביות כאשר מס החברות ירד באופן חד והכפיל את רווחיהן".
פרופ' איתן ששינסקי מסר: "אני מברך ושמח על החלטת בג"ץ, שהתקבלה פה-אחד. אני שמח שהמדינה מקבלת את חלקה הראוי בתמלוגי הגז, ואני רואה שהענף הזה ממשיך להתפתח כל הזמן, וזה מוכיח כי הטענות שנטענו נגדנו, שאנחנו נפגע בפעילות של הענף, היו חסרות בסיס".
עו"ד פנחס רובין, שייצג את ישרמקו בעתירה, מסר: "בית המשפט אמר את דברו. אין לנו אלא לכבד את פסיקתו, הגם שטענתנו היו שונות. מי שמפרש את הדין במדינת ישראל הוא בית המשפט העליון, וכך צריך להיות, בין אם הדבר מתיישב עם טענותינו ובין אם לאו".
ההכנסות הצפויות ממאגרי הגז
עיקרי חוק ששינסקי
* שיעור התמלוגים הקבוע בחוק הנפט ימשיך לעמוד על 12.5%, ולא ישונה.
* בנוסף, על רווחי נפט ממיזם נפט ישולם "היטל רווחי נפט" על-פי החוק החדש, בגובה סכום כל שיעורי ההיטל היחסיים בשנת המס מחולק ב-12.
* לא ייגבה היטל לפי החוק בטרם תכוסה ההשקעה, בתוספת 50% רווח (הכנסות בשיעור 150% מההשקעה). שיעור ההיטל במדרגה ראשונה זו הוא 0%.
* לאחר שיכוסו ההכנסות והרווח הקבוע בחוק, מוטל ההיטל באופן פרוגרסיבי, בהתאם לרווחים שנצברו ולשיעור מס החברות המוטל על זכייניות הגז.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
