השאלה הבוערת: אובמה או רומני - מי מהם טוב לבורסה?

"שוק המניות יהיה טוב יותר אצל רומני או אובמה?", שאלה אותי אגב שיחת חולין ג'יין, אותה אני מכיר זה שנים, כשנפגשנו במקרה. התשובה שלי לא הייתה מתקבלת על ידי שני המחנות: ממש לא משנה מי ייבחר לנשיא בנובמבר.

כמובן, מי שינצח יעצב את העתיד הכלכלי, יטפל במשבר התקציבי, בתקציב הבריאות וכל היתר. אפשר להתווכח על המצע השונה של ברק אובמה ומיט רומני, אבל האימפקט שלהם על כיוון שוק המניות יהיה מזערי.

אנשים רוצים להאמין שהמפלגה שלהם היא זו שמניעה את השוק. זה לא נכון.

אפשר לשחק קצת במספרים ובמסגרות הזמן כדי לנסות למצוא קשר כזה, אבל מי שרוצה הוכחה היסטורית לכך שיש קשר בין ביצועי השוק לבין איזו מפלגה שולטת בבית הלבן, פשוט לא ימצא אותו. אותו כנ"ל לגבי הרעיון שהשווקים מתפקדים טוב יותר תחת ממשל חצוי (מפלגה אחת שולטת בבית הלבן והשנייה בקונגרס).

בואו נבחן את שלוש וחצי שנות הכהונה האחרונות של כל נשיא מאז 1970 - ונתעלם מחצי השנה האחרונה של הכהונה אשר מושפעת מהפוליטיקה של הבחירות; התשואות הגבוהות ביותר של המניות נרשמו תחת הדמוקרטים (ביל קלינטון ואובמה), ואילו התשואות הגבוהות ביותר של האג"ח נרשמו תחת רפובליקנים (רונלד רייגן וג'ורג' בוש האב).

אד בולדריג' מחברת ניהול הנכסים הקרויה על שמו, עשה מחקר כדי לקבוע אם זהות הנשיא משנה את ביצועי השוק. הוא מצא שתשואות המניות הנמוכות ביותר נרשמו תחת נשיאים רפובליקנים (ג'ורג' בוש האב, רונלד רייגן) ותשואות האג"ח הנמוכות ביותר נרשמו בכהונות שני נשיאים משתי המפלגות (ג'ורג' בוש הבן וג'ימי קרטר). ובסופו של דבר הכול מתאזן - הביצועים הטובים של השוק בתקופות טובות, או הגרועים בתקופות רעות, למעשה נמחקים.

סטטיסטית - אין הבדל

ראס קוסטריץ', אסטרטג ההשקעות הראשי של תעודות הסל של חברת ניהול הנכסים בלקרוק (תעודות iShares), פרסם באחרונה מחקר שבו הוא מציין שהתשואה השנתית הממוצעת של מדד דאו ג'ונס משנת 1900 הייתה 8.5% בתקופות כהונה של רפובליקנים וכ-6% תחת הדמוקרטים (ללא דיבידנדים בשני המקרים).

"כשמנכים מהממוצעים הללו את תנודתיות השוק - סטיית התקן של תשואות דאו ג'ונס במאה האחרונה הייתה 22% - המספרים הם אותו הדבר מבחינה סטטיסטית", אומר קוסטריץ'. "להשתייכות הפוליטית של הנשיא אין השפעה מתמשכת על ביצועי שוק המניות".

המסקנה הזו לא משאירה לתומכי המפלגות מרחב תמרון גדול לטעון כי "הפעם זה אחרת". לקוסטריץ' יש גם נתונים שמראים כי ההצלחה של השוק תחת ממשלים חצויים בשנות ה-90 הייתה יותר אנומליה מאשר סיבה-תוצאה.

קשה לנבא מה יעשה השוק תחת נשיא מסוים; יש יותר מדי גורמים, והמגמה ארוכת הטווח אינה מתהפכת רק מפני שיש שינוי או המשכיות בבית הלבן. לכן, למרות התחושה המקובלת ששוק טוב קשור למפלגה כזו או אחרת, האמת היא שלתנאים הכלכליים הבסיסיים יש השפעה רבה יותר על השוק מלהשתייכות הפוליטית של הנשיא.

"רגשות פוליטיים - מחוץ לחיזוי השוק"

זה מחזיר אותנו למכרה שלי, ג'יין. היא חשבה שאם אחד המועמדים ישפר את ביצועי השוק, זה ישפיע אולי על שיקולי ההצבעה שלה. אך מאחר שאי אפשר לומר בפשטות ש"המועמד הזה פירושו שוק טוב יותר", השיקול העיקרי צריך להיות המצע הכלכלי הרלוונטי ביותר לביצועי המניות. בשנת הבחירות הנוכחית פירוש הדבר הוא "המצוק התקציבי", רפורמות המס ומסי הירושה. הבחירות יקבעו כמובן מי ינווט את הספינה בנושאים הללו.

המשקיעים משתי המפלגות מכירים בדבר אחד לגבי המסים - הם עולים. מה שלא ברור הוא האופן שבו יעלו, ומי ישלם יותר.

ומאחר שהפוליטיקאים האמריקנים אינם מסוגלים כנראה להתפשר, מסוכן לנחש אפילו את אחת התשובות. אפשר רק להיות בטוחים שכלכלנים רפובליקנים ודמוקרטים משוכנעים שהרעיונות שלהם טובים, ושל הצד השני גרועים ומסוכנים.

"שוק המניות נע בסופו של דבר במתאם לרווחים ולדיבידנדים - שמצידם מושפעים בעיקר ממחזור עסקי, שבמקרה הטוב קשה מאד לחזות, וכן מהכישרון של ההנהלות והעובדים ליצור יתרון מסחרי", אומר אנדרו מורס, מנהל HighTower Advisors מניו יורק. "אני לא אדיש בשאלה מי צריך להיות הנשיא הבא, אך הרגשות הפוליטיים שלי ושל כל אחד אחר אינם צריכים להיות חלק מההיגיון של ניבוי ביצועי שוק המניות".

לכן, כשתכנסו לתאי ההצבעה, אל תניחו להנחות על מגמת השוק להשפיע על שיקול דעתכם.

* כל הזכויות שמורות ל-marketwatch.com 2012