"ליאורה עופר וחברת עופר השקעות שבשליטתה ניצלו את כוחן ואת שליטתן המוחלטת בחברת הנדל"ן המניב מליסרון , וגבו מהחברה דמי ניהול בסך 18 מיליון שקל שלא כדין - כך טוען בעל מניות בחברת מליסרון, בתביעה שהגיש הבוקר למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובקשה לאישורה כתביעה נגזרת, כנגד עופר השקעות וליאורה עופר.
לטענת התובע, משה הייט, בעלים של 104 מניות רגילות בערך נקוב של שקל בחברת מליסרון, "במשך למעלה מ-11 שנים, החל משנת 2000 ועד לחודש נובמבר 2011, בעלת השליטה בחברה, עופר השקעות (כיום מחזיקה כ-65% מהון מניותיה, א' ל'-ו'), הגדילה לעצמה את דמי הניהול המשולמים לה מהחברה, ואף שינתה את היקף שירותי הניהול שסיפקה לחברה, וזאת בניגוד לדין ומבלי שהדבר קיבל כלל את אישורה של אסיפת בעלי המניות של החברה".
בבקשה נטען כי בשנת 1994, אישרה כביכול אסיפת בעלי המניות של החברה הסכם ניהול בין החברה לבין בעלי השליטה בה באותו המועד, ובכללם עופר השקעות, לפיו תמורת שירותי הניהול שיסופקו לחברה על-ידי בעלי השליטה דאז, תשלם להם החברה 4.5% מהרווח לפני מס ולפני ניכוי הוצאות.
ואולם, נטען, בהמשך, כאשר חברת עופר השקעות הגדילה את חלקה באחזקת חברת מליסרון, בשנת 2000 ובשנת 2004, תוקן הסכם הניהול המקורי, באופן שהגדיל את סכום דמי הניהול אותו שילמה מליסרון לעופר השקעות.
כך, טוען התובע, לאחר שעד לשנת 2000 קיבלה עופר השקעות שני שלישים מדמי הניהול ששילמה מליסרון, בשנת 2000 גדל חלקה בדמי הניהול ל-78%, ובשנת 2004 שוב גדל חלקה של עופר השקעות בדמי הניהול מ-78% ל-100%.
עסקה חריגה
לטענת התובע, הגדלת דמי הניהול נעשתה ללא קבלת האישורים הנדרשים מהחברה על-פי חוק החברות, ובפרט אי-אישורה ברוב מיוחד באסיפת בעלי המניות שלה.
"אי-קבלת אישורה של אסיפת בעלי המניות לעסקה חריגה של חברה עם שליטה בה בנוגע לתנאי כהונתו - ובמקרה שלפנינו לדמי הניהול של עופר השקעות - מהווה מעשה פסול וחמור אשר תוצאותיו ברורות הן - בטלותה של העסקה", נכתב בבקשה.
ביצוע העסקה ללא האישורים הנדרשים, נטען, מהווה ניצול לרעה של הכוח של בעלות השליטה בחברה - ליאורה עופר וחברת עופר השקעות.
"שליטתן המוחלטת בחברה איפשרה להן לנצל לרעה את כוחן ולהתעלם לחלוטין מן העובדה כי החברה הונפקה בבורסה לניירות ערך, וכי יש להן שותף נוסף בחברה - משקיעיה מן הציבור של החברה, וכי בשל כך שהן מצויות בניגוד עניינים מהותי וחמור עם ענייניה של החברה בכל הנוגע לדמי הניהול אותם נוטלת עופר השקעות מן החברה - הרי שתשלום דמי הניהול מחייב לקבל את אישור אסיפת בעלי המניות של החברה ברוב מיוחד".
עוד נטען כי מדובר בעסקה חריגה, גם בשל העובדה שמדובר בעסקה ש"אינה בתנאי שוק". "סכומי השכר ששולמו לעופר השקעות הינם גבוהים ובלתי סבירים, והם אושרו ביחס לבעלי השליטה האחרים לפני כ-18 שנים", נטען.
הפרת חובת אמונים
עד לפטירתו של יולי עופר המנוח, בעלי השליטה בעופר השקעות היו יולי עופר ושני ילדיו - ליאורה עופר ודורון עופר. מאז פטירתו בספטמבר אשתקד, שיעור ההחזקות בעופר השקעות מתפלג באופן הבא: 36.67% מוחזקים בידי עזבון יולי עופר; 15% בידי ליאורה עופר; 15% בידי דורון עופר; והיתר, 33.33% בידי ל.י.ן (אחזקות) בע"מ.
במצב זה, נטען בבקשה, ליאורה עופר הינה בעלת השליטה בפועל במליסרון ובעופר השקעות, ואף כיהנה ומכהנת כדירקטורית הן במליסרון והן בעופר השקעות.
לטענת התובע, ליאורה עופר הפרה את חובת האמונים שלה כלפי מליסרון. זאת, תוך שהיא זונחת את חובותיה כדירקטורית בחברה וכבעלת שליטה במליסרון ומעדיפה את האינטרס הממוני של עופר השקעות (הפרטית) ושלה עצמה על פני האינטרס הממוני של מליסרון (הציבורית).
"למעשה, בידיה של ליאורה עופר... הכוח לנווט את מהלכיה של מליסרון ושל עופר השקעות. בכובעיה השונים הייתה ליאורה עופר שותפה והשפיעה על הביצוע בפועל של השינויים של הסכם הניהול המקורי, הן בשנת 2000 והן בשנת 2004, מהם היא נהנתה באופן אישי - תוך שהיא זונחת את חובותיה כדירקטורית בחברה וכבעלת שליטה בה ומעדיפה את האינטרס האישי שלה על פני האינטרס של החברה", נטען בבקשה.
המבקש מיוצג בידי עורכי הדין שלומי מושקוביץ, יניב סטיס ואיתן חיימוביץ ממשרד "מושקוביץ, סטיס חיימוביץ", וכן בידי עו"ד נתי פולינגר ממשרד "פולינגר, ויקמן, כהן".
יו"ר ב-75% משרה
יצוין כי לפני כחודש הודיעה מליסרון כי אסיפת בעלי המניות לאישור שכר שנתי של 2.25 מיליון שקל לליאורה עופר, יו"ר החברה ומבעליה, נדחתה. זאת, לאחר שרשות ניירות ערך ביקשה לקבל הבהרות באשר לאישור הנדרש לשכר.
דירקטוריון מליסרון אישר באחרונה לליאורה עופר, שתכהן כיו"ר ב-75% משרה, שכר בגובה של 187.5 אלף שקל בחודש (2.25 מיליון שקל בשנה כאמור), לתקופה לא קצובה; זאת במקום הסכם קודם, שפג בחודש נובמבר אשתקד, ואשר מכוחו מליסרון שילמה דמי ניהול לחברת עופר השקעות של משפחת בעלי השליטה.
ב-2011 הסתכמו דמי הניהול הללו ב-3.2 מיליון שקל, ואילו ב-2010 הם עמדו על 7.6 מיליון שקל. סכום של כ-6 מיליון שקל שולם לעופר השקעות ב-2009, ו-4.7 מיליון שקל ב-2008.
כעת עומדים תנאי השכר של ליאורה עופר (שיחליפו את הסכם הניהול עם עופר השקעות) להצטמצם כאמור; אולם, כפי שפורסם ב"גלובס" בחודש שעבר, לדעת חלק מהמוסדיים אין הצדקה לשלם אפילו את הסכום המקוצץ למי שנושא בתפקיד של יו"ר (להבדיל ממנכ"ל), קל וחומר כאשר מדובר במשרה חלקית.
דירקטוריון מליסרון, שאישר לעופר את שכרה, סבר אחרת, ונימק את החלטתו בכך שבפניו "הוצגו נתונים השוואתיים אודות תגמול יו"ר דירקטוריון בחברות ציבוריות הנמנות עם מדד נדל"ן 15, וכן הובאה חוות-דעת שנערכה על-ידי יועץ חיצוני המתמחה בעריכת סקרי שכר לבכירים, לפיה התגמול הכולל עולה בקנה אחד עם המקובל בחברות בסדר הגודל של החברה".
עופר השקעות מחזיקה ב-66% ממניות מליסרון, וכן היא בעלת השליטה (20%) בבנק מזרחי-טפחות, לצד מוזי ורטהיים. עופר השקעות נמצאת כיום בידי עיזבון יולי עופר (36.6%); ליאורה עופר (15%); ודורון עופר (כ-15%).
סביב ירושת יולי עופר המנוח מתנהל כיום סכסוך משפטי בין האחים, ודורון עופר אף הגיש המרצת פתיחה (הליך משפטי מקוצר) נגד עופר השקעות, בטענה כי בוצעו העברות כספים חריגות לידיה של ליאורה עופר. בין היתר מתנגד דורון עופר גם לתנאי השכר של אחותו במליסרון.
מאבק ירושה
הסכסוך בין האחים החל עם פטירת אביהם, שהשאיר אחריו שתי צוואות שונות: הראשונה חילקה באופן שווה את מניותיו בעופר השקעות בין שני ילדיו, ואילו בשנייה הוא העביר את כל מניותיו בעופר השקעות לבת ליאורה.
בחודש יוני האחרון תבע דורון עופר מחצית ממניות השליטה בעופר השקעות, בטענה כי אביו המנוח הבטיח לו בחייו חצי מהבעלות בחברה. דורון עופר טוען כי ככל הנראה, הצוואה השנייה (והאחרונה) של אביו, שעל פיה הועברו כאמור כל מניותיו בעופר השקעות לליאורה, אינה תקפה; וכי בית המשפט צריך לכבד את הצוואה הראשונה שכתב האב, שבה חולק הרכוש שווה בשווה בין האחים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
