לא למחפשי דילים: הצצה לאתר הנופש היוקרתי של יוון

לו הייתם מגיעים לפני כמה שנים לאזור שבו נמצא כיום מתחם הנופש היוקרתי קוסטה נברינו, אולי יעד החופשות הנחשק ביותר ביוון, היו נגלים לעיניכם דונמים על דונמים של שדות תפוחי אדמה, באזור שכוח ומוזנח בדרום הפלופונסוס. לא היו כאן חדרי מלון נמוכים הבנויים מאבן מקומית ומשתלבים בנוף הים תיכוני המקומי, גם לא מדשאות גולף המושקות משני מאגרים לאצירת מי גשמים שנבנו לצורך זה, לא שמורת טבע שבה מעופפים 271 מיני ציפורים, וגם לא מסלולי אופניים המובילים, בין השאר, לווידוקיליה, רצועת חוף סודית עם מי קריסטל צלולים של הים היוני, שבה מבקרים, לפחות בינתיים, רק מעטים מתושבי העיירות בסביבה. האמת היא שלו הייתם מחפשים לפני כמה שנים את השם קוסטה נברינו במפת חבל מסיניה (Messenia) שבפלופונסוס, כלל לא הייתם מוצאים אותו. הוא פשוט לא היה קיים. כי אפילו שם המקום הוא חידוש לשוני. המצאה מודרנית.

נכון, לחבל מסיניה, שבירתו העיר קלמאטה הידועה בזיתים המשובחים, יש מורשת היסטורית בת 4,500 שנה. נכון גם שבמסיניה נמצאו השרידים השמורים בצורה הטובה ביותר בכל יוון של ארמון מהתקופה המיקנית - ארמונו של נסטור, אחד הגיבורים המיתולוגיים של מלחמת טרויה, שעליו מספר הומרוס באיליאדה ובאודיסיאה. לאזור שמור מקום של כבוד גם בהיסטוריה המודרנית של יוון: ב-20 באוקטובר 1827 התחוללה במפרץ נברינו (ליד העיר פילוס כיום) מערכה ימית אדירה. בקרב הגדול האחרון בהיסטוריה בין אוניות מלחמה עם מפרשים הטביעו ציי אנגליה, צרפת ורוסיה ביום אחד 55 ספינות של הצי הטורקי, ניצחון שהביא לעצמאות יוון מהאימפריה העות'מאנית השוקעת.

בחבל מסיניה יש גם מפלי מים, אתרי טבע ועשרות מבצרים מימי הביניים, שאחדים מהם משקיפים על רצועות החוף הבתוליות ביותר של יוון. אבל למרות הארכיאולוגיה, ההיסטוריה ואתרי הטבע, מדובר ביעד תיירות חדש על מפת יוון, והסביבה של אזור הנופש קוסטה נברינו - שמגזין travel&leisure הכתיר בשנה שעברה כיעד התיירות החם של השנה, שמגזין התיירות של נשיונל ג'יאוגרפיק בחר כאחד מעשרים יעדי חובה, ושאתר התיירות של CNN בחר השנה כאחד מאתרי החוף הטובים בעולם - היא כל-כולה המצאה מודרנית, פרי חזונו של איל ספנות בשם ואסיליס קונסטנטקאפולוס, המוכר ביוון בכינוי "הקפטן".

המלך נסטור המודרני

המיתולוגיה הרשמית של הקפטן, סוג של סיפור סינדרלה מקומי, מספרת כי הוא נולד בשנת 1935 למשפחה ענייה בכפר דיאבוליצי במסיניה. בגיל 13 עזב הנער לאתונה, שם עבד בשעות היום כדי להתקיים, ולמד בתיכון ערב כדי להתקדם. בתום לימודיו החל לעבוד כנער סיפון, ללא תשלום, ולאחר קריירה של 21 שנים בצי הסוחר היווני רכש ושיפץ ספינה קטנה, הראשונה במה שלימים תהיה חברת התובלה הימית הפרטית הגדולה ביותר בעולם, עם 46 ספינות-מכליות הנמצאות עד היום בבעלות משפחת קונסטנטקאפולוס.

המיתולוגיה ממשיכה ומספרת כי לקפטן, עוף מוזר בעולם הספנות, שהיה מעורב בפעילות לשימור הסביבה כבר משנות ה-80 של המאה הקודמת, היה חלום: לשוב לחבל הולדתו, אחד האזורים המוזנחים ומוכי האבטלה ביוון, ולהקימו לתחייה באמצעות השקעת סכומי עתק בפרויקט שאפתני עד מאוד של תיירות, תוך שמירה על הסביבה, שימור מסורות מקומיות ומתן עבודה לאנשי האזור, כדי שלא ייאלצו לעזוב אותו למטרות פרנסה.

בשנת 1982 החל הקפטן לרכוש אדמות, דונם אחרי דונם, מאלף ויותר בעלי אדמות שונים. בתוך עשרים שנה רכש הקפטן מאות קילומטרים רבועים, וייסד בחבל מסיניה מעין נסיכות מודרנית בבעלות פרטית, המתגאה בטביעת רגל אקולוגית נמוכה במיוחד: 90% משטחה אינם בנויים, וב-10% הנותרים יש הקפדה יתרה על ארכיטקטורה אקולוגית, על מיחזור מים ועל ניצול אנרגיית שמש.

השליט הנאור ואחד מבניו - המנהל כיום את הנסיכות ונושא לא פחות ולא יותר את השם אכילס, בכיר הלוחמים במלחמת טרויה - לא נגעו בחופי הים, אולם הם שינו את פני הסביבה בצורה דרמטית: כבישים נסללו, נחלים הוסטו ממסלוליהם, נבנו מאגרי ענק לאצירת מי גשמים וניטעו לא מעט כרמים.

בהקמת אתר הנופש עצמו - שלב ראשון ובהחלט לא סופי בפיתוח המתוכנן - השתתפו לא פחות מ-25 אלף אדריכלים, מעצבי נוף, בנאים, גננים, בעלי מלאכה ופועלים מקומיים. אפילו יחידה לכיבוי אש בבעלות פרטית הוקמה לצורך המשימה. במסגרת הפרויקט החל גם מיזם העתקת הצמחייה הגדול ביותר שנעשה אי-פעם באירופה, שבו היו שותפים אגרונומים, מהנדסים ואדריכלי נוף: במטרה לשמר את הנוף המקורי של הסביבה נעקרו ממקומם 6,000 עצי זית ואלפי עצים נוספים, אשר הועברו לאתר זמני ונשתלו מחדש באתר הנופש בתום עבודות התשתית, לצד לא פחות מ-400 אלף שיחים אנדמיים.

התוצאה, שראיתי במו עיניי והרחתי במו אפי בחודש שעבר, מרהיבה: עצי זית ושסק והדרים ושפע בלתי נתפס של שיחי הדס ודפנה, רוזמרין ומרווה, תימין, לבנדר וגרניום, המשפיעים מטובם בכל פינה בשטח הירוק הענקי, המעוצב והמתוחזק ברמת גינון יוצאת דופן, שבו פועלים זה כשנתיים Westin ו-The Romanos, שני בתי המלון הראשונים (יש עוד בדרך) שהקים נסטור המודרני בהשקעה של לא פחות מ-350 מיליון אירו.

אקולוגיה או מגלומניה?

זהו אתר נופש יפהפה ומפנק, שבנוי ופועל בסטנדרט הגבוה ביותר האפשרי ואינו פונה לציידי דילים המחפשים חופשה ים תיכונית זולה בתקופה של האטה כלכלית. מי שידו משגת, לעומת זאת, יכול לצאת ממנו לביקור באתרים ארכיאולוגיים ובאתרי טבע של מסיניה או ליהנות מחוף ים פרטי ומחופשה מושלמת - וטעימה עד מאוד - בלי לצאת מהאתר. תמורת תשלום נאה מציעים שם כמעט כל פעילות שתעלו על דמיונכם, החל בטעימות יין וזיתים, בשיעורי בישול מסורתי עם טבחיות מקומיות ובסדנה להכנת מוזאיקה, עבור בשנורקלינג, בצלילה, בטיולי אופניים ובנסיעות מבחן במכוניות BMW שטרם יצאו לשוק, וכלה בטיפולים בשמן זית במתחם ספא אדיר ממדים (4,000 מטרים רבועים); בביקור במכון למחקר ימי שהוקם באתר או ב"סיורים פילוסופיים", שבהם דנים עם מלומדים מקומיים בשאלות מודרניות מתוך פרספקטיבה של חוכמת העבר היוונית.

סיור שכזה הוא הזדמנות נאה להרהר בשאלה אם קוסטה נברינו הוא אכן פרויקט של פיתוח ושימור הסביבה והתרבות המקומיות, או פשוט מיזם תיירות וביזנס מגלומני. התשובה לשאלה מורכבת. אין ספק כי מחשבה "ירוקה" הושקעה בכל צעד ושעל בתכנון האזור ובפעילות אתר הנופש. אפילו למגרשי הגולף, פרויקט לא אקולוגי בעליל, נבחר דשא הצורך 30% פחות מים מדשא רגיל ומטופל בדשנים אורגניים בלבד, וכל המים להשקייתו מגיעים ממאגרים שהוקמו למטרה זו.

המפתחים, שהשקיעו יותר ממיליארד דולרים בפרויקט כולו, משוכנעים כי הם מצילים את מסיניה מניוון, ותורמים לשיקום אקולוגי וחברתי של הסביבה. אבל האם כדי לשקם אזור בים התיכון ולמשוך אליו תיירים חייבים באמת לשנות בצורה דרמטית כל-כך את הסביבה הטבעית ולהקים מגרשי גולף? "זה הדבר החיובי היחיד שקרה באזור שלנו זה שנים", אמר עם חנוכת האתר גיורגוס כרונופולוס, ראש העירייה לשעבר של העיר פילוס הסמוכה. "האם אני רווה נחת ממגרשי הגולף? לא ממש. האם אני תומך בכך שאדם אחד יהיה הבעלים של שטחי קרקע נרחבים כל-כך? לא במיוחד. אולם בעת משבר כלכלי, ההשקעה האדירה הזאת מייצרת מקומות עבודה ומעניקה תקווה, מה ששום ממשלה לא עשתה עד היום. כפרים בסביבה, שממש גססו, קמו לתחייה. זה נותן תקווה לעתיד".

האם התקווה תמומש? האם, כפי שנוהגים לומר אבירי השוק החופשי, השפע יחלחל למטה ואתר היוקרה יביא גם לשגשוג תיירות מקומית, צנועה יותר, באזור כולו? ואולי משפחת הקפטן תשתלט בסופו של דבר על הפלופונסוס כולו ותשלוט בו כמלך נסטור בעבר? ומה יעשו התיירים למטעי הזיתים ולכרמים, לקו החוף הבתולי ולמים הצלולים? בעוד עשר שנים נוכל אולי להשיב לשאלות.

מידע מעשי

למי שלא השיג כרטיסים

הגעה: קוסטה נברינו מרוחק 270 קילומטרים מאתונה וחמישים קילומטרים מקלאמטה. אפשר להגיע בטיסה לאתונה ובטיסת פנים (עם המתנה ארוכה בשדה) לקלאמטה, שממנה ממשיכים לקוסטה נברינו ברכב שכור או בהסעה של האתר. דרך מומלצת יותר להגיע: ברכב שכור מאתונה, תוך שילוב טיול בכפרים שבדרך ועצירה ללינה באחד מהם.

חדרים: באתר שני מלונות המחוברים זה לזה ומציעים מגוון חדרים ברמה גבוהה וגבוהה עוד יותר, רובם עם בריכה פרטית, וכן כמה וילות. מחירים ב-Westin: 850-140 אירו ללילה. מחירים ב-Romanos: 1,300-200 אירו ללילה. מחירי הלינות בווילות אינם קבועים מראש; עד 25 אלף אירו ללילה, בהתאם למספר האורחים, מטרת הביקור ויכולות המשא ומתן שלכם.

מידע נוסף: באתר www.costanavarino.com, המרהיב כמעט כמו אזור הנופש עצמו, יש מידע רב ומפורט על עשרים המסעדות ועל אין-ספור בריכות השחייה במקום, על מגוון שירותי שמרטפות, על פעילויות מיוחדות לילדים ועל שאר הפעילויות שמציע המקום: סיורי הליכה, צלילה ורכיבה, בישול, באולינג, גולף, ביליארד, טניס, מכון הכושר והספא, ועוד.

אתרים בסביבה

ארמונות ועיירות חוף

ארמון נסטור (Palace of Nestor): אתר עתיקות מרכזי, שבו התגלו שרידי מעונו של מלך מהתקופה המיקנית. הארמון נשרף במאה ה-13 ונחשף במאה ה-20. אתר מרתק לחובבי ארכיאולוגיה.

ארמון העיר העתיקה מסיני (Messini): שרידי עיר שהוקמה בשנת 369 לפני הספירה ונחשפה רק לפני 25 שנה. אתר הארכיאולוגיה הגדול ביותר כיום ביוון.

פלאוקסטרו (Paleokastro) וניוקסטרו (Niokastro): מצודה מהמאה ה-13 ומצודה מהמאה ה-16, הבנויות משני עבריו של מפרץ נברינו, שבו התחולל הקרב הימי שהביא לעצמאות יוון.

פילוס (Pylos): עיירת חוף שבה כיכר מרכזית עם חנויות מזכרות ועם בתי קפה, וכן מבצר שממנו נשקף נוף יפהפה.

חוף ווידוקיליה (Voidokilia): חוף מפעים ביופיו, מבודד ולא מוסדר, שאליו אפשר להגיע ברכב או בדיווש אופניים קצר מקוסטה נברינו.

האי פרוטי (Proti): אי סלעי שאפשר להגיע אליו בהפלגה קצרה ממרכז הצלילה של קוסטה נברינו. מציע רביצה בחוף, או שנורקלינג, בין השאר לסירה טבועה שסביבה התפתחו חיים תת-ימיים.

מפלי פולי לימניו (Poly Limnio): 15 מפלים הנשפכים לבריכות מרעננות, במרחק חצי שעה נסיעה מקוסטה נברינו ותוספת צעידה קצרה.