זוכרים את ההנפקה המדוברת של פייסבוק לפני 3 חודשים? היא הייתה אחת הגדולות בהיסטוריה, באמצעותה גייסה החברה מיליארדי דולרים. החברה שילמה לבנקי ההשקעות שביצעו את ההנפקה ביד רחבה באמצעות עמלות שמוערכות בכ-180 מיליון דולר. כעת מתברר שאותם בנקי השקעות הרוויחו לא רק מההנפקה, אלא גם באמצעות מכירה בחסר (שורט) של מניות החברה בתהליך שנקרא "ייצוב".
כאמור, מאז ההנפקה מניית הרשת החברתית השלימה צניחה של כ-50% בתוך 3 חודשים בלבד, מה שהופך אותה למועמדת "ראויה" לתואר "ההנפקה הגרועה בהיסטוריה". פייסבוק מחקה עד כה כ-60 מיליארד דולר למשקיעים במונחי שווי שוק, מתוכם 10 מיליארד דולר נמחקו למייסד מארק צוקרברג, שבעת ההנפקה היה שווה 20 מיליארד דולר.
לפי דיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל", בעוד המשקיעים שרכשו את המניה והפסידו מיליונים, נאלצים להתמודד עם השאלה האם "לברוח" או להישאר בהשקעה הכושלת, כעת מתברר שבנקי ההשקעות שהנפיקו את הרשת החברתית מחלקים ביניהם רווחים של כ-100 מיליון דולר.
אז כיצד בנקי ההשקעות הצליחו לגרוף רווחים כשמניית החברה ירדה? הם פשוט ביצעו עליה שורט. במילים אחרות הם מכרו את המניה (שלא הייתה ברשותם) ואז קנו אותה בחזרה כאשר מחירה ירד לשפל.
אומנם בכירי וול סטריט אינם מכנים את התהליך הזה שורט, משום שכינוי זה מוכר יותר כהימור על כך שהמניה עליה מהרים תצנח ומובן מאליו שבנקי ההשקעות אינם רוצים להיתפס כמי שמהמרים כנגד המניות אותן הן הנפיקו, כלומר כנגד הלקוחות שלהם.
מורגן סטנלי, אחד הבנקים הגדולים שהשתתפו בהנפקה, מכנה את תהליך השורט בהנפקה כתהליך של "ייצוב המחיר". מומחים אחרים מציינים כי תהליך זה מאפשר למעשה לבנקי ההשקעות, החתמים המבצעים הנפקה לגדר את עצמם באמצעות מכירה בחסר של כ-15% מהמניות בזמן ההנפקה, כאשר המטרה המוצהרת של התהליך היא להתאים את ההיצע לביקוש כדי למנוע תנודתיות יתר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
