המחלוקת על הזכויות והחובות של נשיא המדינה אינה חדשה. כשם ששמעון פרס אינו היחיד, בטח לא הראשון, שמתבטא בתקופת נשיאותו בנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת, גם ההתייחסות הציבורית והתקשורתית אל נושא זה אינה משתנה, וזה הסיפור היותר עצוב בפרשה. עוסקים בשאלה אם מותר לנשיא להתבטא לא לפי מסגרת החוק, הנוהג והממשל התקין, אלא על פי תוכן הדברים. כלומר, אם הנשיא אומר דברים שתומכים בעמדתי, ימין או שמאל, אז הוא רשאי, אפילו חייב, להתבטא.
ההרתעה הכי אפקטיבית שלנו
איש לא יכול לחשוד בי שאני "לא אוהב" את פרס. כתבתי עליו שתי ביוגרפיות לפי הזמנת המו"ל הבריטי וויידנפלד וניקולסון (אני כותב זאת כדי שיובהר שלא היו אלה ביוגרפיות "מטעם"). אני רואה בפרס את האדם שתרם הכי הרבה לביטחון המדינה, כאשר הביא לארץ את הכורים הגרעיניים - כנגד כל הסיכויים, ובניגוד לדעת רוב חברי הממשלה (ראש הממשלה בן גוריון היה כמובן תומך נלהב). כורים אלה הם ההרתעה הכי אפקטיבית מפני הרוצים להשמידנו. בלעדיהם ספק אם אחמדינג'אד ושכמותו היו מאיימים. הם היו מבצעים. כאשר מדברים על פרס, מכל זווית שהיא, חייבים לזכור גם את הדבר הזה. ואת התעשייה האווירית והצבאית, ואת בניית המערכת הביטחונית, שהיא התשתית של הצבא.
שני דברים ביחד
לאנשים יש קושי לעשות שני דברים ביחד - גם לא לאהוב, וגם לזכור את הדברים החיוביים. יש כאלה המתייחסים אל פרס כאילו היה עסקן מצוי ונטול ערך - כמותם, בערך. אני מוצא לנכון לומר להם, ולציבור הישראלי בכללותו, שלו נעליכם לפני שאתם משתלחים באיש הזה. הוא עשה טעויות בחייו, אבל הן מתגמדות, אפילו מתאיידות, לנוכח העובדה שפועלו, בעיקר הביטחוני, הוא הערובה לקיום המדינה.
לא נאה, לא בריא
ובכן, אני משיל את נעלי, ואומר לפרס: אדוני הנשיא, לא נכון נהגת כשהתבטאת בעניין התקיפה באיראן. אתה לא ממש מכיר את כל הנתונים, ואינך נושא באחריות לתוצאות. אתה גם יוצר היתר לנשיאים פחות ראויים לנצל את הנשיאות להשמעת והשפעת עמדותיהם. אני אומר לך (וליצחק נבון): ככל שהנושא חשוב יותר, כך הדיון צריך להתנהל בין האנשים שנבחרו לנהל את המדינה. ואתה לא לכך נבחרת הפעם. אני, באופן אישי וגם לאומי, מאוד מצטער על כך, אבל הרוב חשב אחרת. ובגלל שהרוב לא רצה אותך הפעם כמנהל ענייניו, אתה היום הנשיא. וכאשר כה רצית לקבל את הכהונה, ידעת את הזכויות שיש בה, אבל גם את החובות והמגבלות. מה שאתה עושה עכשיו זה להתנהג כמו ראש ממשלה, למרות שהציבור לא רצה בך לתפקיד. זה לא נאה לך, זה מאוד לא בריא לדמוקרטיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
