שם הרי גולן

"כוכבי הצפון", ה', 21:00, ערוץ 2

בחשדנות מסוימת ניגשתי לצפייה ב"כוכבי הצפון", הסרט שמתעד את דרכה של קבוצת הכדורגל מקריית שמונה לזכייה בתואר האליפות. חששתי שאקבל שם אלבום ניצחון בתוספת זיכרונות מהקטיושות ברוטב חריימה, עם פסקול של מימונה. לא שכבודם של כל אלה אינו מונח במקומו, אלא שאותם כבר ראינו ב"בית שאן סרט מלחמה" לפני 15 שנים.

הסיפור של קריית שמונה, אולי נקודת האור היחידה בעונת כדורגל מזעזעת, מספר את עצמו. לפיכך המבחן העיקרי של ציון נאנוס היה בניסיון שלא ליפול לתוך תהומות הקלישאה שאורבים לפתחו של סרט שכזה. ההצלחה שלו מרשימה כמעט כמו זו של מושא סיקורו.

במקומות שבהם פריים אחד שווה אלף מילים, הוא נצר את לשונו. כך קיבלנו סצנות מקסימות, כמו זו של שעת בין ערביים, בה צועדים השוער דני עמוס והחלוץ ברק בדש ל"משחק העונה" על רקע עיר ריקה. "בצד אחד צוק מנרה ובצד השני החרמון", כמו שמסביר עמוס, בתשובה לשאלה מדוע הם לא נוסעים ברכב. על רקע תמונות כאלה, יכול אפילו צופה שמבין בכדורגל, לקבל עוד הסבר מוחשי לסיבות שבגללן זכתה קריית שמונה בתואר.

התיעוד מגיע גם לשלב הקרע המתוקשר בין המאמן, ללא ספק גיבור הסרט, רן בן-שמעון, לבין הבעלים הנדבן איזי שרצקי. מבלי שיאמר זאת, חושפת המצלמה של נאנוס את הסיבה האמתית, ועזבו את כל יתר הקשקושים מסביב: שרצקי לא אהב את העובדה שאחרי שנים של נתינה מאסיבית לעיר ולקבוצת הכדורגל שלה, נח אור הזרקורים דווקא על המאמן.

מבחינה טלוויזיונית, הדרמה הזאת מוסיפה נופך מלנכולי לסיפור, והופכת אותו ליפה עוד יותר. חבל רק שהכדורגל שלנו לא מצליח להיות יפה כמו הבלדה הזאת שנכתבה אודותיו.

כל מה שרצית לדעת וכו'

קלאסיקות קולנועיות בסופ"ש, מוודי אלן ועד לפו הדוב

יש לי חבר שנהג לומר שהוא לא מבין איך זה שמסקס באים ילדים לעולם. כלומר הוא מבין את המנגנון הביולוגי, אבל לא את ההקשר הלוגי - מה הקשר בין ילדים לסקס? הייתי שמח לדעת אם משהו בתפיסת העולם שלו השתנה בשנים שחלפו מאז, אלא שבינתיים הוא הפך אב לשתי בנות ומאז לא כל-כך שומעים ממנו.

אז נתחיל מהסקס, ולו רק בגלל הסדר הכרונולוגי, גם לפי לוח המשדרים: "כל מה שרצית לדעת על המין" (ו', 22:00, MGM), הוא אולי הסרט הרחוק ביותר על סקאלת וודי אלן מ"לרומא באהבה" שמוקרן עכשיו בבתי הקולנוע. בשנות ה-70 אלן היה היוצר הרענן, הסקרן, הנוירוטי ופורץ הדרך ואת כל אלה הוא הביא עימו בכמויות גדושות לקומדיה הזאת, שנוטה מדי פעם לוולגריות, אבל רוב הזמן מצחיקה, על אף שחלק גדול מהנושאים שנדונים בה הם כבר מזמן לא טאבו.

אין זוג של בני 40 פלוס, שלא יישב מול המסך ויצפה בהנאה (במיוחד כשהאלטרנטיבה היא שידורים חוזרים של "1 נגד 100"). אלא שכמו שיודע כל מי ששירת בצבא, לכל שבת יש מוצאי שבת, ובמקרה דנן - לכל עונג שבת יש את הבוקר שאחרי, והבוקר הזה מלא ילדים שכבר לא יודעים את נפשם מרוב חופשה.

אחרי שמיציתם כבר את כל האטרקציות - מבריכת גורדון ועד מגלשות הרים ביער השחור, אתם מוזמנים לחזור איתם ליסודות הכי מתוקים. כמו למשל פו הדוב, גיבורו הספרותי של א.א מילן. היצור הפרוותי עם החיבה לדבש ולחולצות בטן גרועות, הגיע ל"יס 5" כבר היום (ה'), אלא שאני מצאתי שהזמן הטוב ביותר לצפות בעלילותיו במרוכז, הוא דווקא בשבת בבוקר, מ-08:40. זה מתחיל עם חזרזיר הפחדן, נמשך ל"ההרפתקה הגדולה ביותר" (החדש יחסית), ועובר אל הקלאסיקה של הסרט המקורי מ-1977. מי שרוצה מוזמן להפעיל את המזגן בעוצמה, כאילו כבר קריר בחוץ, לנסות במקביל מתכון של עוגת דבש לקראת ראש השנה ולתת לילדים לבלות שבת אחרונה של חופש גדול מול חזרזיר, איה, קנגה, רו, ינשוף ויתר חבריו של כריסטופר רובין.