זרים זה הכי, אחי: על המנכ"לים הזרים של כיל וטבע

"זה היה תהליך ארוך ומאוד מתודולוגי... קיבלנו שתי החלטות: הראשונה היא שאנחנו לא מגבילים את עצמנו למישהו שהוא כבר מנכ"ל, וכך פתחנו הזדמנות לכל אחד מהסמנכ"לים של כיל להתמודד על התפקיד. השנייה הייתה להוריד את הרף של גודל החברה והגלובליות שלה, וזאת על מנת לאפשר גם למועמדים ישראלים להתמודד על התפקיד. ראינו עשרות קורות חיים ומועמדים, ומתוכם צמצמנו את המספר לרשימה בינונית, שאליה עשינו פנייה מסודרת, כשאחת השאלות הייתה הנכונות לעבוד ולגור בישראל. מתוך אלה שנתנו תשובה חיובית היו 20 מנהלים מקומיים ו-20 מנהלים זרים, ובתהליך של ראיונות ומפגשים הגענו לרשימה מצומצמת וסופית של 3-4 מועמדים, ואיתם נכנסנו לדיאלוג".

במילים אלו (בקיצורים הכרחיים), תיאר בשבוע שעבר ניר גלעד, יו"ר כיל ומנכ"ל החברה לישראל, את תהליך בחירתו של סטפן בורגס (Stefan Borgas) הגרמני. בורגס ייכנס לנעליו הגדולות של עקיבא מוזס, המנכ"ל הפורש שהודיע לפני שמונה חודשים על עזיבת התפקיד לאחר 13 שנים שבהן מילא אותו, ולמעלה משלושה עשורים של עבודה בחברה.

כיל, ענקית הכימיקלים והדשנים, היא חברת המעו"ף הישראלית השנייה שממנה - לראשונה בתולדותיה - מנכ"ל זר, וכך הנהלתה מאבדת מעט מצביונה הישראלי. קדמה לה טבע, ענקית הפרמצבטיקה, שמינתה במאי האחרון לתפקיד המנכ"ל את ג'רמי לוין האמריקני, שנכנס לנעליו של שלמה ינאי.

טבע וכיל, שלא פעם התחרו ביניהן על תואר "מניית העם", הן שתיים מהמניות המשפיעות ביותר על המסחר בשוק ההון המקומי, ולכן זהות האיש שמוביל אותן לא פחות משמעותית מתוצאותיהן הכספיות, מחירי האשלג או אישורי FDA. טבע, נזכיר, נסחרת לפי שווי של 153 מיליארד שקל לאחר שבשנה האחרונה הוסיפה לערכה 7.7%, ואילו כיל נסחרת לפי שווי של 61 מיליארד שקל לאחר שמנייתה עלתה באותה תקופה ב-8.7%. מדד המעו"ף, לשם ההשוואה, עלה בתקופה זו ב-2.4%.

האם זה מקרה שתוך 7 חודשים, שתי חברות ענק ישראליות (שההתנהגות של מניותיהן משפיעה לא מעט על החיסכון הפנסיוני שלנו), בחרו לייבא מנכ"ל מארץ זרה, לשלוח אותו לאולפן כדי שיילמד קצת עברית, ולסדר לו ביקור קצר בכותל? ובכן, כנראה שלא. הנה ההסברים שלנו.

1. שתי חברות על פרשת דרכים

גם טבע וגם כיל מצויות כעת בתקופה מאתגרת במחזור חייהן הארוך. הן כבר לא חברות צמיחה שדוהרות קדימה כאילו אין מחר, וכאילו אין משבר בגוש האירו. הן שתי חברות ערך, כבדות משקל בהיקפי פעילותן, גלובליות במלוא מובן המילה, ומהסוג שלא כל אחד יכול להוביל. טבע עדיין מנסה להבין כיצד להקטין את הנזק שייווצר לה ברגע בו יפקע הפטנט על הקופקסון, תרופת הדגל שאחראית לחלק ניכר מרווחיה, ואילו כיל, למרות תוצאותיה הרבעוניות הטובות האחרונות, תלויה באופן עקבי בביקוש למוצריה ממדינות מתפתחות ולא מספיק יציבות (כמו סין והודו) ובמזג האוויר העולמי המתעתע.

אל תבינו אותנו לא נכון. טבע וכיל הן שתי חברות מצוינות שמהוות מודל לחיקוי, אך כמו כל חברה מהסוג שלהן שהופכת לענקית במונחים בינלאומיים, ברגע מסוים הן צריכות להחליף תקליט, לחשוב אחרת, ובמקרה דנן - לייבא מוחות ניהוליים מבחוץ. למען האמת, גלעד אמר זאת במילותיו שלו, ואנו שוב מצטטים: "ההחלטה השנייה שקיבלנו הייתה להוריד את הרף של גודל החברה והגלובליות שלה, וזאת על מנת לאפשר גם למועמדים ישראלים להתמודד על התפקיד".

אז לא שממש הבנו איך אפשר "להוריד רף של גודל חברה וגלובליות", אך גלעד, שכנראה לא רצה לפגוע במועמדים הישראלים, פשוט אמר את האמת: אין הרבה מנהלים ישראלים טובים שמסוגלים להוביל חברה כמו כיל, וזו הסיבה השנייה לכך שכיל וטבע ייבאו את בורגס ולוין.

2. הרבה טובים, מעט מצוינים

יש בארץ הרבה מאוד מנהלים טובים. מוכשרים, בעלי ניסיון, מסורים לתפקידם, אך יש מעט מאוד מנהלים מצוינים שמסוגלים להוביל חברות ענק כמו טבע וכיל. וזו עובדה, לא השערה או הערכה שלנו: ישראל הולידה מעט מאוד חברות ענק - ואנו מתכוונים בעיקר לחברות תעשייה ולא טכנולוגיה - ולכן הכשירה מעט מאוד מנהלים שיכולים להוביל אותן בהצלחה מחוץ לגבולות ארץ הקודש, בשדות קרב שעלולים להיות עקובים מדם.

בכיל, כמו בטבע, יש מנהלים מצוינים שתרמו תרומה נכבדת להצלחת שתי החברות, אך כנראה שאין להם את מה שדרוש ממנכ"ל של חברה גלובלית, וכפי שזה נראה, הדירקטוריונים של שתי החברות ידעו זאת, והחליטו לא להתעלם מכך.

ועדיין, מינוי של מנכ"ל זר בחברה ישראלית הוא כמובן לא מתכון בטוח להצלחה. מנהל זר אינו בהכרח טוב יותר ממנהל מקומי. לוין בטבע ובורגס בכיל החלו את תקופת המבחן שלהם, והיא לא תהיה קלה. לוין כבר מעד מספר פעמים מאז נכנס לתפקידו (בעיקר בהתנהלותו מול שוק ההון), וגם בורגס ייבחן בשבע עיניים במהלך שנתו הראשונה בתפקיד.

3. בורגס נכנס, אחרים אולי ייצאו

אל תופתעו אם במהלך החודשים הקרובים חלק מהסמנכ"לים הבכירים בכיל יפרשו מתפקידם - על רקע אכזבה מכך שלא נבחרו לתפקיד המנכ"ל, או על רקע חוסר התאמה בינם לבין הבוס החדש. זה טבעי, וזה קורה בלא מעט חברות שמחליפות את הקודקוד שלהן, בעיקר כשהוא מגיע מארץ רחוקה. רק באחרונה דיווחנו על מחלוקות שהתעוררו בין לוין לאייל דשא, סמנכ"ל הכספים של טבע, ועל הערכות כי דשא יפרוש מהחברה. בכיל המינוי של בורגס עדיין מאוד טרי, אך אם שדרת הניהול של החברה תתחיל להחליף את פניה, אל תגידו שלא אמרנו לכם.

4. עברית שפה קשה

לבורגס יהיה כנראה קצת קשה יותר מללוין. עיקר המסחר בטבע, נזכיר, מתבצע בשוק ההון האמריקני, ואילו כיל נסחרת אך ורק בשוק ההון המקומי. בכיל יש אמנם משקיעים זרים, אך עיקר עבודתו של בורגס תהיה מול שוק ההון המקומי ומול התקשורת הכלכלית הישראלית. בורגס, גרמני במקור, ייאלץ לדלג די מהר על פערי התרבות הגדולים בין ישראל לאירופה. קל זה לא יהיה.

ועוד משהו באותו הקשר. כיל ניסתה בעבר להנפיק את מניותיה כ-ADR (תעודת פיקדון אמריקנית למניות זרות) בשוק ההון האמריקני. המהלך לא צלח, אך לא נופתע אם תחת שרביטו של בורגס, התוכנית הזו (או גרסה אחרת שלה שתאפשר לחשוף את המניה למשקיעים זרים) שוב תצא מהמגירה.

והערה אחרונה לסיום. מיד עם היוודע מינויו של בורגס לתפקיד מנכ"ל כיל, הובלטה בתקשורת הישראלית העובדה כי האחרון הגיע לתפקיד לאחר שהודח מתפקידו כמנכ"ל חברת הפרמצבטיקה לונזה. ובכן, הדחה אינה נראית טוב בקורות חיים, אך לפחות כרגע - בינה לבין התאמתו של בורגס לתפקידו בכיל אין דבר ולא חצי דבר. תנו לו לפחות 100 ימי חסד לפני שתשפטו אותו.

גדל והתחנך בגרמניה, עשה קריירה ברחבי אירופה

כשהתעמקנו בקורות חייו של סטפן בורגס, שייכנס בעוד כחודש לתפקיד מנכ"ל כיל, שמנו לב לעובדה הבאה: בורגס (48) ניהל במשך שבע שנים וחצי חברת פרמצבטיקה, וכעת עובר לנהל חברת דשנים וכימיקלים - הפוך מהדרך אותה עשה שלמה ינאי, המנכ"ל הקודם של טבע, שלפני כן שימש כזכור כמנכ"ל מכתשים-אגן. בורגס, דרך אגב, עבד בעברו הרחוק יותר בחברות אגרו-כימיה, אז כנראה שיש לפחות משהו אחד שמחבר בין שתי התעשיות.

בורגס, מנכ"ל יחסית צעיר שעדיין לא סגר את העשור החמישי בחייו, מגיע לישראל לאחר שהודח בינואר האחרון מתפקידו כמנכ"ל חברת הפרמצבטיקה השוויצרית לונזה (Lonza). זו האחרונה נסחרת בבורסת ציריך לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר, ומספקת חומרי גלם עבור חברות תרופות. הרקע להדחת בורגס היה התדרדרות בתוצאות הכספיות של החברה ורכישת החברה האמריקנית Arch Chemicals שלא עמדה בציפיות הדירקטוריון.

לפחות לפי הפרסומים בעיתונות הזרה, בורגס נאלץ לעזוב את לונזה כאילו לא עבד בה כמעט 8 שנים, וכאילו לא תרם כלל להצלחתה. יו"ר לונזה, רולף סוירון, עמו היו לבורגס חילוקי דעות קשים, סיפר כי ההחלטה על הדחת המנכ"ל התקבלה תוך 48 שעות והצהיר כי "מנכ"לים צריכים לעמוד בציפיות שיש מהם, ובשנים האחרונות לונזה לא ממש עמדה בציפיות ממנה". לדבריו, "ההשקעה שבוצעה ברכישת Arch לא הוכיחה את עצמה". Arch נרכשה תמורת 1.2 מיליארד דולר, וכנראה הייתה קצת גדולה על מידותיה של לונזה.

האנליסטים, דרך אגב, היו די מופתעים מהדחתו של בורגס. "אנו מבינים את הרציונל שמאחורי ההדחה אך ההתרשמות שלנו מבורגס הייתה תמיד חיובית", כתבו אז בג'פריס.

לפני שהצטרף ללונזה (וזה קרה כשחגג יום הולדת 40) עבד בורגס בתפקידים ניהוליים שונים בענקית הכימיה הגרמנית BASF, וזאת במשך 14 שנים. את תפקידו כדירקטור בחברת האגרו כימיה השוויצרית Syngenta - תפקיד בו הוא מחזיק כשלוש שנים - הוא עדיין לא עזב. בנוסף, הוא חבר בדירקטוריון איגוד תעשיות הפארמה והכימיה השוויצרי וחבר בלשכת המסחר השוויצרית-אמריקנית.

את התואר הראשון, במנהל עסקים, עשה בורגס באוניברסיטת Saarland הגרמנית ואילו את התואר השני, גם הוא במנהל עסקים, למד באוניברסיטת St. Gallen השוויצרית. בורגס, שנולד והתחנך בגרמניה, נשוי ואב לארבעה ילדים. במהלך הקריירה שלו הוא כבר הספיק לגור בגרמניה, ארה"ב ושוויץ, וכעת, כאמור, יעבור לישראל. הוא דובר גרמנית (שפת אם), צרפתית ואנגלית. עברית? זה ייקח לו קצת זמן.