אלוהים נגד הרפובליקנים? ועידת המפלגה תיפתח ברגל שמאל

ועידת המפלגה הרפובליקנית למשיחת מועמדיה למירוץ לבית הלבן נפתחת מחר (ב') בטמפה, פלורידה, ברגל שמאל. הוועידות של שתי המפלגות הגדולות, שנערכות אחת לארבע שנים לפני הבחירות לנשיאות, הן הפקות משומנות לקידום מועמדיהן והאג'נדה שלהן, הזדמנות לקבל מהמדיה אינצ'ים ושעות שידור חינם. אבל איתני הטבע וסכלות של פוליטיקאים במגרש הביתי תוקעים הפעם מקלות בגלגלי המנגנון הרפובליקני.

סופת הוריקאן (בשלב זה בהתהוות), שחזויה לכלות זעמה בחוף המערבי של פלורידה בדיוק ביום פתיחת החגיגה הרפובליקנית, אילצה את המארגנים לקבל החלטה קשה: לפתוח את הוועידה ולדחות מיד את המשכה ב-24 שעות בגלל שיקולים בטיחותיים (וללא ספק גם תקשורתיים: אירועים כאלה מתוסרטים עד הפרט האחרון; אבדן שליטה אינו כלול ברשימת המסרים שהרפובליקנים רוצים להעביר לבוחרים).

מבחינתם, זה צעד הרה גורל: הפוליטיקאים הרפובליקניים ומממניהם מדברים כבר חודשים על ציפיותיהם שהאירוע בטמפה יעניק למיט רומני ופול ראיין, מועמדי המפלגה לנשיא ולסגן נשיא, כמה אחוזי תמיכה נוספים. זו תוצאת הלוואי של רוב הוועידות. רומני מפגר אחרי הנשיא המכהן, ברק אובמה, רק בנקודות ספורות לפי הסקרים העכשוויים. עלייה של אחוז או שניים עשויה אפוא להכניס את רומני לבית הלבן. אך דווקא עכשיו מתקצצת אונותו של המכשיר שעשוי להניף אותו ללשכה הסגלגלה. פחות זמן לפמפם את סגולותיו האקזקוטיביות. פחות הזדמנויות להציג קליפים שידגישו את בלוריתו ספוגת הג'ל.

אם לשפוט לפי התבטאויות שהשמיעו בעבר הלא רחוק כמה ממאורות המפלגה, יד אלוהים בדבר. כשזיעזע אשתקד רעש אדמה את החוף המזרחי, אמרה מישל בקמן, צירה רפובליקנית בבית-הנבחרים, שהתמודדה בפריימריז של מפלגתה, כי הרעש היה מאמץ אלוהי להסב תשומת לבם של פוליטיקאים. גלן בק, שדרן פופולרי של הימין, אמר כי הצונמי ביפן ורעידת האדמה שקדמה לו היו מכשיר להעברת מסר אלוהי למדינה זו. ובל נשכח את פט רוברטסון, אף הוא שדרן שניסה לרוץ לבית הלבן, שאמר שרעש האדמה שהחריב את האיטי ב-2010 היה גמול אלוהי על בריתה של מדינה זו עם השטן.

אבל שאלה מעניינת יותר היא, האם האל הטוב אחראי גם לנטיעת סכלים נפוחי אגו במפלגה הרפובליקנית. אין ספק, שבמחצית השניה של אוגוסט, ידם של הרפובליקנים על התחתונה במלחמת המסרים עם הדמוקרטים. את סדר היום הציבורי קובעים האחרונים, לא הראשונים, למרות שהדמוקרטים היו חייבים בעצם להתבצר עתה בעמדות מגננה. שיעור האבטלה אינו יורד.

שוק הנדל"ן נמצא בעמק הבכא. הגירעון התקציבי הולך ומתעצם. שום נשיא שנושא על גבו חטוטרת של אבטלה בשיעור 8.3% לא זכה בבחירות בארה"ב. אז איך אפשר להסביר את העובדה שאובמה מוביל ברוב הסקרים? ואיך זה שחרף מאמצי הרפובליקנים להניח בראש האג'נדה הציבורית את הכלכלה ואת האבטלה, מדברים האמריקנים על הפלות?

להחייאת נושא ההפלות אחראי במידה רבה פוליטיקאי רפובליקני ממיזורי, טוד אקין, שמתמודד על הזכות לייצג את מדינתו בסנט. בראיון טלוויזיה לפני כשבועיים חיווה אקין את דעתו, שבמקרים של "אונס לגיטימי" אשה אינה יכולה להרות מפני שמנגנון ההפריה שלה "נועל עצמו" אוטומטית. הדמוקרטים קפצו על ההצהרה החשוכה הזו כמוצאי שלל רב. היא דחקה אל מתחת לשטיח את כל הבעיות הכלכליות הבוערות שלדמוקרטים נוח להתעלם מהן.

הניאנדרטליות של אקין שמה דגש חזק בעובדה שצריכה להיות ידועה לכל קורא עיתונים: חלק גדול מאוד מהממסד הרפובליקני חושב כמוהו. הרי השורה התחתונה של אקין היא, שאסור לאסור הפלות גם כאשר ההריון נובע מאונס או מגילוי עריות. במאמץ למזער את הנזק, התאחד הממסד הרפובליקני בקריאה לאקין להתפטר. אבל הפוליטיקאי ממיזורי דחה אותן על הסף. תומכיו אומרים שהוא איש עקרונות. מבקריו הרפובליקניים מאשימים אותו בנפיחות יתר של האגו.

כך או כך, אקין נהפך לנכס יקר לקמפיין של אובמה. לא זו בלבד שוא הסיר את האג'נדה הכלכלית הבלתי סימפטית מעל השולחן, אלא שהוא מסייע לדמוקרטים להציג את הרפובליקנים כגוף שכמו נשאב מימי הביניים, כמפלגה שמנהלת מלחמת חורמה נגד הנשים, סיסמה ותיקה של הדמוקרטים שקיבלה עכשיו חיים חדשים.

ורומני, במקום ליהנות מרוח גבית של קהל בוחרים שמבקש עתיד כלכלי טוב יותר, מגיע לוועידה בטמפה כשמולו רוח נגדית חזקה של ציבור גדול, שלא מצליח לשכוח את צמד המילים "אונס לגיטימי". ואם לא די בכך, יש לו עתה בעיה גם עם הוריקאן אמיתי.