סוחטים אתכם - ואתם שותקים

סטטוס מצולם בפייסבוק שהחל לנוע ברשת החברתית וכבר הספיק לצבור אלפי תגובות ממחיש טוב יותר מאלף הסברים עד כמה הציבור בישראל אדיש למחיר ועד כמה מנצלים זאת כל הגורמים האמונים על סחיטת כספו.

עליית מחירי הדלק, שבים ומסבירים לנו נבחרנו המכובדים, היא תוצר של עליית מחירי חבית הנפט בעולם והתחזקות הדולר. האומנם? קשקוש מוחלט.

הנתונים מראים כי בחודש נובמבר 2007 מחיר חבית נפט היה דומה מאד למחירו היום ושער הדולר היה זהה לחלוטין לשערו בסוף השבוע. מחירו של ליטר בנזין עמד אז על 6.13 שקלים. מחירו כפי שאמור להיקבע בסוף החודש ומוערך ב-8.25 שקלים לליטר, מהווה עלייה של 30% שאין לה שום קשר למחיר החבית או לשער המטבע.

ראוי לציין כי גם בעת השתוללות המחירים הקודמת בה הגיע מחירה של חבית נפט ל-150 דולר, הגיע מחירו של ליטר בנזין ל-7 שקלים בלבד. נכון, שער הדולר באותה תקופה היה נמוך מאד אבל הפערים אינם סבירים לחלוטין. מדהים לחשוב איך במשך פחות מעשור הוכפל מחירו של ליטר בנזין בישראל.

הפרופגנדה הממשלתית מזכירה, איך לא, את ימי המשטרים הקומוניסטיים ולא לחינם. קמפיינים משובחים, כלכלנים מטעם ומה לא. "רמת המיסוי של הדלק סבירה ודומה לממוצע המדינות המפותחות", טוען כלכלן מטעם, אולם המציאות מוכיחה שאילו מחיר הדלק היה ספורט אולימפי, היינו סוף סוף זוכים למדליה. ישראל מדורגת כיום שלישית בעולם על פי סוכנות בלומברג, אחרי נורבגיה וטורקיה. אולם אל דאגה, בספטמבר, כך נראה, נחלוף על פני טורקיה ומדלית הכסף מובטחת.

שותף בכיר לאווילות הזו שמתנהלת על גב הציבור הינו משרד התשתיות. כבר לפני שלוש שנים הרחבנו כאן במספר מאמרים בנושא שערוריית קביעת מחירי הדלק בישראל. מה קרה מאז? מרווחי השיווק אמנם צומצמו במקצת אולם ההתבססות הביזיונית לטעמי על שער העברות והמחאות הגבוה של בנק לאומי כפרמטר לקביעת מחיר הדלק נותרה כשהייתה, זאת למרות שכבר אז טען משרד התשתיות שמונתה וועדה לבדיקת הנושא.

שתי שאלות ששאלנו כבר אז היו מדוע מסתכלים על שער העברות גבוה, שגבוה משער האמצע בשלוש אגורות (כ-0.75%), בה בשעה שכל בר דעת המצוי ברזי שוק המט"ח יודע שבתי הזיקוק משלמים לבנקים לכל היותר את שער האמצע, ומדוע נבחר דווקא השער של בנק לאומי שגבוה במרבית ימות השנה משעריהם של הבנקים האחרים? כנראה שהנושא כל כך מורכב, שהוועדה שהוקמה כבר יושבת שלוש שנים על המדוכה ועם ישראל ממשיך לשלם את המחיר.

צחוק צחוק, אולם הבדיחות הללו הן על חשבוננו. את המחיר על השטות האווילית מבית מדרשם של כלכלני משרד החקלאות נשלם כולנו אחרי החגים. משום מה לא שמענו אותם מתריעים מפני ירידות מחירים כשמחירי הסחורות קרסו לא פעם ולא פעמיים. אנחנו לא שומעים אותם מתריעים מפני ירידת מחירי הקפה עקב הירידות הנמשכות במחיר פולי הקקאו בכל העולם. ומה לגבי מחירי הסוכר שירדו אף הם?

מחירי התשומות אכן עולים, ונכון שהחשמל, המים והארנונה יקרים יותר - אולם מרווחי החברות הגדולות בישראל וחלק מהיבואנים הם כה גבוהים, שהם יוכלו בקלות לספוג את גל העליות האחרון ואולי לרזות קצת במקרה הגרוע.

הפער בין מחירי מוצרים רבים בישראל לבין מחירם של אותם מוצרים בחו"ל פשוט מקומם. פערי המחירים במוצרי יבוא רבים מקוממים עוד יותר. מכסים שיורדים הולכים לכיסם של היבואנים. כשהשקל מתחזק הפער שוב הולך לכיסם. כל זאת למה? אמרנו כבר מזמן - הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם. בשנה שעברה התעוררה בישראל מחאה חברתית אחרי 30 שנה. השנה, כך נדמה, חזר הציבור לאדישותו וחזרה זו היא הגושפנקא האמיתית להעלאות המחירים.

כל עוד ברננקי ודראגי ימשיכו לדבר על הקלות כמותיות, מחירי הסחורות ינופחו על ידי הספקולנטים. כל עוד הציבור ירשה זאת, מחירי המוצרים ימשיכו להאמיר. ביום בו יכריזו מנהיגי העולם מלחמה נגד השתוללותם חסרת הרסן של הגופים הפיננסיים ויגבילו את יכולות המינוף שלהם, ישוב הסדר על כנו ותנודות המחירים ישובו לשקף רציונל כלכלי. עד שזה לא יקרה, נגזר על הציבור לקבוע את גורלו. ימשיך להיות אדיש - ימשיך לשלם כל מחיר, יצא מאדישותו ויילחם - ירגיש הקלה בכיס.

• יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

• yf@energyfinance.co.il

• אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

• החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד