דברי ימי רשות השידור הם דברי ימי מלחמת המעמדות הפנימיים בה. בחסות מפלגות השלטון השונות ניצבו בכל תקופה מדכאים ומדוכאים זה מול זה בניגוד מתמיד, ניהלו מאבק בלתי פוסק, לעתים נסתר, לעתים גלוי.
התנהלות הרשות היא פרי תהליך התפתחות ממושך של שורת תמורות בשוק התקשורת המקומי, אבל גם בשינויים התכופים במפה הפוליטית. הקשר הגורדי בין הדרג הפוליטי להנהלת רשות השידור, בשילוב אובדן הבכורה של ערוץ 1 לטובת ערוץ 2 וערוץ 10 לפני שני עשורים, הביאו למצבה הנוכחי.
ביום חמישי לפני שבועיים, לאחר תקופה ארוכה מאוד שמליאת רשות השידור, הגוף שאמור לפקח על התנהלות הרשות, מילאה פיה מים בכל הנוגע להתנהלות של בכירי הרשות, תקפו במליאה את החלטת המנכ"ל יוני בן-מנחם, ומנהל הרדיו מיקי מירו, "להצניח" מגישים "מאזנים" לצד המגישה קרן נויבך.
לדיון במליאה הגיע גם העיתונאי הוותיק ונציב תלונות הציבור (אומבודסמן) האחרון ברשות השידור, אלישע שפיגלמן, שהפתיע בדבריו הבוטים. שפיגלמן, שסיים רק לפני כחודשיים קדנציה בת 5 שנים בתפקידו ברשות השידור, תקף באופן חסר תקדים את בן-מנחם ומירו. "הנהלת רשות השידור פועלת מנקמנות אישית, כמו המנכ"ל לשעבר שטיפח אותה", אמר אז שפיגלמן, בהתכוונו לג'ו בראל שהודח ב-2005, לאחר דוח קשה של מבקר המדינה. "אתם יורים ברגל של הרשות", המשיך שפיגלמן, בעודו מפנה מבטים לחברי ההנהלה, "מי אתם בכלל? מיקי, אתה ירדת מהפסים. להגיד שנויבך לא אחראית?!".
42 שנותיו ברשות השידור, בתפקידים שונים, וכמובן בתפקידו האחרון כנציב תלונות הציבור, מעניקים לשפיגלמן פרספקטיבה רחבה על התנהלות הרשות ומנהליה לאורך השנים.
- מה "הקפיץ" אותך באותו דיון במליאת רשות השידור?
"מי שקיבל את ההחלטה לשלוח את מנחם בן לאזן את קרן נויבך הוא חסר יכולת חשיבה. זו הלשון הכי עדינה שאני יכול להשתמש בה. מנחם בן הוא אדם ללא ניסיון ברדיו או בהגשת תוכניות, והוא הוכיח את עצמו כהזוי למחצה בהופעות שלו בטלוויזיה, והיה צפוי שהוא רק יקלקל. כלומר, מדובר במינוי שלא היה בו אפילו צל של חשיבה על איך לשפר את התוכנית. להיפך, היה בו מעין ניסיון לקלקל תוכנית מצליחה. כשמנהל רדיו, שהוא מי שאמור להיות האוטוריטה לרדיו, ממנה אדם שברור שהוא רק יכול להזיק, זה מעיד דברים לא פשוטים על יכולת החשיבה של המנהל הזה.
"אבל מה שהכי 'הקפיץ' אותי באותה ישיבה, זה שרשות השידור מנוהלת היום על-ידי 'כנופיה'. כל הקבוצה הזאת של זליג רבינוביץ' (עוזרו הבכיר של מנכ"ל הרשות הנוכחי, ר"ב) וחבריו מנהלת את הרשות כאילו זה היה העסק הפרטי שלה. כל מי שקשור למנכ"ל הקודם, מוטי שקלאר, מוקצה מחמת מיאוס. השיקולים הם לא רק שיקולים מקצועיים. בכוונה אני אומר 'זליג וחבריו' ולא 'יוני וחבריו', כי הדמות הדומיננטית היום ברשות היא זליג, שהוא עושה דברו של בראל. אנשים נבחרים לתפקידים גם לפי הקרבה לזליג ולפי המלצותיו. בין אם לתפקידי ניהול ובין אם לתפקידים של מגישים. מאחר שנוכחתי שזה המצב, חשבתי שחשוב להגיד את זה, כי אני משוכנע שהחבורה הזאת מוליכה את רשות השידור בכיוון רע מאוד".
"משקל כבד לקשרים"
- תמיד היו מינוים בעייתיים ופוליטיים ברשות. מה חדש?
"זה נכון שתמיד היו מינויים תמוהים, אבל היו גם הרבה מאוד מינויים טובים. בוא נגיד שקירבה אישית או אחרת למנהל הייתה יכולה לעזור, אבל זה לא היה הקריטריון היחיד. מי שחושב שהמכרזים או המינויים בעבר היו לגמרי נקיים הוא תמים. אני לא תמים, ראיתי את כל המינויים ברשות השידור ואני יכול להעיד שניתן בעבר משקל יתר לכישורים. קשרים בצמרת תמיד הועילו אבל ללא כישורים לא היית מתמנה לתפקיד. היום המצב הוא שזה לא חשוב אם יש לך או אין לך כישורים, הדבר הראשון שבודקים זה הקשרים שלך ואם אתה מומלץ על-ידי זליג וחבריו - בן-מנחם, מירו ומשה נסלטבאום".
- מצד אחד אתה אומר שאתה לא זוכר מקרים כאלה של מינוי מקורבים ומצד שני אתה מזכיר את ג'ו בראל, שתקופתו זכורה בעיקר "הודות" למינויי מקורבים ורדיפת "מתנגדים".
"התקופה של בראל הייתה כזאת, אבל בתקופה של בראל לא היו מכרזים חוקיים לכאורה, אלא מינויים ישירים. עוד דבר שאמרתי להם שם, (במליאת רשות השידור לפני שבוע וחצי, בדיון על נויבך, ר"ב), הוא שבעוד שאת המנכ"ל הקודם היכו בשוטים, אנחנו נכה אתכם בעקרבים. כשאמרתי 'המנכ"ל הקודם' התכוונתי לבראל, והחבורה הזאת, חבורת זליג, זו בעצם חבורת בראל. זאת אותה חבורה שבראל מינה בעצמו וזו אותה חבורה שמוציאה אל הפועל בצורה מוגזמת את מה שבראל תיכנן לעשות - להבטיח שרשות השידור תהיה שופרו של ראש הממשלה אריק שרון. היום החבורה הזאת מבטיחה את אותו הדבר לנתניהו".
"אבל יש בכל זאת הבדל בינם לבין לבראל", מדגיש שפיגלמן, "החבורה הנוכחית עומדת על המקפצה למעלה, משתינה לבריכה למטה וצועקת תוך נפנוף ידיים: 'תראו אותנו, תראו אותנו'. בראל לפחות עשה את זה בשקט".
גם היחס לשפיגלמן ולתפקיד שבו הוא נשא עשוי ללמד על התנהלות הרשות בתקופה האחרונה. ב-31 במאי סיים שפיגלמן את תפקידו אך מכיוון שעדיין לא נערך מכרז לתפקיד נציב פניות הציבור, התנדב שפיגלמן להישאר עד שיימצא לו מחליף. הצעתו של שפיגלמן לא נענתה. לא בחיוב ולא בשלילה.
- למעשה הודחת מהישיבות של הוועד המנהל והמליאה?
"בשלב מסוים אמיר גילת (יו"ר הרשות, ר"ב), הפסיק להזמין אותי לישיבות הוועד המנהל אבל המשיך להזמין אותי לכל הוועדות האחרות. כשהבחנתי בזה, אמרתי לו שחלק מהתפקיד שלי זה להשתתף בישיבות האלה ואז הוא אמר לי 'כמובן - אוי באמת טעיתי, התבלבלתי. אתה צודק, מעכשיו תוזמן לכל ישיבה'. במשך עוד כמה ישיבות הוא הזמין אותי לוועד המנהל ואז שוב הפסיק".
- למה זה קרה לדעתך?
"אני לא יודע מה הוביל אותם לא להזמין אותי לישיבות אבל בהחלט היה מקרה אחד מאוד בולט. כשבן-מנחם התמנה למנכ"ל הוא המשיך להגיש את התוכנית שלו בענייני ערבים, בניגוד לכללים. הוא אגב עדיין מגיש את התוכנית. אני כתבתי לגילת שיש כאן הפרה של הכללים וחשש לניגוד עניינים, בכך שהמנכ"ל יעדיף את התוכנית שלו על פני תוכניות אחרות, דבר שאכן קרה לאחר מכן, כאשר השתנו לוחות השידורים והוא קיבל רצועה יותר טובה", אומר שפיגלמן שמוסיף, כי בישיבה של הוועד המנהל הוא הסביר כי הדבר מנוגד לנהלים. "התברר לי שבוועד המנהל חושבים פה אחד שהנוהל הזה מטופש. הוועד המנהל הצביע וקיבל החלטה שטוב שמנהלים יגישו. לאחר מכן גילת כבר לא הזמין אותי יותר.
"השיא היה שקיימו דיון בוועד המנהל על דוח חמור שאני הגשתי בענייני הגבייה האגרסיבית של האגרות. הוועד המנהל התכנס לדיון מיוחד בנושא ואת מי לא הזמינו? את מחבר הדוח. ואז מבקר הפנים וחבר הוועד המנהל יעקב בורובסקי, שאל את היו"ר: 'איפה מר שפיגלמן?', אז מה היו"ר אמר? 'שכחתי להזמין אותו'. זאת ההנהלה של רשות השידור".
- מה מניע את ההנהלה כיום?
"מה שמניע אותם הם שני דברים: אחד, זה לשרת את ראש הממשלה ושנית, כל אחד דואג לקידום האינטרס האישי שלו. זהו. מאוד פשוט. הם יודעים שכל עוד הם יהיו בסדר עם ביבי, הם יוכלו לגזור את הקופונים לעצמם".
"התוכנית 'סדר יום' היא בסדר גמור"
רק לפני שנה, שפיגלמן עצמו ביקר את חוסר האיזון ואת הבעת העמדה האישית בפתיח של תוכניות רשת ב' מצד אריה גולן, קרן נויבך וירון דקל.
- מה גרם לך לשנות את דעתך בסוגיה הנוכחית?
"אני לא אומר שלא צריך מגישים מאזנים. אמרתי אז שצריך לקבוע כללים שיבטיחו שידור ציבורי אמיתי. ועדת האתיקה של הרשות דנה בנושא הזה למעלה מחצי שנה. מיקי מירו ויוני בן-מנחם היו צריכים לחכות עד שייקבעו הכללים ועל-פיהם לבחור את המגישים. מה הם עשו? פעלו לפי גחמות.
"בהחלט אפשר לעשות תוכניות אקטואליה מזווית אישית. זה בעצם היה המצאה שלי. כשנכנסתי לתפקיד הנציב, הצעתי ליו"ר משה גביש, שנגבש דבר שנקרא תוכנית אקטואליה מזווית אישית, שבה יהיה מותר למגיש להביע את דעתו, אבל הוא יחויב לתת אפשרות לבעלי דעות מנוגדות להתבטא באותה מידה. כך נפתור את הבעיה עם מסמך נקדי (מסמך המגדיר את ההתנהלות האתית של משדרי רשות שידור, ר"ב), שקובע איסור מוחלט על הבעת דעה. נתקן את קוד החדשות של רשות השידור ונקבע קריטריונים מי יהיו המגישים ואיך נבטיח איזון בין ימין ושמאל, דתיים וחילוניים וכו'. הרעיון שלי התקבל אבל כמובן שלא קבעו כללים לשום דבר".
"ואם הולכים לפי הקו הזה", הוא מוסיף, "אז 'סדר היום' היא בסדר גמור כי נויבך מביאה לכל דיון גם כאלה שהם בעד וגם כאלה שהם נגד הסוגיה הנדונה והיא המתווכת ביניהם.
"לפעמים היא מביאה רק צד אחד ואז בתוכנית אחרת מביאה רק את הצד שני. יש אלף ואחת דרכים שאפשר לדאוג שהדעות השונות יישמעו".
תגובות
"אמירות חסרות אחריות וללא ביסוס"
תגובתו של זליג רבינוביץ': "צר לי שהאמירה 'זקנתו מביישת את נעוריו' הולכת ומתקרבת לאלישע שפיגלמן. למרות שגם בצעירותו, אנו זוכרים היטב עד היום את 'הנפילה העיתונאית' הקרויה בקרב חלק מעובדי הערוץ 'הברווז של אלישע' או כפי שכולם זוכרים 'פרשת דני ברמן' וכיסויה על-ידי הכתב שפיגלמן, על המצאתו המהוללת - להדליק את רמת גן במחיר של נורה אחת. חבל שאלישע נוהג כיום כפי שנהג בעבר ומשחרר ידיעות ואמירות חסרות אחריות וללא ביסוס ראוי, תוך הכפשה וניצול לרעה את דפי העיתון.
"אלישע וקומץ גורמים אינטרסנטים מנסים להכפיש וליצור מתחים בקרב הנהלת רשות השידור הנוכחית, וכרגיל, ללא הצלחה. ההנהלה מגובשת ומרוכזת במטרתה להציל את השידור הציבורי וליתן תשובה הולמת לכל ציבור הצופים והמאזינים".
מיקי מירו מסר: "לגבי התוכניות שלי, אני העליתי את הסוגיה עם כניסתי לתפקיד ולאחר דיון משמעותי בוועד המנהל והמליאה ניתן לי האישור להמשיך ולשדר. אגב, גם מנהל בית ספר מחויב ללמד כדי לשמור על קשר עם השטח זה מודל מומלץ לכל ארגון לומד ומתקדם. התשובה של אלישע על שאלת האיזון מוכיחה שהוא פועל מתוך מניע אישי ולא ענייני שכן, לאורך כל כהונתו כנציב קבילות הציבור הוא הטיף לאיזון בשידורים ונזף במי שלא עשה כן למורת רוחם של עיתונאים רבים מאוד ברשת ב'".
יוני בן-מנחם מסר בתגובה: "הדברים לא ראויים להתייחסות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.