צילום: אסף יקואל, וויקישיתוף
התכוונתי לכתוב על הנפילה של האימפריה האמריקאית בטניס רגע לפני פתיחת היו.אס אופן. אבל ביום שישי מצאתי את עצמי במגרש מספר 12 הצדדי במתחם הפלאשינג מדו, מרותק למשחק מוקדמות בין שחקנית 163 בעולם לשחקנית 169 בעולם. ביציעים מסביב היו כמה עשרות צופים בודדים, לא משהו שאמור לרתק יותר מדי, ולמרות זה הצלחתי להיות עד להיסטוריה קטנה ומאוד משמחת מבחינתי. השחקנית במקום ה-163 בעולם, יוליה גלושקו הישראלית, ניצחה את המשחק והצליחה בגיל 22 להעפיל לראשונה בקריירה להגרלה הראשית של טורניר גראנד סלאם.
עזבו לרגע פרס כספי של 23 אלף דולר שגלושקו תקבל עבור העפלה לטורניר (הפרס הגבוה אי פעם שזכתה בו!). זו הפעם הראשונה אחרי ארבע שנים וחודשיים שיש לנו שתי טניסאיות בהגרלה הראשית של גראנד סלאם (השנייה היא שחר פאר כמובן). וזה זה לא הולך ברגל כשמדינת טניס עשירה כמו בריטניה, למשל, הצליחה להכניס בקושי שלוש טניסאיות להגרלה הראשית.
הרבה סימני שאלה יש סביב הקריירה של גלושקו, ילידת אוקראינה . אלו שראו אותה בגביע הפדרציה באילת משוכנעים שיש לה את זה. אחרי שצפיתי בה מנצחת את שני הסיבובים האחרונים בצורה משכנעת, אני יכול לומר בבירור: יוליה פה כדי להישאר. היא לא קוריוז חולף. תמחקו את כל סימני השאלה. מדובר בשחקנית סבב לגיטימית ואני מוכן לחתום על כך שזה רק עניין של זמן עד שתיכנס למאייה הראשונה.
***
לפני 3 שנים גלושקו הגיעה אליי לניו יורק לחודש של אימונים. מאוד התרשמתי מהכישרון הטבעי שלה, מהעוצמה שלה בחבטות ומהסגנון האגרסיבי שלה. אבל בגיל 19 היא עדיין לא היתה בשלה, היתה יותר מדי אמוציונלית כמו שקורה ללא מעט נערות בגיל הזה, לא מאורגנת במשחקה, ובעיקר סבלה מאינספור עליות וירידות מנטליות שלא אפשרו לה להציג טניס טוב לאורך זמן. סימני השאלה היו במקום, אגב, אם לוקחים בחשבון ששחקניות בגיל 18 כבר חוגגות זכייה בגראנד סלאם ונחשבות לזקנות בגיל 25.
ב-3 השנים שחלפו מאז, עשתה יוליה תוצאות יפות בטורנירים מהדרגים הנמוכים והבינוניים, לא מעט בעזרת צוות האימון של "אקדמיית תל אביב" בניהולו של אסף אינגבר, שתומך ביוליה למרות המגבלות הכלכליות שלה. שחקנית בדירוג שלה מתקשה לכסות את ההוצאות.
השינוי הגדול, כמו בהרבה מקומות אחרים, קורה עם הגיל. גלושקו התבגרה מאוד. את הנוכחות האגרסיבית (מדי) והסיכונים (המוגזמים) בחבטות בעלות עוצמה אדירה היא החליפה במשחק בוגר יותר, היא למדה מתי לשנות קצב, ולשחק יותר זהיר ומחושב. היא הרבה יותר רגועה מבעבר, ובעיקר משחקת עם ביטחון עצמי וגישה חיובית.
אחרי המשחק גלושקו מסבירה לי את השינוי שעברה. "ההבדל הוא בבגרות בעיקר", היא פותחת, "היום אני הרבה יותר מוכנה נפשית. כשאני מגיעה למשחקים אני יודעת מה אני אמורה לעשות. יש לי מטרות, אני מסודרת בראש, מרוכזת במשחק עצמו ומשתמשת בכלים שיש לי יותר בחוכמה. אני גם לא מתרגשת מסדרה של הפסדים. למשל היתה לי ירידה של מספר שבועות, פשוט לא הלך לי, וירדתי מחוץ ל-200 הראשונות בעולם. בעבר זה היה מרסק לי את הביטחון. אבל הבנתי שבקריירה יש עליות ומורדות ולא נכנסתי לדיכאון. עבדנו חזק מאוד בחודשים האחרונים על השיפור בשתי חבטות בעיקר - הגשה וחבטת כף היד. אם פעם גב היד שלי היתה הנקודה החזקה, אז היום אני בונה את המשחק שלי על כף יד חזקה שהיא היום החבטה הכי טובה שלי. בנוסף, שיפור העוצמה בהגשה נותן לי נקודות קלות ועוזר לביטחון הכללי. יש לי גם מאמן מנטלי, אלכס לבסקי, שעובד איתי באופן רציף ושיפר מאוד את החוסן המנטלי שלי. בקיצור, אני הרבה יותר רגועה ומגיעה למשחקים עם יותר ביטחון".
הכניסה ליו.אס אופן היא ההישג הכי גדול שלך?
"כן, ביחד עם הניצחון לפני שנה בגביע הפדרציה שהיה מאוד חשוב בשבילי".
מדברים תמיד על הטופ-100 כציון דרך, את רואה את עצמך כשחקנית מאייה ראשונה?
"אני משתדלת לא לחשוב על זה, אבל בהחלט כן. אני חושבת שזה עניין של זמן עד שאגיע לשם. אם אמשיך לשחק כפי שאני מסוגלת, אני אהיה שם. אין ספק בכלל. טופ-100 זה במינימום של השאיפות שלי".
גלושקו, שהגרילה בסיבוב הראשון את ינינה ויקמאייר הבלגית המדורגת 28 בעולם, בונה על קצת עזרה מחברה טובה. "שחר פאר שיחקה אתה כמה פעמים ואני אבקש ממנה כמה טיפים עליה".
***
גלושקו יודעת שכל הסיפור הזה מתחיל ונגמר בעניין הכלכלי, ובעיקר בחיבור המצוין עם המאמן. כרגע היא נהנית מההצטרפות של המאמן לירן קלינג ש"נסע איתי כל הקיץ והיה לנו קיץ נהדר". קלינג עובד באקדמיה של ת"א על גדות הירקון. הוא היה מדורג בכיר בגילאי הנוער ואחרי השרות הצבאי עשה קריירה כשחקן במכללת צ'רסטון בדרום קרוליינה. ב-2007 חזר לישראל והחל לעבוד כמאמן תחת אסף אינגבר. אבל אף אחד לא יכול להבטיח שהחיבור יימשך. "כשנחזור לארץ נראה מה יהיה", אומרת גלושקו.
קלינג מספר ש"עבדתי עם יוליה לא מעט בעבר וגם נסעתי איתה לפני כמה שנים, אבל היתה לנו הפסקה בעיקר בגלל סיבות כלכליות. אין לשחקנית בדירוג של יוליה יכולת לממן מאמן שיסתובב איתה. מהפרסים שהיא מרוויחה היא בקושי מכסה את ההוצאות של עצמה. את הנסיעה הזאת שלי שילם איגוד הטניס, אחרת לא הייתי פה. אבל זו עזרה נקודתית. זו בעיה רצינית שעוצרת את ההתקדמות, כי היום בסבב אין אפשרות להצליח בלי מאמן צמוד בייחוד עבור שחקנית כמו יוליה שזקוקה לעזרה אפילו יותר משחקניות אחרות לפחות עד שתיכנס למאייה הראשונה ותרוויח מספיק כדי לממן מאמן".
יש לך ספק שהיא תיכנס לטופ-100?
"לא".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
