המשורר יצחק לאור הוא לא בנאדם שאוהבים לאהוב. אני לא מכירה אותו אישית, אבל העובדה שהוא מגדיר את עצמו "שמאל פלסטיני" שמתנכר למדינת ישראל, והעובדה שמספר נשים טוענות כי הטריד אותן מינית, לכאורה, טענות שלא הגיעו לבית המשפט והוכחשו על-ידו, לא מעוררות בי שום רצון להכיר אותו.
אבל זה לא אומר שיש הצדקה להחרים את שיריו.
השנה החליטו במשרד החינוך לכלול את שירו, "אהבת הארץ", בתוכנית הלימודים לבגרות בספרות בתיכונים, דבר שהקים צעקה גדולה בקרב ארגוני ימין שמחו נגד הבחירה ומחאה סוערת, מצד אלה שטענו שמטריד נשים אינו ראוי להיכלל בתוכנית הלימודים של ילדי ישראל.
במשרד החינוך נבהלו והודיעו כי יבחנו את הכללתו מחדש.
ואני שואלת, מה הקשר - האם אנחנו צריכים להחרים יצירות אמנות בגלל שהאמן שיצר אותם הוא חרא בנאדם? כי אם נלך לפי הקריטריונים האלה, התרבות העולמית תהיה דלה ומשעממת, שהרי אומנים גדולים הם בדרך-כלל לא טיפוסים נורמטיביים, אלא כאלה שהנשמה שלהם שרוטה לעומק.
תארו לעצמכם איך היינו נראים בלי נתן אלתרמן, שניהל מערכת יחסים עם המאהבת לנגד עיניה של אשתו, או אלכסנדר פן שבגד על ימין ועל שמאל וחיבב אלכוהול, דוד אבידן, שגם שיריו הוכנסו השנה לתוכנית הלימוד, ואישיותו היתה שנויה במחלוקת, או נתן זך שידוע במזגו החם. ומה עם ארנסט המינגווי שהיה שתיין, וסלבדור דאלי, פרובוקאטור ידוע, לודוויג ואן בטהובן, וירג'יניה וולף, ולאונרדו דה וינצ'י שסבלו מהפרעות נפשיות, והרשימה עוד ארוכה וכוללת את מיטב מכישרונות האנושות.
שיסגרו חשבון במקום אחר
צריך להפריד בין היוצר ליצירתו. ברגע שסיים אותה, היא מקבלת יישות עצמאית, שעומדת בפני עצמה, מנותקת ממי שכתב אותה ושייכת למי שצורך אותה. הקורא או המתבונן משליך עליה את עולמו הפנימי והוא זה שנותן ליצירה את האינטרפרטציה האישית שנכונה לנקודת הזמן שבו הוא חווה אותה.
הפרמטרים החינוכיים והספרותיים הם שהובילו את הוועדה המקצועית של משרד החינוך לבחור ב"אהבת הארץ" לתוכנית הלימודים לבגרות בשירה. איני מאמינה שמישהו בוועדה חיטט בתולדות חייו של היוצר, כדי לבדוק אם פרט בביוגרפיה שלו עלול לעצבן. והלא ברור שבכל ביוגרפיה, תמיד יהיה אלמנט שירגיז מישהו.
אם הארגונים הפמיניסטיים רוצים להחרים את לאור, בבקשה. זכותם. אם מישהו מהימין יחליט שאין לו עניין לקנות את ספריו ולהציב אותם בספרייה שלו, זכותו כמובן. אבל חבל שמשרד החינוך יכניס לארנסל שיקוליו דברים לא ענייניים.
לאור ראוי להיכלל בתוכנית הלימודים ולנוער מגיע ליהנות משיריו. אם יש למישהו חשבונות איתו, שיסגור אותם במקום אחר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
