עשרות תושבים בזכרון-יעקב גילו שנעלמה להם הגינה

אדם מטפח את הבית שרכש במיטב כספו, את חצרו וגינתו במושבה יוקרתית ואז מגלה לפתע שבמסגרת תוכנית חדשה לשער הכניסה ליישוב, שבתחומה ייבנו גם שטחי מגורים לתושבים חדשים, וכן מסחר, תיירות ונופש, ייגזלו חלקים נכבדים מחצרו. זה בדיוק מה שקורה ומקומם בימים אלה עשרות תושבים מרחובות ז'בוטינסקי והעלייה בזכרון יעקב.

"פעולה במחשכים"

דיירים משני הרחובות מתארים בהתנגדות שהגישו לתוכנית הכניסה המזרחית לזכרון יעקב, איך נדהמו לגלות בתוכנית המופקדת שקניינם נרמס "ללא כל צורך וסיבה", בייחוד לאחר שמחלקותיהם הופקעו כבר שטחים משמעותיים בעבר.

בהתנגדות, שהגישו לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז חיפה באמצעות עוה"ד ענת בירן, אפרת לרנר וגליה בן שהם, טוענים הדיירים שהתוכנית במתכונתה המופקדת פוגעת אנושות בכל חלקותיהם ומפקיעה שטחים נרחבים ללא כל הצדקה תכנונית, "הנהנים מהפקעות אלה הם בעלי קרקע אחרים בתחום התוכנית, שמקרקעיהם מיועדים לבנייה חדשה... ושמנסים למקסם את רווחיהם על חשבון המתנגדים".

מטרתה של תוכנית הכניסה המזרחית לעיר, שהופקדה להתנגדויות, היא חידוש פניה של הכניסה המזרחית לישוב, והיא מתייחסת לשטח שבין דרך רבין, רחוב הנדיב ורחוב ז'בוטינסקי, מצפון לשכונת מול היקב. מהות התוכנית היא התוויית תכנון מתארי שינחה את קישור הכניסה המזרחית עם מרכז המושבה ופיתוח שטח של כ-170 אלף מ"ר לצורכי מגורים (198 דירות בצפיפות של 4-6 דירות לדונם), מסחר (1,540 מ"ר), תיירות (3,855 מ"ר), מגורים משולב עם תיירות (13,357 מ"ר כולל 66 דירות), מסחר משולב עם תיירות (4,075 מ"ר) ועוד.

אלא שבמסגרת התוכנית גם יופקעו שטחים משמעותיים מתוך חלקות של תושבים, שחלקם מתגוררים במושבה עשרות שנים, וחלקם סיימו לבנות את ביתם רק בשנים האחרונות. "הכביש יתקרב בחלק מהמקרים ממש עד קירות הבתים", כותבים המתנגדים, "היעדר מרחק מינימלי בין הבתים לכביש ימנע את המשך המגורים הסבירים בהם, יתבטלו חניות קיימות, יופקע שטח נוסף בעורף החלקות לצורכי תשתיות וליצירת טיילת נוף ויאושרו שימושים פוגעים בסמיכות מיידית, לרבות מבנים למסחר ומבני ציבור מצפון והסתרת הנוף על ידי אזור מגורים ממזרח".

המתנגדים, שחשים פגועים מההפקעה המתוכננת, מציינים שלא שיערו שבמדינה מתוקנת ודמוקרטית, "שזכות הקניין הוכרה בה כזכות יסוד", יכולה רשות לפגוע "פגיעה כה קשה ומיותרת" בקניינם, באופן עיוור וללא כל בחינה בצורך האמיתי של ההפקעה, ו"ללא שנערך איזון הולם בין התועלת המוגבלת שתיגרם לציבור, ככל שתיגרם, כתוצאה מההפקעה, לבין הרס חייהם של עשרות תושבים ותיקים של זכרון יעקב".

המתנגדים מעירים כי "אין עוררין שהפקעה הינה הפגיעה החמורה ביותר בקניינו של אדם, ובהתאם לסעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו התשנ"ב 1992, אישור הפקעה על ידי רשות מינהלית מחייב בחינה מדוקדקת של התשתית העובדתית והפגיעה הצפויה בבעלי הקניין הפרטי לעומת התועלת שתצמח ממנה לכלל".

למרות שהדיונים בתוכנית נמשכו שנים ארוכות ועברו גלגולים רבים, אומרים המתנגדים, נמנעו מוסדות התכנון הרלוונטיים משיתופם בהליכי התכנון "והעדיפו פעולה במחשכים".

לשיטתם, יש לגרוע את חלקותיהם מתוך גבולות התוכנית, והיות שמדובר בתוכנית מתארית לתכנון עתידי, אין כל היגיון בהכללת חלקותיהם, שהינן בנויות כבר בפועל. הם מבקשים לבטל את ההפקעה ברוחב שלושה מטר לאורך רחוב ז'בוטינסקי, לאחד קווי תשתיות לאורך הדרך החדשה, ולבטל את הסימון לרצועת תשתיות בשטחיהם. בנוסף הם מתרעמים על הבינוי לגובה מזרחית לשטחיהם, "באופן שיסתיר את הנוף לחלוטין", ועל שטחי המסחר והמבנים למוסדות ציבור שייבנו מצפון לבתיהם.

טענה נוספת שעולה בהתנגדותם של התושבים, היא שבתוך שטח התוכנית קיימת רשת מנהרות ומערות היסטורית, שטרם נערכו בדיקות לגביהן. "התוכנית המופקדת מתעלמת לחלוטין מקיומן של המערות והמנהרות", הם מוסיפים, "וטרם קביעת השימושים המותרים בתוכנית יש לבצע סקר מקיף בתוך גבולות התוכנית, ובהתאם לממצאיו יש לסמן את המערות והמנהרות כאתרי מורשת לשימור ולקבוע לגביהן הוראות מתאימות".

ברגישות והתחשבות

ראש המועצה המקומית זכרון יעקב, אלי אבוטבול, אומר שתוכנית הכניסה המזרחית למושבה הוכנה שנים רבות לפני שנבחר לתפקיד. "כשנכנסתי התוכנית כבר היתה בשלבים מתקדמים ומה שעיכב אותה שנים רבות היה ריבוי הבעלים, שכל אחד מהם רצה לפתח את האזור כראות עיניו. התוכנית חשובה ומשמעותית לזכרון יעקב, היא כוללת את ציר הכניסה למושבה, בנוסף לטיילת חדשה ומדרחוב.

"קיבלתי לידיי את ההתנגדויות וכבר תוך כדי תכנון הבעתי את דעתי שיש צדק בחלק מדברי המתנגדים ולכן אביע את עמדתי גם במסגרת ההתנגדויות על מנת שלא לפגוע בצורה לא מידתית בתושבים. ברור לכולם שאין ברירה אלא להרחיב את רחוב ז'בוטינסקי לצורך ציר הכניסה, ועכשיו חלק מהמתנגדים מבקשים שלא ירחיבו את הכביש, אולם הוא מופקע מזה 30-40 שנה. המתנגדים מבקשים שלא לממש את ההפקעה, אך יש לראות גם את האינטרס הציבורי.

"אני חייב להקשיב להתנגדויות וחלק מהן צריכות להתקבל ויש לאמץ אותן, אבל חלק מההתנגדויות מתייחסות להיבטים תכנוניים שלא ניתן לקבל. אנחנו פועלים פה ברגישות רבה לתושבים תוך כדי ההתחשבות גם באינטרס הציבורי".