איומים ורווחים

בשנה אחת התהפכה המדינה. מהילולת רוטשילד למקלטים אטומיים. מ-2-3 שקלים עודפים לגביע קוטג' חתכנו ל-9, 13 שמא 14 מיליארד שקל עלומים בתקציב הביטחון. ממיליון, אולי 400,000 או 10,000 מפגיני חברה באוגוסט שעבר, עברנו באוגוסט הזה למספרים לגמרי אחרים, 500, או 5,000, אפשר 50,000 ויותר נפגעים מהטילים שהאיראנים יעיפו עלינו. או מיד, בקרוב, אחרי שטייסינו המופלאים יפגעו במתקני האטום שלהם, או, אם נחכה, פי כמה בפצצות האטום שהם מפתחים עבורנו.

הכול תלוי. תלוי מי אומר. תלוי מי סופר. תלוי באג'נדה. במטרות. בכאבי האגו או ברוממותו. בסלקטיביות המוסרית. גם בכסף. ביטחון, חברה, צדק, אטום, עוני, מילים רמות שמאחוריהן מסתובב הרבה מאוד כסף. מטרמפיסטים רהוטי - מלל שרצו לעשות קופה אישית מהמחאה החברתית, לתקציב ביטחון שאף אחד, גם לא משרד הביטחון ומשרד האוצר, באמת יודע, או רוצה לדעת, לספור את המיליארדים שבו. מכאן ועד לעלות הפצצה ישראלית באיראן והפצצת נגד - הדרך קצרה. "עשור כלכלי אבוד" מצד אחד, ו"קטסטרופה קיומית" מצד שני. כסף, מעמד, כבוד, תמורה אישית, מתחבאים בגאון גם מאחורי הדברת-פטפטת, וה"אכפתיות" של בכירים מכאן ומשם, הבאים לביטוי בכותרות בתקשורת המחרחרות ומרתיחות את פרשת האטום האיראני בקיץ הזה.

בקיץ הזה עברנו מאוהלים פרוסים בבלגן, לקווים מקבילים שלעולם לא נפגשים. תקציב ביטחון ותקציב חברה. שלושה חודשים בתור לניתוח לב - או עוד כיפת ברזל בעוטף עזה וצפת. פנסיה מגיל 43 לפקידים במדים או קצבאות ילדים וזקנה. איראן וישראל. ישראל וארצות הברית. ברק אובמה ובנימין נתניהו. ביבי ואהוד ברק. איומים ורווחים - הסנקציות של המערב על איראן העלו את מחירי הנפט, ומזה מרוויחים האיראנים, שממשיכים למכור. שיח אטומי ושיח פוליטי.

מה בדיוק אמר או לא אמר דוח ברודט, 2008, על תקציב מערכת הביטחון? הנה הודעת מערכת הביטחון אתמול: "איננו מבקשים תוספת תקציב, אלא אך ורק את יישום דוח ברודט ריאלי כפי שאושר בממשלה". לעומתו, מצגת האוצר המראה פער של 9.2, או 11.4 מיליארד שקל בהוצאות הביטחון לעומת קביעות ברודט. או שמא פער של 13 מיליארד על-פי חישוב מחלקת המחקר בבנק ישראל. אפילו סטנלי פישר, גנרל -כלכלה, מתבלבל. בישיבת הממשלה, אתמול, ד', אמר שמערכת הביטחון עמדה בהתחייבויות שלה, מיד אחרי כן, יצאה הבהרה כי הנגיד לא התייחס כלל לדרישות ההתייעלות, 30 מיליארד בעשור, שכן אלה לא ידועות לו כלל (כספי התייעלות אמורים להישאר בתקציב מערכת הביטחון ולפנות למימון התעצמות).

קווים מקבילים ביחסי ישראל וארה"ב. קשר ישיר בין האטום האיראני לבחירות בארצות הברית (נובמבר השנה) ובחירות בישראל (מתי?). בין אינטרסים אמריקניים לאינטרסים ישראליים (זהים או מנוגדים?). דמוקרטים ורפובליקנים. ברק אובמה ממשיך לצנוח בסקרים - הגיע השבוע ליתרון של 3% בלבד על מתחרהו מיט רומני. נתניהו - נופל בסקרים, אבל נשאר בראש. דפני ליף, איציק שמולי ויוסי יונה הוחלפו בקיץ הזה בליאון פאנטה ומרטין דמפסי, שר ההגנה וראש המטות המשולבים האמריקנים.

אז למה התכוון פאנטה כשתדרך השבוע, ביושבו לצד דמפסי, שישראל היא מדינה ריבונית וזכותה להגן על עצמה והוא בכלל "לא מאמין" שבירושלים כבר החליטו אם לתקוף או לא? זה אומר שהוא מאיים או מפרגן? למה רמז דמפסי כשאמר בקרירות גנרלית "אני לא יכול לדעת מה היכולות של הישראלים, אבל אני מעריך שנכון לומר שהם (הישראלים) יכולים לעכב את התוכנית הגרעינית של איראן, אך לא להרוס אותה?". זה אומר שהם יעזרו, או יישבו מהצד וייבשו אותנו אם נתקוף ואחמדינג'אד יתקוף בחזרה? ואולי זה אומר: תמשיכו ללחוץ ןלאיים בתקיפה כדי שהסנקציות יוחרפו, שהרוסים והסינים יצטרפו גם הם?

קווים שלעולם לא ייפגשו גם בתקשורת, הטוענת להובלת "דיון ציבורי". "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות". עיתונות מטעם בעד נתניהו - ועיתונות מטעם נגד נתניהו. סביבם ישראלים קשורים לאמריקנים המתדרכים ישראלים, וישראלים, גם ביטחוניים, המתדרכים אמריקנים. בין לבין שמאל רדיקלי בכסות אקדמית בכירה יוצאים בקריאה לטייסי חיל אוויר שיפרו פקודה לתקוף באיראן, ותוקפת אותם מנהיגת השמאל שלי יחימוביץ "זוהי קריאה למרי, חציית קו אדום..."

נשאר רק לזמזם את מאיר אריאל: עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.

stella-k@globes.co.il