חברת Ornim, המפתחת מכשיר למדידת רמות החמצון במוח, ושנוסדה בהשקעה של קרן הון הסיכון של דוידי גילה, סגרה היום סבב גיוס של 20 מיליון דולר. את הגיוס הובילה קרן הון הסיכון אורבימד ישראל, בהשתתפות קרן הון הסיכון של תאגיד ג'נרל אלקטריק (GE) וקרן אגת של דני נווה. החברה מינתה לאחרונה למנכ"ל את ישראל שרייבר, בעבר מנכ"ל החברות איתמר מדיקל ו-ITGI.
אורנים פיתחה מכשיר למדידה של רמות חמצון וקצב זרימת הדם במוח. היא הוקמה ב-2004 על ידי ד"ר רויטל שכטר וד"ר מיכל בלברג, שהכירו בלימודי פיזיקה באוניברסיטה העברית. בלברג המשיכה לדוקטורט בחקר המוח בעברית ושכטר לדוקטורט בתחום התקשורת האופטית במכון ויצמן. לאורך כל התקופה הזו ידעו השתיים שיקמו מיזם משותף.
המוצר למדידת רמון חמצון במוח קיבל אישור FDA ב-2008 ולפני כשנה וחצי קיבלה החברה אישור FDA למוצר המלא, הכולל גם את יכולות מדידת זרימת הדם. מדידת זרימת הדם במוח חשובה כדי לאבחן שבץ, כי להתריע על פגיעה מוחית פוטנציאלית בניתוחים, לאבחון שבץ ולניטור חולים בטיפול נמרץ.
שרייבר: "מדידת רמות חמצון כבר נעשית באופן שוטף על ידי מכשירים אחרים, אולם המדידה היא בדרך כלל של רוויון החמצן בכל הגוף. הייחוד של הטכנולוגיה של אורנים הוא גם ביכולת למדוד את החמצון ברקמה ספציפית, כלומר רק במוח ויותר מכך - באזור מסויים ומדוייק במוח. כמו כן היא מאפשרת את מדידת קצב זרימת הדם, שהיא ייחודית לחברה. היכולת הזו מבוססת על שילוב שעושה החברה בין מדידה באמצעות אור לבין מדידה באמצעות אולטרהסאונד.
המדידה נעשית על-ידי שליחת קרן לייזר דרך כלי הדם, שכן האור נבלע באופן שונה על-ידי דם אדום ורווי בחמצן, לעומת דם בהיר יותר ודל בחמצן. אם מנסים להעביר את האור לבדו דרך הרקמה, הוא מתפזר, ולא ניתן לדעת איזו רקמה בדיוק הייתה אחראית על פיזורו. המכשיר של אורנים שולח אנרגיית אולטרה-סאונד לאזור מסוים של המוח. לאחר מכן הוא שולח קרני לייזר שמגיעות לאותו אזור. כך, האולטרה-סאונד גורם לשינוי בקרן הלייזר באזור המסומן בלבד, ובעצם 'מתייג' את האור שעבר דרכו. אנחנו בודקים כמה מן האור ה’מתויג’ נבלע וכמה ממנו הצליח לעבור. קצב זרימת הדם נמדד בשיטה דומה".
אורנים גייסה עד היום כ-10 מיליון דולר, בהובלת קרן הון הסיכון של דוידי גילה כאמור, ובהשתתפות עירא עפרון ומורי בלונפלד, לשעבר בכיר ב-GE. עבור אורבימד זוהי ההשקעה הראשונה בחברה.
"השקענו באורנים משום שהצורך במדידה הזו הוא מאוד ברור, והטכנולוגיה שלהם ייחודית באמת" אומר ד"ר ניסים דרוויש, שותף בכיר באורבימד ישראל. "כמו כן הם מתקדמים יחסית. לאבטיפוס שלהם יש אישור שיווק וכעת הם נערכים להבאתו למה של ייצור מסחרי. לצורך זה דרוש הרבה כסף".
שרייבר מוסיף כי החברה עורכת בימיםאלה מגוון ניסויים פוסט-אישור כדי שתוכל, עם השקת המוצר, להציג לרופאים ולמבטחים תמונה מדוייקת של האופן שבו הוא יכול לתרום לחולים ולמערכת הרפואית. אורבימד ישראל כבר ביצעה מאז תחילת פעילותה שלוש השקעות - 7 מיליון דולר בחברות RDD ו-4.3 מיליון דולר באוטיק פארמה. דרוויש מגלה כי בשבועות הקרובים תודיע אורבימד על השקעה משמעתית נוספת, הפעם בתחום הפארמה.
מצפים לשותפים
דרוויש מציין כי אורנים עדיין איננה יודעת מה בדיוק תהיה אסטרטגיית השווק שלה, האם באמצעות מפיץ, שותף אסטרטגי, או על ידי הטמעת הטכנולוגיה בתוך מכשירי ניטור מורכבים יותר של חברות אחרות. עם זאת דרוויש מעריך כי בעקבות ההשקעה והמעבר לשלב המסחרי, יגיעו גם פניות של שותפים אסטרטגיים. אחת השותפות הפוטנציאליות היא כמובן GE, שגם השתתפה בהשקעה, והינה אחת החברות המובילות בעולם בתחום הניטור של חולים בחדרי ניתוח ובטיפול נמרץ. מבחינת אורנים מדובר בקשר חשוב משום שיש רק מספר קטן של חברות גדולות ש"שולטות" במרחב שליד החולה, ומספקות את מערכות הניטור עבורו.
מבחינת GE, היא מעוניינת להוסיף כמה שיותר יכולות למערכות הניטור שלה, ולהפוך אותן לרלוונטיות לכמה שיותר מחלקות בתוך בית החולים. יצויין כי ההשקעה הנוכחית איננה כוללת הסכם שיווק משותף וכי החברה עדיין חופשיה לחתום על הסכם כזה גם עם חברות אחרות.
GE חתמה לאחרונה מספר שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות ישראליות בתחום הניטור, ביניהן דיפ בריז (שנסגרה מאז), ו-וויידמד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.