הפתעה מרעננת בנתונים הכלכליים שהתפרסמו בשבוע שעבר, הן בגוש האירו והן בישראל. היצוא בגוש האירו עלה זה החודש השני ברציפות, כשגרמניה עדיין נותנת את הטון וסוחבת את הגוש על כתפיה החסונות, אולם גם צרפת, איטליה וספרד דיווחו על עלייה בהיקף היצוא שלהן.
ובישראל, נתוני צמיחה שהפתיעו את הכלכלנים ואת מקבלי ההחלטות בצמרת המדינית. נתוני התמ"ג לרבעון השני הצביעו על עלייה חדה יחסית בקצב הצמיחה ביחס לרבעון הראשון. צריך כמובן לזכור שמדובר באומדן ראשוני בלבד ואין צורך למהר ולחגוג כי כולנו זוכרים היטב את הרבעון הראשון בו אומדן ראשוני שהצביע על עלייה הפך לפתע לירידה. אולם אין ספק שהעלייה מהווה משב רוח מרענן לנוכח התחזיות הפסימיות במשק. גם המדד המשולב המשיך להצביע על התרחבות מתונה במשק וזה כנראה יימשך גם בחודשי הקיץ לנוכח הנתונים המצביעים על התנפלות הישראלים על שדות התעופה, הקניונים, אתרי הבילוי וכמובן הנדל"ן.
האומנם ימי פומפי האחרונים?
אין ספק כי המכנה המשותף לשיפור בנתוני שתי הכלכלות הינו התרחבות היצוא כתוצאה מהיחלשות המטבע המקומי. האירו נסחר במהלך הרבעון השני ברמות שפל סביב 1.23 דולרים בממוצע ואילו השקל המשיך במסע ההיחלשות בו החל באוגוסט 2011. מלחמת המטבעות הגיעה לשיאה לאחר שארה"ב יצאה בתכנית ההרחבה הכמותית QE2.
מדינות העולם הבינו שהבדיחה הזאת היא על חשבונן והחלו להתמודד בכלים שונים לנוכח השתוללותם של בנקי ההשקעות וקרנות הגידור שלפתע הוצפו בכסף מתנת הדוד בן. נושא מחירי הסחורות טרם טופל בצורה ראויה ואת ההשלכות לכך מרגיש היטב כל העולם. לעומת זאת המלחמה בהשתוללות חסרת ההיגיון של שערי המטבע נחלה הצלחה זמנית וכל מדינה שהצליחה להחליש את המטבע שלה הראתה גידול עקבי ביצוא.
אם נתעלם לרגע מסין, שבמשך שנים מתערבת באגרסיביות בקביעת שערי המטבע שלה על מנת להגן על היצוא והייצור המקומי, ניתן לומר שברזיל, ששר האוצר שלה גואידו מנטגה טבע את המושג מלחמת המטבעות, היא הלוחמת הנחושה ביותר להגנה על המטבע שלה. מנטגה שב ומכריז בכל הזדמנות שברזיל תמשיך להשתמש בארסנל מגוון ומפתיע של כלים על מנת לתמוך ביצוא באמצעות החלשת המטבע המקומי.
הספקולנטים מבינים זאת היטב ולאחרונה מעדיפים להתרכז במשחקיהם במטבעות של מדינות פחות לוחמניות; התוצאה: היצוא של ברזיל הוכפל בשנים האחרונות מרמה של 10 מיליארד דולר בחודש ל-20 מיליארד, למרות המשבר העולמי. גם שווייץ הכריזה מלחמה על סוחרי המטבע והיצוא שלה רשם גידול מרשים בשנה האחרונה. גם שם נפגעה התעשייה המקומית מעוצמתו של הפר"ש. אתרי הסקי דיווחו על ירידה חדה בתפוסה ובהכנסות ולא חסרו סיפורים על שוויצרים החיים בסמוך לגבולות החוצים את הגבול כדי לערוך קניות בסופר באירו.
אם מישהו היה עדיין זקוק להוכחה, הגיעו נתוני השבוע שעבר וסיפקו אותה - למדינה שכלכלתה מושתתת על יצוא חשוב לעשות כל מאמץ על מנת להחליש את המטבע שלה. הכרזתו המפתיעה של מר קון צ'ו, אסטרטג המטבעות של בנק ההשקעות ברקליס, שהשקל ישוב להתחזק וייסחר לעומת הדולר בשער 3.77 שקלים ולעומת האירו בשער 4.31 שקלים היא רק יריית פתיחה ואתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שלאחריה יגיעו יריות נוספות של חבריו מהבנקים הזרים חובבי השקל שיציפו אותנו באנליזות כאלו ואחרות ששורתן התחתונה - לא משנה מה יהיו הנתונים, השקל יתחזק.
האם יש להתייחס לאנליזות אלה ברצינות? ניסיון העבר מוכיח כי ראוי שבנק ישראל והאוצר יתייחסו אליהם ברצינות וייערכו מבעוד מועד על מנת למנוע תרחיש שכזה. קל מאוד לחשב מה יהיה מצב היצוא אם השקל ישוב להתחזק לעומת שני המטבעות המהווים את יעדי היצוא העיקריים של מדינת ישראל, שלא לדבר על כושר התחרות של התעשייה המקומית. אם רוצים שלמרות המיתון יישמרו כאן 3% צמיחה, חייבים דולר ב-4.2 שקלים ולא ב-3.7 שקלים.
• יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
• yf@energyfinance.co.il
• אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
• החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
