לאור העלייה הדרמטית של תשומת הלב כלפי העניין האיראני חשבתי שיהיה מעניין לחשוב על התוצאות האפשריות של אירוע תקיפה כזה על הכלכלה הגלובלית, וזו המקומית. אין זו כמובן נקיטת עמדה בעניין זה, אלא הצגת תרחישים בפריזמה הכלכלית בלבד.
עלייה במחיר הנפט: על פי כל ההערכות, עלייה דרמטית ומיידית של מחירי הנפט תהיה תוצאה ישירה של תחילת עימות. זאת כתוצאה מן השיבוש באספקה של הזהב השחור האיראני עצמו, והן בגלל השיבוש הפוטנציאלי של אספקת הנפט מכל האזור, העובר דרך מיצרי הורמוז. ההערכות מצביעות על עלייה מיידית של 50% במחיר, ועד 250-300 דולר לחבית.
עלייה בדולר: כבכול מצב של חוסר ודאות קיצוני, המשקיעים ינסו למצוא מפלט בנכס הבטוח ביותר, עדיין, והוא הדולר האמריקני, והנגזרת שלו הנמצאת באג"ח הממשלתיות האמריקניות. עלייה כזו תגרום ללחץ עצום על כל נכסי הסיכון, הנסחרים מול אותו דולר. זאת מחוץ לנפט ולזהב.
עלייה בנכסי מפלט נוספים: לדעתי, הקורלציה ההפוכה הקיימת בדרך כלל מול הזהב במצב הרגיל תיעלם, ונראה את הזהב חוזר להיות מפלט של חרום גיאופוליטי. לדעתי הוא יתחיל לעלות בצורה מהירה למרות היותו נכס אנטי-דולרי ומגן אינפלציה בדרך כלל.
צמיחה-מיתון: אין ספק שהעלייה במחירי האנרגיה תייצר לחץ נוסף על המדינות הנמצאות כרגע כבר במיתון (אירופה, בריטניה), או אלו הנמצאות כמעט שם (יפן, ארה"ב). סין ומדינות מתפתחות אחרות ירגישו חזק את השינוי, ואולי נראה שם האצה של הירידה בצמיחה, הנראית כבר עכשיו בנתוני המאקרו שלהן, אבל בקצב איטי מאוד. במקרה של סין, המייבאת מאיראן הרבה מאוד נפט, נראה כנראה דינמיקה אלימה מיוחד, הן ברטוריקה המדינית והן בתגובה הכלכלית הפנימית על מנת לרסן את ההשפעות האינפלציוניות של המצב החדש. יש להניח שעקב כל זאת, כולל עליית הדולר, נראה ירידה דרמטית במחירי מדדי המניות.
וישראל: העובדה שאנו מדינה שמייצאת היי-טק ושמייבאת את עיקר משאביה הטבעיים, ובעיקר את חומרי הגלם הבסיסיים כמו מזון, ואנרגיה, והעובדה שהלקוחות (אירופה, אסיה, ארה"ב) שלנו ייפגעו מן האירוע, אין ספק שנרגיש מכה די קשה בכלכלה המייצאת שלנו. עלייה בו זמנית של הדולר, ושל מחירי התשומות בדולרים, תהיה מכה כפולה קשה מנשוא למגזרים התלויים בעניין זה כמו התעבורה, התעשייה, ויורשה לי לומר גם לאנשים הרגילים הרוצים למלא את מיכל הדלק שלהם.
בסה"כ, תקיפה ישראלית, אמריקנית או משותפת באיראן, תביא לתוצאות כלכליות גלובליות די קשות, והעניין הנוסף הוא שקשה מאוד להעריך כמה זמן זה יימשך ועד כמה הנזקים יתרחבו מעבר לגבולותיה של איראן עצמה. סביר להניח שבמקרה כזה, איראן תנקוט בצעדי נקמה שלא יכוונו רק כלפינו וכלפי ארה"ב, אלא גם כלפי שכניה במפרץ הפרסי, שסביבו ריכוז מאגרי האנרגיה החשובים ביותר למערב.
ולפני הסקירה השבועית של מדד המניות האמריקני, אני רוצה להציג לכם מבט על השאננות שבה נמצאים הסוחרים בימים אלו.
לפניכם גרף שבועי של הויקס (VIX), מדד המכונה גם "מדד הפחד", בגלל היותו מייצג את גובה הפרמיה היתרה, שכותבי האופציות דורשים. ככלל אצבע, ניתן לומר שככול שהמדד גבוה, כך הפחד גדול, וההיפך:
כמו שאתם יכולים לראות, בשבוע שעבר ה-VIX סגר מתחת למדף התמיכה שעמד איתן מאז סיום השלב הראשון של המשבר, דהיינו מאז מארס 2009. זה כמובן אומר שהסוחרים חושבים היום, יותר מאי פעם מאז, שקובעי המדיניות, ובמיוחד הנגידים, יכולים בעזרת ה"הרחבות הכמותיות" להציל את המצב, ולגרום למשבר הזה להיגמר.
אני חייב לומר שאני די נפעם מן היכולת של אותם קובעי מדיניות להפנט את השוק ולהביא אותו למצב זה של שאננות, כאשר אנו רואים את החוב גדל ללא הרף, נתוני המאקרו נהיים גרועים יותר, ולמעשה לא מנוהלת מדיניות של פתרון אמיתי באף מקום. רק דחיות ודחיות. בינתיים, יש רק דבר אחד לעשות, וזה כמובן לנצל את המגמה החיובית הניתנת לנו כסוחרים, כאשר את האמת תמיד נזכור ברקע.
והנה העדכון הטכני השבועי עבור מדד המניות האמריקני, S&P500, בעזרת הגרף היומי שלו (על מצבו עד יום שישי האחרון):
ביום החמישי של השבוע שעבר קרה משהו מאוד משמעותי במדד. מאז המעבר של המדד מעל רמת המחיר של 1,390 נק', ראינו זחילה איטית, אבל מתמשכת כלפי מעלה, כאשר התנועה האופקית של תנועה זוחלת זו, אפשרה למדד לעבור מן הגבול השמאלי של היתד העולה לגבול הימני שלה (1 סגול).
כאשר המחיר אכן הצליח להגיע לשם, ראינו את יום חמישי, דהיינו יום של אסרטיביות יתרה בתנועה. כמו שאמרתי בשבוע שעבר לא הייתה, ועדיין אין, שום סיבה לחשוב על משהו אחר חוץ מאשר חיוב במדד הזה.
נתוני המאקרו הרעים בסין, אירופה, וארה"ב לא מזיזים כלל לסוחרים, וזאת לאור המוסכמה שבטווח הקצר נראה הרחבה כמותית נוספת בכל הגזרות האלו. למה שתהיה כזו? כאשר המדדים כל כך גבוהים, ותשואות האג"ח כה נמוכות עדיין? זה ממש לא ברור לי, אבל זו המוסכמה שגורמת לחדשות הרעות לגרום לעליות, כי בעצם הן ממסמרות את הציפייה עוד יותר.
כמו במדד הישראלי, גם כאן אנו עדים לרוח גבית מצד האינדיקטורים השונים: מדד כניסת הכסף (2 סגול), החל לעלות מאז התגובה החיובית האחרונה סביב 1,327 נק', והמומנטום (3 סגול), ממשיך להתנהל בעלייה למרות המצב הדי קיצוני שבו הוא כבר נמצא.
בסה"כ המדד מתקדם לכיוון השיא של 1,422 נק', כפי שציפיתי, והמבחן הגדול שלו יהיה כאשר נגיע לשם. היתד הדובית, המצב הקיצוני של "קניות יתר", והשאננות הכללית של המשקיעים המתבטאת ב-VIX, כל אלו מהווים את הקרקע למשהו פוטנציאלי שלילי וגדול. אבל עדיין אין שום סימן לכך עכשיו, ולכן נמשיך לעקוב בעין חיובית על ההתפתחויות בשווקים האמריקאים, ובמדד הזה ספציפית.
משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).
ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
