צפו לספטמבר סוער

אחת הבעיות שמסכנות את האיחוד האירופי היא אובדן המשילות של ממשלות יוון וספרד, שמתבטא בגידול בהעלמות המסים ובמספר העובדים שמהגרים לגרמניה, לצרפת ולמדינות אחרות. שתי התופעות הללו מקטינות את התוצר של יוון וספרד ומאלצות את הממשלות שלהן לגבות מסים גבוהים יותר מהאוכלוסייה שעדיין נשארת ומשלמת מסים.

ואולם, העלייה במסים גורמת לתחושה של חוסר שוויוניות ולהחרפה בתחושות המרמור של האזרחים. לכן הממשלות נחלשות עוד יותר, והמפלגות שתומכות במדיניות המסכנת את יציבות גוש האירו מתחזקות על חשבונן.

ביוון, מפלגת האופוזיציה הראשית, סיריצה, קוראת לציבור לצאת לרחובות בסתיו הקרוב. לטענתה, הפוליטיקאים בממשלה רימו את הציבור כי לפני הבחירות הם הבטיחו לפתוח את ההסכמים שנחתמו בעבר כדי שיוון תוכל להמשיך לקבל גם הלוואות וגם לבטל חלק מתוכניות הקיצוצים.

הפוליטיקאים של סיריצה חוזרים ומספרים למצביעים כי במקום לעשות זאת, הממשלה מעדיפה להיכנע לאירופים, ולכן היא מטילה עוד מסים ונמנעת מלדווח לציבור על ההיקף האמיתי של תוכניות הקיצוצים שעוד מתוכננות.

הטענות של סיריצה זכו לחיזוק כשהממשלה נאלצה להודות כי הקיצוצים האחרונים לא יספיקו, ולכן במקום להוריד את המע"מ, כפי שהוצע בעבר, היא מתכננת להטיל מסים נוספים ולהוציא עובדים במגזר הציבורי לחופשות כפויות, כדי לצמצם את משכורתם.

זה מוביל לכך שצפוי ליוון ספטמבר סוער, והסערה הזאת עשויה לצמצם עוד יותר את מספר היוונים שעוד יהיו מוכנים ומסוגלים לשלם מסים.

בספרד הסיבות לאובדן האמון בממשלה שונות מאשר ביוון, אבל מובילות לאותה תוצאה. בספרד יש לאנשים במחוזות השונים מסורת של חוסר אמון כלפי השלטון המרכזי. הניסיונות האחרונים של הממשל המרכזי לכפות יותר אחידות ומשמעת תקציבית על המחוזות השונים הוביל לכעס, והכעס הזה הוביל לכך שמנהיגי ארבעה מחוזות עזבו את הדיונים עם נציגי הממשלה, בטענה כי הממשלה מפלה את תושבי המחוזות כדי להיטיב עם תושבי מדריד.

כמובן שהאזרחים בקטלוניה, בולנסיה ובשאר המחוזות מבינים את המסר, ולכן ישנה התגברות של הפגנות בספרד ושל תופעות העלמת המסים והגירה למדינות אחרות כדי להתחמק מהשלטון.

יעדיפו להעלים יותר

שאר מדינות אירופה עוקבות בדאגה אחר תהליכים אלה. לא במקרה אמרה ראש קרן המטבע הבינלאומית ושרת האוצר לשעבר של צרפת, כריסטין לגארד, שאין לה סימפתיה ליוונים, מכיוון שהם מתחמקים מתשלום מסים כדי שלא להחזיר את החובות שלהם.

באופן לא מפתיע, האמירה של לגארד עוררה זעם קשה ביוון, בעיקר אחרי שהתברר כי כעובדת קרן המטבע היא פטורה מתשלומי מסים. אך הזעם של היוונים מופנה לא רק כלפי המנהיגים שמדברים בגנותם. בעקבות הצעה של ממשלת גרמניה לשלוח פקחי מס ליוון כדי לסייע ליוונים בגביית מסים, החלו היוונים להתייחס לכל גרמני כגובה מסים בתחפושת, מה שהוביל לכך שגרמנים מרגישים בלתי רצויים ביוון והמלונות היווניים סובלים ממחסור בתיירים מגרמניה.

התגברות הרגשות האנטי-גרמניים אינה מוגבלת רק ליוון. גם בספרד ובאיטליה כבר משווים בין הממשלה הגרמנית לבין הממשל הנאצי, ומדברים על כך שיש להתנגד לרצון של גרמניה לכבוש את אירופה פעם נוספת. כשזו רמת האמון בין העמים השונים ביבשת, המנהיגים מבינים שקשה יהיה לשמור על אירופה מאוחדת.

למזלנו, משרד האוצר בישראל מבין שהעלמות מסים יוצרות בעיה בתקציב, וכדי לסגור את החוסרים בתקציב הוא מתכוון לא רק להטיל מסים ולצמצם שירותים חברתיים, אלא גם להגביר את גביית המסים ממעלימי הכנסות.

אולם כאשר יתברר כי כמו ניסיונות קודמים, גם הניסיון הזה למסות את מעלימי המסים נדון לכישלון, הממשלה תצטרך להטיל עוד מסים ועוד קיצוצים. מכיוון שהקיצוצים הללו יפגעו באוכלוסייה שממילא מרגישה מקופחת, ייתכן כי הניסיון של משרד האוצר להקטין את ההעלמות המסים יוביל לכך שהאזרחים בארץ יעדיפו להעלים יותר מסים.

במקרה כזה, במקום להתרחק מהסכנה של משבר כלכלי, ישראל תעשה צעד אחד בכיוון של ספרד ויוון.

הכותב הוא כלכלן התנהגותי ופוליטי, המכללה האקדמית נתניה.